חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים ומה שמייחד את החג הזה הוא הציווי לשבת בסוכה ולשמוח לפני ה'. במרכזו עומדת הסוכה, המסמלת את ההגנה האלוקית שהקיף את עם ישראל במדבר – ענני הכבוד. מתוך המעמד הזה של שכינה המגוננת עלינו, נוכל להתבונן במשמעות הרוחנית העמוקה של החג, כפי שניתן לראות בכתבי הרב שלום משאש זצ"ל. […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- ופרוש עלינו סוכת שלומך
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים ומה שמייחד את החג הזה הוא הציווי לשבת בסוכה ולשמוח לפני ה'. במרכזו עומדת הסוכה, המסמלת את ההגנה האלוקית שהקיף את עם ישראל במדבר – ענני הכבוד. מתוך המעמד הזה של שכינה המגוננת עלינו, נוכל להתבונן במשמעות הרוחנית העמוקה של החג, כפי שניתן לראות בכתבי הרב שלום משאש זצ"ל.
גדול חכמי מרוקו בדורות האחרונים, הרב שלום משאש זצ"ל לשעבר ראש אבות בתי הדין במרוקו ורבה הראשי של ירושלים מסביר כי הסוכה היא ביטוי לאמונה והביטחון בקב"ה.
בספרו 'וחם השמש' כותב הרב כי הסוכה היא מקום זמני, אשר מסמל את הארעיות של העולם הזה. בדיוק כמו שבני ישראל שהו במדבר בתנאים לא יציבים והיו תלויים בחסדי ה', כך גם אנו, בדורנו, צריכים לזכור שהבית הקבוע שלנו הוא בעולם הבא. הסוכה, שממנה ניתן לראות את הכוכבים, מזכירה לנו שהכול בעולם הזה הוא בר חלוף, ורק הקב"ה הוא נצחי. בחג הסוכות אנו יוצאים מביתנו הבטוח ומבקשים להתחבר למימד הרוחני הזה, לזכור שההגנה האמיתית שלנו היא לא בקירות האבנים, אלא בביטחון שלנו.
אחד המאפיינים המרכזיים של חג סוכות הוא הציווי לשמוח: "ושמחת בחגך והיית אך שמח". הרב משאש מתעכב על השמחה כחובה מרכזית, המגדירה את המהות של יהודי השמח בחלקו, ומבין שכל מה שה' נותן לו הוא לטובה. לא רק שמדובר בשמחה בחג עצמו, אלא שהשמחה היא כלי להתחבר לה', והיא הדרך הנכונה לעבוד את ה'.
השמחה היא לא רק מצב נפשי, אלא עבודת ה' ממש, והיא מביאה את האדם למדרגה רוחנית גבוהה יותר. כשאדם שמח בחג הסוכות, הוא מבטא את הכרת הטוב לה', ובעצם הכרת הטוב הזו טמון הסוד של השמחה האמיתית. כשאנחנו מכירים בטוב שחלק לנו ה' – בין אם זה הבריאות, המשפחה, הקהילה, או אף הדברים הקטנים – אנחנו ממלאים את עצמנו שמחה.
נקודה נוספת שהרב משאש מדגיש היא רעיון האחדות שמסמלים ארבעת המינים. כל אחד מארבעת המינים מייצג סוג שונה של יהודי: האתרוג, שיש בו טעם וריח, מייצג את מי שיש בו תורה ומעשים טובים; ההדס שיש לו ריח ואין לו טעם, מייצג את מי שיש בו מעשים טובים אך חסר לו לימוד תורה; הערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, מסמלת את מי שחסר גם תורה וגם מעשים טובים. הרב משאש מסביר שאנו מחזיקים את כל ארבעת המינים יחד, משום שרק באחדות כל חלקי העם אפשר ליצור שלמות רוחנית. המסר כאן הוא עמוק: כל יהודי חשוב, וכל אחד משלים את חברו. כשאנחנו מאוחדים, אנו ממלאים את תפקידנו בצורה הטובה ביותר.
קהילה יקרה, החג הזה הוא הזדמנות עבורנו לקבל תובנות עמוקות על החיים, על אמונה בבורא עולם, על שמחה ועל אחדות.
יהי רצון שנכה כולנו לשבת בסוכה באמונה ובשמחה, ונרגיש את השכינה המגוננת עלינו, בדיוק כפי שהגנה על אבותינו במדבר. החג הזה יותר מתמיד נקרא ביחד: ופרוש עלינו סוכת שלומך. חג שמח !
כתיבת תגובה