לרגע אחד מזוקק כולנו עם אחד ואליי זוהי על פי הדודאים "תרועת האושר בה אקשור הטנא" (רחל המשוררת). ההתרגשות הלאומית מרגע ההכרזה על הגעה להסכם שחרור החטופים ממשיכה לטפס לגבהים ובעיקר מייצרת תקווה למדינה שהשתנתה לנו מאז הבוקר המחריד לפני כשנתיים. לא התנגדותם של חלק מחברי הממשלה להסכם ולא צעקות הבוזזז לנתניהו יצליחו לעצור את […]
לרגע אחד מזוקק כולנו עם אחד ואליי זוהי על פי הדודאים "תרועת האושר בה אקשור הטנא" (רחל המשוררת). ההתרגשות הלאומית מרגע ההכרזה על הגעה להסכם שחרור החטופים ממשיכה לטפס לגבהים ובעיקר מייצרת תקווה למדינה שהשתנתה לנו מאז הבוקר המחריד לפני כשנתיים. לא התנגדותם של חלק מחברי הממשלה להסכם ולא צעקות הבוזזז לנתניהו יצליחו לעצור את המשך טיפוס ההתרגשות וכולנו יחד מחכים לרגע בו העם ידמע ויבקש לחבק את שובם של הבנים. הרגע הגיע ואמו של רום ברסלבסקי זיקקה זאת עבור כולנו "רום כפרה עליך, אני שרופה עליך…" ואביב של יוסף חיים אוחנה שבירך "שמע ישראל" ו"ברוך אתה ה' שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה…". יהיו אלו שיזעקו על הצלחתם בכיפוף ממשלת ישראל דרך ההפגנות ההמוניות והמחאות, יהיו שיגידו שהכל בזכות המשך הלחץ הצבאי ויהיו שיתנו את מלוא הקרדיט למנהל העולם – טראמפ. האמת לא מעניין מי, מה, איך, הכל חרטוט ברגע מזוקק זה, אלא בעיקר שובם. עם שובם ארצה נשוב לחייך, לחבק, ללמוד, להפיק וחשוב קודם שניתן רגע ל"אבק לשקוע" ובעיקר להתעסק ברגעי ההתעלות הלאומית, ברגעי השמחה האלוהית.
יחד עם זאת מרגע בו נבין שהם פה איתנו ושבו אל גבולם הו אז לאחר קבלת הפנים, תוכל מדינת ישראל להתחיל בשיקומה האמיתי ויהיו סוגיות רבות שישבו על סדר היום הלאומי. ברמה הלאומית תצטרך להתקבל החלטה על ועדת חקירה, שחייבת לעסוק בכל הדרגים והרמות בכדי לפענח את ליקוי המאורות המזעזע ולפעול באופן פרגמטי להנחת יסודות לעתיד אחר, שונה, טוב יותר. הממשלה תצטרך לשקם את הנפש הלאומית ולהכריע בסוגיות כבדות עם הסכמה לאומית רחבה. במדיניות החוץ, שיקום המערכת הדיפלומטית הבינלאומית ושיפור המצב אל מול מדינות העולם, הצטרפות ראש הממשלה לפסגת שארם א-שייך כן/לא וביקורו המפתיע של נשיא אינדונזיה – פרבואו סוביאנטו כן/לא הם תחילת ההיפוך לו העם והאומה זקוקים. עיסוק נרחב בהורדת האלימות האנטישמית ברחבי הגלובוס שמזכירה לנו ימים אפלים בהיסטוריה היהודית והעולמית. צה"ל וגופי הביטחון יצטרכו לעסוק בשיקום הנפש ההומיה ולדייק את יישום ערכנו, בא בעת לעמול רבות בשיקום הפיזי והנפשי של כלל מרכיבי העוצמה הביטחונית הישראלית. מערכת הבריאות והרווחה באמצעות כל העוצמות יצטרכו לעסוק בטיפול הנפשי של מדינה פוסט טראומתית