באוקטובר 2025 הושג הסכם להפסקת אש עם החמאס ובמסגרת כך פירוק החמאס מנשקו והכנסת כוח רב לאומי לעזה בכדי לאכוף את פירוק החמאס ויצירת תנאים לעריכת בחירות ברצועת עזה

בינתיים החמאס חוזר לשליטה בחלקי הרצועה שבשליטתם וברוב המקומות עושה זאת באגרסיביות ובמשפטי שדה בכדי לגרום לבהלה ופחד בקרב הציבור העזתי. השלב הקריטי בהסכם, פירוק החמאס מנשקו ופירוז הרצועה, טרם יצא לדרך וניראה כי לא ברור מתי שלב זה יתחיל. בימים הקרובים טראמפ יצטרך להוכיח נחישות ולהכניס כוחות בינלאומיים בכדי להניע את תחילתו של השלב המשמעותי הזה בכדי לממש את חזונו באשר לרצועת עזה. כך שעל אף העמידה בתנאים הראשוניים של ההסכם ניראה כי השלבים הבאים יהיו מאתגרים בעיקר עבור מדינת ישראל וככל שהזמן חולף הדילמות יהיו מורכבות יותר.

בלבנון נפתח מו"מ ישיר בין מדינת לבנון למדינת ישראל, אך מו"מ זה לא מעיד על השליטה ברחוב הלבנוני. ממשלת לבנון פועלת כאילו אין חיזבאללה וחיזבאללה לא "סופר" את ממשלת לבנון. כך שאנחנו נמצאים במצב בו אין לקיחת אחריות ובעיקר מי שמכתיב את "גובה הלהבות" זהו המשטר האיראני. היו בקרים מסויימים בהם ניסו בלבנון להפגין שליטה וכוח במצב, אך מהר מאוד היה ניתן לראות כי אין כל קשר בין הכותרות לפעולות בשטח. האיראני בעלי אינטרס מובהק להמשך המאבק הישיר עם ישראל וכיום הוא מסוגל לעשות זאת בעיקר דרך החיזבאללה. כך שהשקט בצפון הוא כרגע בגדר של פיקציה ויותר מכך האיראנים מצפים שהנסיגה הישראלית מדרום לבנון תתבצע מהר במסגרת ההסכמים ולא אז שקט לא יהיה בצפון ישראל.

ההסכם השלישי הוא בין ארה"ב לאיראן ובו יותר מכולם קיים ערפל מוחלט ברמה הבינלאומית ועוד יותר באשר לישראל. לפי הפרסומים ניראה כי ארה"ב על אף נחישותה להישגים מסויימים נסגה מרבים מהם ואיפשרה "חבל הצלה" למשטר באיראן. במידה והאורניום המועשר לא יצא, ארגוני הפרוקסי ימשיכו להיות ממומנים ופרוייקט התחמשות הטילים ימשך אזיי האיום הקיומי על מדינת ישראל ימשיך להתקיים. נכון שבין האינטרס האמריקאי לאינטרס הישראלי הבדל רב, אך לא בטוח שטראמפ רצה לצאת למלחמה בסדר גודל כזה ולקבל הסכם פחות טוב ממה שאובמה חתם.

בכל מקרה רב הגלויי על הנסתר ובעיקר ה"ערפל" סמיך מדיי ויוצר דילמה בעלת מורכבויות רבות למדינת ישראל. המערכה הארוכה בכל החזיתות בדגש על זו בין ישראל איראן וחיזבאללה מעמידה את מדינת ישראל במצב בו תצטרך להתקבל הכרעה שמעמידה את הביטחון הלאומי הישראלי בפני דילמה קריטית בעיקר ההקשר מערכת היחסים מול מול הממשל האמריקאי. ראינו בשנים האחרונות ובייתר שאת מאז כניסת טראמפ לבית הלבן מערכת יחסים הדוקה ומתואמת, אך השבועות האחרונים מלמדים על פערים וחוסר נוחות בעיקר בין שני המנהיגים.

יחד עם כל הערפל הרב מדינת ישראל חייבת לפעול ללא פשרות למימוש ההסכמים בדרום, בצפון ובמזרח ולהבהיר שברגע שאינטרס הביטחון הלאומי הישראלי יפגע תיהיה חייבת להיות פעולה. תושבי הצפון המתינו בסבלנות לרגע בו המערכה הארוכה תסתיים ואם המחיר יהיה שהשקט שם יהיה באופן זמני זה מעמיד את כל פרוייקט ההתיישבות בספק רב.

יחד עם ה"ערפל" הרב שמפוזר ייתכנו אופציות נוספות באשר להסכם המתגבש ובהחלט גם קיימת אפשרות שארה"ב תחדש את הלחימה  לרבות מול איראן במידה וזו תתגלה ככזו שאינה מתכוונת לעמוד בתנאים או שאינה מוכנה לדון בקוים האדומים שהגדיר נשיא ארה"ב. בתוך כל אלו האיראנים למדו שיעור שייתכן ויעמידו אותו במבחן בינלכומי נוסף והוא כי הנשק הגרעיני הוא לא הכלי האסטרטגי הכי מאיים על המערב, אלא דוקא "אסטרטגיית הורמוז" מעמידה את העולם בכלל והמערב בפרט במצב יותר מורכב.

במצב ענייני הביטחון הלאומי על פי ה"ערפל" הבחירות תופסות תאוצה ובהחלט ראש ממשלת ישראל עומד בסיטואציה פוליטית מורכבת מאוד ויצטרך לקבל החלטות לרבות אישיות. הסקרים בימים האחרונים מלמדים על תזוזות פוליטיות משמעותיות, שמלמדות על עליית מדרגה בקרב על המנדטים. בבחירות הקרובות  סוגיות הביטחון הלאומי ומצב ישראל בעולם יעמדו בראש סדר העדיפות לצד סוגיות כבדות משקל בנושאים חברתיים לאומיים.

ידידיי ורעיי מדינת ישראל לא יכולה לחיות ב"ערפל" ביטחוני לאומי וכל ניסיון להעמידה בדילמה הקשורה לביטחון אזרחי המדינה חייבת להיות מוכרעת בנקיטת פעולה ללא פשרות.