הנה זה הגיע ובסופו של יום השפנים נתקעו עמוק בכובע, כל הניסיונות לגרירת "מורדים" כשלו ובזה אחר זה, עם חיוך רחב, עלו השרים ובראשם ראש הממשלה של מדינת ישראל לשבועת האמונים. בעיניי ראשית היתה זו חגיגה דמוקרטית במלוא הדרה. היו כאלו שהעריכו כי יעשה מעשה נואש כזה או אחר, אך התבדו והדמוקרטיה הישראלית הציגה את חוסנה ועוצמתה. ועכשיו כן עכשיו מתחילה המלאכה המורכבת של הממשלה החדשה בישראל ולזו אתגרים רבים ומעתה מסיסמאות, דיבורים וכותרות היא תידרש לעשיה וביצועים. האתגרים הם רבים מאוד והזמן בהם דוחק בחלקם אף שעון החול מחייב עשיה מידית, נחושה, הכרחית והחלטית. ועם זאת עוצמתה של הדמוקרטיה זכתה לעדנה ביום ראשון האחרון, על אף שישנם שרואים בכך אבסורד הדמוקרטיה, נערכה החלפת שלטון, הושבע ראש ממשלה חדש, הושבעו שרי ממשלה, מונה יו"ר כנסת/פרלמנט חדש ועוד. כל זאת על אף הספקות הרבות והכשל המבני הקיים בשיטת הבחירות הישראלית. בכל זאת ראש הממשלה המושבע הוא מפלגה שזכתה ל7 מנדטים, כאשר הגדולה זכתה ל 30, ההרכב הקואליציוני עם זהות אידיאולוגית שנויה במחלוקות רבות, השניה בגודלה ויתרה מכיוון שהבינה שאין ביכולתה ובסופו של יום אסטרטגיית ה"רק לא" הצליחה בדרכה שלה. השאלה הנשאלת היא האם הצליחה ב"רק לא" ובהוצאותו מבלפור או שגם תצליח בהסדרת סדר יום לאומי חדש לאורך זמן. בסופו של יום הושבעו, הוחלפו, הצטלמו, התראיינו וכעת יצטרכו להבין שה"רק לא" היא אסטרטגיה לקמפיין ולא לניהול מדינה. פוטנציאל המשברים לממשלה הנוכחית הוא עצום ומספיק אירוע קטן אחד בנושאי דת ומדינה, בניה לא חוקית, חקיקה, ירושלים שיביא לפירוק השותפות ובעיניי עדיין הם יראו את הצלחת ה"רק לא" כהצלחה מרכזית. רבים צופים אורך חיים קצר מאוד לממשלה הנוכחית על רקע הפערים האידאולוגיים והשונות בין מרכיביה ואוליי בגלל זה חבריה ירצו להוכיח וישקיעו תשומת לב רבה מעבר למצופה והמשוער, על מנת להוכיח כי יש פה "דבק" מסוג אחר. זה יחייב אותם לוותר, להתפשר ולמחול על מרכיבים אידיאולוגים כאלו ואחרים. לא יהיה מנוס מכך שהשמאל יוותר בנושא דת, להט"ב ומאידך שהימין יוותר בנושאי ההתיישבות ביש"ע והתחבורה בשבת ובסך הכל מכלול הויתורים יצטרך להיות כזה שעדיין יצליח לשמר מכלול אינטרסים משותפים. להבנתי בסינון ההתלהמויות והכותרות רב המחבר על המפלג וזאת אם ישכילו לשים את החיבור והאיחויי, את יוקר המחיה, את פיתוח התשתיות בסדר עדיפות קודם ומרכזי.

כמו תמיד האתגרים הם בכל תחומי העשיה הלאומית הם עצומים ובעלי חשיבות עליונה ובוודאי לאחר שנות ממשלת מעבר וכמו תמיד במציאות הישראלית הביטחון תופס מקום גבוה, אך ברשותכם אנסה לסמן את האתגרים המיידים ובעלי החשיבות העליונה למציאות הנוכחית בישראל. אסור לנו להקל ראש בהיבטי הביטחון הלאומי והאסטרטגיה להגנת העם בישראל ולהבנתי צה"ל נבנה מספיק חזק ואיכותי וידע להתמודד עם האתגרים והאיומים מבחוץ עם הכוונה והתאמה על פי המדיניות החדשה שתוכתב לו. בראש ובראשונה בעיניי זהו המצב החברתי בישראל – המחלוקות כבר מזמן חצו את מרחבי הויכוח הלגיטימי ובמידה רבה כולם חברתית נלחמים בכולם – יהודים בערבים, דתיים בחילוניים, חובשי כיפה סרוגה בחרדים, בדואים בדרוזים, שמאל בימין, ערבים בערבים ועוד העם קרוע, משוסע וחסר סבלנות. בעיית ערביי ארץ ישראל הביטחון האישי שם, חוסר המשילות בכפרים, אי גביית מיסים, תחושות הקיפוח הם ועוד מרכיבים מרכזיים הפוגע במרכיבי החוסן הלאומי. שנית המצב הכלכלי בעידן של פוסט קורונה, אין תקציב מדינה מספר שנים, יוקר המחיה, פערים הולכים וגדלים בין המעמדות,  שכר מינימום, השקעה בתשתיות לאומיות ועוד הופכים את הנושא למאתגר ומחייב פעולות מיידיות. שלישית חוסר המשילות בחלקים רחבים מאוד בחברה הישראלית – משטרה בחוסר גיבויי, שחוששת לבצע פעילויות מחייבות בשכונות ובערים רבות בישראל בסביבת החרדים בתקופת הקורונה, בכפרים הערביים במבצע "שומר החומות" וזאת בשל חוסר גיבויי ממשלתי או הנחיות "מוזרות" מהדרג הפוליטי, מערכת משפט מותקפת ופגועה, מערכת אכיפת המיסים הלאומיים שמדירה רגליה מחלקים רחבים מאזרחי ישראל (ישנם מחקרים שמראים על פגיעה בתל"ג הלאומי בכ – 35% בגלל חוסר בגביית מיסים), בניה בלתי חוקית פרועה ועוד דוגמות בהם אזרחים מרשים לעצמם באין מפריע לפעול נגד החוק. וכך קיימים עוד אתגרים משמעותיים שיחייבו פעולה רחבה, משמעותית ומתואמת בכדי להביא להישגים ולגשר על פערים רבים שהלכו והתרחבו בשנים האחרונות.

ידידיי ורעיי 100 ימי החסד כבר החלו להיספר ולא תינתן הזדמנות שניה להוכיח בפעם הראשונה את תפקוד הממשלה על ידי גורמים רבים, אך מעט סובלנות וסבלנות מצד כל אחד מאיתנו יאפשר לתת הזדמנות לייצוב המצב הלאומי. חובת העשייה וההוכחה היא על ההרכב הממשלתי הלא סביר שנוצר וכבר מהרגע הראשון האתגרים הם עם פוטנציאל למשבר חריף. בכל מקרה להערכתי אורך חייה של הממשלה הנוכחית יהיה קצר – חודשים ספורים עד שנה, אך קיימת גם אופציה בה כל מרכיבי הקואליציה יעשו מאמץ משמעותי בכדי ליצור "דבק" פוליטי שישמור את האינטרסים המשותפים ויאפשרו קיום ארוך יותר. כל פירוק שיקרה בשנה הראשונה יביא ל"חיסול" פוליטי של חלק מהשחקנים ועל כן כל צד יחשב מסלול לא הרסני מבחינתו. ובכל מקרה נהנינו השבוע כולנו מדמוקרטיה ישראלית במיטבה.