במאמר קודם הסברנו עד כמה חשוב הכלי המשפטי החדש שנוצר – יפוי הכח המתמשך, המאפשר לאדם לתכנן את עתידו הרפואי, הרווחתי, הרכושי וכו', בעודו במיטבו, מבחינה פיזית וקוגניטיבית.
לצד עוצמתו של כלי משפטי זה, חשוב להבין, בקצרה, את המנגנונים השומרים על מייפה הכח, מפני שימוש לרעה בכלי זה.
ראשית, ברור, שעצם הבחירה האישית של הממנה, כשהוא בכשירות מלאה, במי שיהיה מיופה כוחו – משמעותית ביותר. הרי בחירה זו לא קיימת, למשל, בהיות אדם חסוי או מחוסר יכולת, שאז אחרים, שהם לעיתים זרים גמורים, קובעים מי יהיה האפוטרופוס של האדם.
שנית, יפוי הכח נכתב, נערך, מפוקח ומאושר על ידי גורם מקצועי (עורך הדין), אשר אין לו עניין אישי בייפוי הכוח ואשר עבר הכשרת חובה ע"י משרד המשפטים.
שלישית, נקבעה חובת הפקדה של ייפוי הכוח אצל האפוטרופוס הכללי אשר מנהל מאגר הפקדות מפוקח. המדינה שולחת לממנה תזכורות על קיומו של ייפוי כוח המופקד וכן הודעות שונות, כדי לוודא שייפוי הכוח משקף את רצונו העדכני.
רביעית, הממנה רשאי לקבוע אנשים נוספים, שיהיה על מיופה הכוח ליידעם על כניסת ייפוי הכוח לתוקף וכן על פעולות שבצע עבור הממנה: אלו הם ה"מיודעים", שהופכים לסוג של מפקח.
חמישית, על מיופה הכוח למסור לאפוטרופוס הכללי הצהרה על התקיימות התנאים לכניסתו של ייפוי הכוח לתוקף, כלומר, בעת שהמייפה כבר אינו כשיר להחליט על מעשיו. מסירת הודעה כזו היא תנאי להפעלתו של ייפוי הכוח המתמשך ע"י מיופה הכח. מצב זה מאפשר למדינה לבדוק אם אכן התקיימו תנאים אלו, או שמיופה הכח מתכוון ומתכנן להיכנס לתפקידו מוקדם מדי, משום מה……
ששית, מיופה הכוח אינו מוסמך לבצע פעולות מסוימות, ללא הסמכה מפורשת של הממנה בייפוי הכוח, או ללא אישור של בית המשפט: מדובר בפעולות חשובות ומהותיות עבור הממנה, כגון מכירת נכס מקרקעין (בית מגורים למשל), החלטה רפואית מהותית, מתן הלוואות, מתנות וכו'.
שביעית, קיימת חובת של מיופה הכח לשמור מסמכים הנוגעים להחלטות מהותיות שקיבל בענייניו של הממנה (למשל, בענין טיפול רפואי המייפה הכח).
שמינית, על נכסי מקרקעין יירשמו הערות במרשמים הרלוונטיים (טאבו, למשל), בדבר קיומו של ייפוי כוח מתמשך בתוקף, כך שכל אדם הקונה נכס כזה ידע את דבר המינוי.
תשיעית, נשמרת היכולת של מייפה הכח, להגיש תלונות על תפקוד מיופה הכוח לממונה על תלונות ציבור. לצד זאת, ברור שהמדינה, ובעיקר בית המשפט, יכולים להורות על העברת מיופה כח מתפקידו ועל הענשתו.
עשירית, ומעל הכל, קיימת יכולת תמידית של מייפה הכח עצמו לבטל את התפקיד ולהעבירו לאחר (כל עוד הוא מסוגל לכך, כמובן).
מכאן, שכוחו הרב של מיופה הכח מאוזן בשורה של אמצעים, ואין לחשוש מפני פעולות לא כשרות שלו, חלילה.
נסיים באיחולי בריאות ואריכות ימים לכל, ונדגיש, כי כל האמור לעיל, הוא בגדר תמצית בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי פרטני.