עם יותר מיטות לחולים ושוויון הזדמנויות למתגוררים בפריפריה. שהשיח בה יהיה של הידברות ולא של פילוג. שנעבור תהליך ניקוי ותיקון. אינשאללה.
אינשאללה, שנשכח מי זה אמיר אוחנה, שר המשפטים הלקקן, האפור, והבושה לכל אדם בר דעת ולהומו באשר הוא.
אינשאללה, שנתגעגע לבהמיות של מירי רגב, שרת התרבות ספורט, שהבטיחה מתקנים והשקעה בספורט אבל הייתה יותר עסוקה בשמלה שתלבש בפסטיבל קאן, ובנתה בקושי שני מגרשי כדורגל מול ה – 60 שהבטיחה.

אינשאללה, שתראה רק מחלקת תיירים שרת השוויון החברתי גילה גמליאל, עאלק, שטסה במחלקת עסקים לכל חור נידח בעולם והילדים שלה לומדים במסגרות חינוך פרטיות השמורות לילדי האלפיון העליון.
אינשאללה, שיסתיים עידן הסחטנות של החרדים, שייגנז חוק המרכולים, שתפסק ההשתמטות מהצבא, והעברת הכספים לת.נ.צ.ב.א. אינשאללה, שהחרדים יחממו את ספסלי האופוזיציה לעוד שנים רבות. שינדדו 40 שנה במדבר. הפוליטי.
אינשאללה, ששר תחבורה סמוטריץ', שהשתמט במשך שנים משירות צבאי ועשה שנה וחצי בגיל 28 כג׳ובניק בקריה, יקים מדינת הלכה בהתנחלות שלו ויסתגר שם עד ביאת המשיח.
אינשאללה, שנקנה צוללות חדשות. אבל רק כמה שצריך. וללא תיווך של הבן דוד.

אינשאללה שביבי, בן נעוות המרדות, ייסע לו לשתות שמפניה ורודה ולעשן סיגרים ולעשן כל חומר אחר שחבריו המיליארדרים יספקו לו, בכל מקום אחר בעולם. שייקח את בנו יאיר המצייץ ואת אשתו שרה ההוזה, ושם בטיסת אל-על לארץ לעולם-לא, היא תוכל לצרוח על הקברניט כי לא בירך את אשת ראש הממשלה. והקברניט יאמר לה – "אבל גברתי, את לא אשת ראש הממשלה". אינשאללה.

מנדלבליט ואלשיך. שומרי החוק.
שומרי החוק שהם גם שומרי שמיים. אנשי הציונות הדתית. מנדלבליט שהבין שנתניהו לא בוחל בשום אמצעי, והוא ישתמש גם בביטחון המדינה לצורך הישרדותו הפוליטית, לכן מנע ממנו למזלנו לצאת לעוד מלחמה בעזה תוך שנתניהו מנסה לעקוף כל התנהלות תקינה, ולפתוח במבצע גדול ללא אישור הקבינט. על אלשיך שהגיע להיות איש חוק וגילה חשד לעבריינות אצל ביבי ונרדף כאילו שהוא יהודה איש קריות. יש גם שומרי חוק אמיתיים. שהם שומרי חוק לפני שהם מקורבים. שהם אנשים גדולים יותר מכל מינוי פוליטי שניסוי לעשות מהם. תבורכו.

שקד ובנט.
שמאז שעזבו את הברית עם לפיד אחרי בחירות 2013 ושברו ימינה, הם רק מאבדים כוח ומנדטים. המנדטים האלו יכולים לשחרר את הדתיים והציונות הדתית המתונה מציפורני החרד״לים, ולחבור למחנה המרכז. הם יכולים לשנות את התמונה ולעשות מעשה אמיץ: לחבור חזרה ללפיד ולהקים ממשלה שפויה.

הרשימה המשותפת.
מספרם של מהנדסים ואקדמאים ערביים בחברות הטכנולוגיות, במגזר הפרטי והציבורי (אצל מעסיקים שציפורני הגזענות לא צמחו על אצבעותיהם) הולך וגדל. הם נטמעים בחיינו יותר ויותר ויש תקווה שהרוח החילונית במגזר, הקדמה והמערביות, תקרב בנינו. רובם הבינו שהפלשתינאים מאבדים את עצמם לדעת והדבר האחרון שהם רוצים זה שלטון חמאס. לעזאזל – הם רוב השחקנים בנבחרת! איימן עודה, ראש הרשימה המאוחדת, מבין את המגמה היטב. רק שיממש את התקווה ויעלה לסדר היום נושאים הנוגעים לציבור הערבי החי בארץ ולא רק על הסכסוך. יש לא מעט: נשק לא חוקי, אלימות במשפחה, חינוך אקדמאי לנשים צעירות ערביות ובכלל, התשתיות המוזנחות בערים ובכפרים, והרשימה האזרחית עוד ארוכה. הוא יכול לעשות היסטוריה לציבור הערבי. יש לו הזדמנות ואסור לו לפספס אותה.

המדינה מעל לליכוד.
המדינה שלנו חשובה יותר מכל אישה ואיש. גם מעל ראש הליכוד, הנביא החדש, יורשו של משה בעל לוחות הברית, והתאום של צ׳רצ׳יל – ביבי. המדינה נבנתה בדם ואש וביבי לא מעליה. אלו מהליכוד שהעזו להתראיין אמרו שהליכוד לא ידיח אותו, מה שלא יהיה. באמת?! תגררו את המדינה לכאוס רק בשביל להציל אותו פוליטית? שנפסיד עוד מאות מיליונים מכספי המיסים על מערכת בחירות שלישית? שהאויבים שלנו ימשיכו לכרסם בנו בגלל שכולם מבינים שאנחנו ברווז צולע?
גדעון סער, יולי אדלשטיין, ישראל כץ, ואפילו יואב גלנט, צריכים לומר לביבי: תהיה ממשלת רוטציה. כחול-לבן יהיו ראשונים בקדנציה. הליכוד – שני. בשנתיים האלו נקה את שמך, וחזור אלינו. ככה נדע אם מדינת ישראל באמת חשובה להם או שהפחד מהיום שאחרי ביבי משתק אותם. ואם הם לא יעשו כך – הם לא אוהבים את המדינה מספיק.

אינשאללה.
שתהיו כולכם ברוכים. ראשון ראשון ואחרון אחרון.