ולייצר תנאים נכונים לשיקום דור הניצחון, הגאולה והגאווה. הכלכלה הלאומית שנפגעה מהוצאות חסרות תקדים, מגיוס ממושך למילואים של כוחות רבים מהמשק היצרני וחרמות כלכליות ברחבי העולם תצטרך לחשוב פחות על ספרטה ויותר על הכפר הגלובלי ומהר מאוד להוביל את המשק הישראלי לצמיחה. לבסוף, אך ראשון בסדר העדיפות הלאומי יהיה השקום החברתי הלאומי. אסור לנו שההתרגשות מכינוסי ההמונים ברחבי הארץ, שלא הותירו עין יבשה, יהיו למראות חד פעמיים, חד יומיים. המראות הללו צריכים ללמד אותנו שהיחד הלאומי צריך לגבור על הלבד הסיעתי. טוב יהיה שבשקום הזה נתחיל ולכל אחד מאיתנו תפקיד מכריע בכך. נהיה מחויבים למתן כתף משמעותית לשיקום המפריד שבתוכנו ששבר שיאים. כולנו יחד נצטרך לגזור סובלנות, אורך רוח, שיח מכבד ושבט אחים ואחיות.
רכבת הרים של סחרור לאומי, החלה ישר בפול גז ואז הגבירה את הקצב וכעת כולנו יחד חייבים לדאוג שהסחרור יהפוך ליציב, הירידה תיהיה עם מבט מעלה והעליה הו העליה תיהיה כזו שכולנו נקרא בה זעקות עידוד וגאווה. הבוקר הזה הוא של שילוב תקווה, דמעות, תפילות והלב פועם חזק מתמול שלשום! מדינה שלמה עוצרת נשימה, מתרגשת, מתפללת ומחבקת. החטופים שלנו בבית, וכל נשימה מלאה בתקווה, אהבה ודמעות של שמחה. אין דבר חזק יותר מהרגע הזה, שבו עם שלם מתאחד סביב ערך אחד – החיים.
ביקורו של הנשיא טראמפ חיזק את השעות המזוקקות של נחת לאומית והנאום בכנסת ישראל, גם אם לרגעים מסויימים נשמע כמו מופע סטנדאפ, היה נאום שדאג לשובה של הרוח ולזקיפות קומה שחסרה לנו מזה זמן רב. הציפיה שנדע ימים טובים יותר ונשכיל לצמוח מהמורכבות בשנתיים האחרונות.
עדיין בתוכנו חסרים החטופים החללים ופה נדרשת מלוא הפעלת העוצמה הדיפלומטית, אל מול תנאי ההסכם, בכדי שיהיה ברור לחמאס זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. המשפחות עדיין בציפיה להבאתם למנוחת עולמים וטוב היה עם אוחנה לא היה ממהר להסיר את הסיכה. אסור לנו לשקוע באופוריה של ניצחון עד אשר ישובו כל החטופים וגם אז יישום מרכיבי ההסכם ללא פשרות ובתוכם פירוז ופירוק.
נאחל לכל השבים שהימים יביאו להם בריאות, נחת ואושר שיזכו לחמימות המשפחתית וירגישו את החיבוק הלאומי וביחד יזכו עם משפחותיהם לחזור לשפיות שגרתית. נייחל שהחטופים החסרים ישובו במהרה אלינו ולהביאם לקבורה בבית ישראל ואז מי יתן ויזכו לנחת הנפש. נאחל לכל הפצועים בריאות איתנה ונחבק את גיבורי התהילה – החללים הרבים ואת המשפחות בחיבוק לאומי ונרכין את ראשנו בחרדת קודש לאומית.
ידידיי ורעיי עם ישראל חי וכולנו יחד נשתתף במאמץ לחיים באיכות חברתית.
ברוכים הבאים הביתה 💙 ונייחל לשובם המהיר של החטופים שנותרו שם!
כתיבת תגובה