נעמה יששכר רצתה לתפוס קצת סאטלה. מה רע?! עם צאת השאכטה מהריאות, מתפזר לו ענן ריח נעים, שגורם לאחת התופעות המרתקות בטבע: בני אדם מהשורה, ללא זנב או סימנים פיזיולוגים מחשידים אחרים שהם אולי אנשי זאב, זוקפים את ראשם, מרחיבים נחיריים, נושמים חזק ופותחים במסע בילוש בעקבות מקור הריח. חצי מאוכלוסיית אנשי הזאב מסננים קללות בין השיניים הנובעות מקנאה טהורה – ״למה אני לא מעשן את החומר עם הריח המדהים הזה??״ החצי השני הופכים לכלבי גישוש של סמים ומצטערים על היום בו ויתרו על ההצעה להתגייס למשטרה ולאסור את כל המסוממים. ובכן, האמת היא כנראה באמצע. בשורה התחתונה, עישון גראס אינו מומלץ למי שאינו בגיר ואף אסור לסובלים מהפרעות נפשיות. יחד עם זאת, הוא מקל מאוד על חולים שסובלים ממחלות מסוימות ואינם מעוניינים לצרוך תרופות הרגעה חזקות. רק בכדי לסבר את האוזן – כמות המתים בארה״ב משימוש בתרופות מרשם גדולה מזה של אלו המתים כתוצאה משימוש בכל סם אחר שאינו חוקי – גם מהמסוכנים ביותר. השימוש בתרופות הרגעה ממכרות ממשפחת האופיואידים הפכו למכת מדינה בארה״ב ועיירות מוכות העוני והאבטלה במשולש הגבולות בין אינדיאנה-קנטאקי-אילינוי הפכו להיות מוכות התמכרות. דווחו מקרים על עיירות מסוימות שבהן שכמעט כל התושבים התמכרו לאופיואידים. המרוויחים הגדולים מההתמכרות האמריקאית לתרופות מרשם היו כמובן חברות הפארמה הגדולות ורופאים תאבי בצע, אשר בחסות השלטון האמריקאי הפדרלי שנרדם בשמירה, עשו קופה ענקית של מיליארדים. לפני כשנתיים התעוררו הרשויות בארה״ב, הקשיחו את החוק ותבעו את חברות הפארמה. אחת מהחברות שהשתתפו בחגיגה היא "טבע" הישראלית, שתשלם קנסות בגובה מיליארדים של דולרים במסגרת הסכם פשרה עם הרשויות בארה״ב – כאילו שהיו חסרות להנהלת טבע טעויות נוספות שיביאו לפשיטת רגל. ובוויכוח האינסופי בין גראס לאלכוהול: אני מציע לכם להצטרף לסיירת ההורים של קריית טבעון בשישי בלילה, ותביטו בבני הנוער שלנו מחוקים מוודקה, תוך שהם הורסים את המוח והכבד שלהם או חלילה אם מחליטים לסכן את חייהם ואת חיי אחרים כשנוהגים תחת השפעת אלכוהול. אולי אז תחשבו שוב אם אתם בעד או נגד צינגלה.

במאמר מוסגר. 25 ביוני, 2006. גלעד שליט היה עייף. עיניו היו כבדות. "מה שהמפקד אומר", אמר לעצמו בזמן התדריך. בטנק השאיר את הנשק, והלך לישון בתא הנהג. לא היה טעם להילחם במחבל ועדיף להיכנע, חשב לעצמו שראה את הקנה של הקלאץ׳ מול העיניים. עשר שנים לאחר מכן, מוצף חימה וזעם על סיפור החטיפה של גלעד שליט, ובכדי ששום חייל צה״ל לא יכנע בצורה מבישה למחבל חמאס, החליט החייל האמיץ אלאור אזריה לירות בדם קר במחבל ששכב מוטל חסר אונים על הכביש.

נחזור לנעמה יששכר. אישה צעירה שרק שרצתה לתפוס קצת ראש טוב בארץ עם החומר הטוב הזה שעישנה בהודו. לכן היא ארזה לה 9 גרמים, הצפינה אותם במזוודה וטסה לארץ. לא חשבה על הקונקשן שיש לה בדרך. מה שנעמה לא ידעה הוא שבאותו שבוע, פוטין קיבל את הג׳ננה, ונמאס לו שמדינת ישראל המושתנת משפילה רוסים בנתב״ג, וגם שלא מעבירים לו את המתחם המדהים באזור הידוע לירושלמים כ״מגרש הרוסים״. לרוע מזלה של נעמה, ההחלטה המטומטמת שלה לטוס עם גראס לרוסיה עלתה לה ביוקר. הרוסים מבינים שהלחץ של הציבור בישראל על ראש ממשלה חלש שרוצה לזכות שוב בבחירות, שם אותם בעמדה שהם יכולים להסדיר בעלות רוסית על שטחים כמו "חצר אלכסנדר", תמורת נשים צעירות עדינות למראה עם עיניים כבויות ודומעות, העומדות בפני מאסר ארוך בכלא הסובייטי.

אלאור. נעמה. גלעד. אלו הם גיבורי ראש חרפתנו, ביבי. בכדי להיות פופולרי ולהינשא אל-על על כתפיו של העם, שחרר את שליט בהחלטה פופוליסטית, תמורת למעלה מאלף מחבלים ורוצחים במחיר שאף ראש ממשלה לא העז לשלם אי פעם. מה שילם? שרון, רבין, שמיר – מעולם! ואפילו אם היו מצמידים להם אקדח לראש – לא היו עושים עסקה כזו. את אלאור אזריה הוא הפך למינימום אביגדור קהלני. אז אם אתם הדר גולדין או אורון שאול, שהוכנסו לבמדי צה"ל תופת העזתית וסירבו להיכנע בצורה מבישה למחבלי החמאס – אתם לא פופולריים כמו גלעד שליט או נעמה יששכר, ולכן חשובים פחות לביבי הספינר. או אם אתם ראש המוסד מאיר דגן, שמסרב לשבת עם שרה בדיונים על בטחון המדינה כי אין לה סיווג ולא תפקיד רשמי, או סתם רמטכ״לים כמו בני גנץ, גבי אשכנזי או יעלון: אתם לא גיבורים כמו אלאור, ונעשה מכם בוגדים. וגם את מאיר דגן נהפוך לבוגד – והוא בכלל אחד מגיבורי ישראל. זהו סולם הערכים שלימד אותנו ראש חרפתנו. הפך את היוצרות. מחר או מחרתיים נשלם מחיר יקר על הסאטלה של נעמה, כי פוטין יודע מה שאיסמאיל האניה מהחמאס יודע: ראש חרפתה של ישראל, ביבי, הוא אדם חלש, סחיט וישלם כל מחיר שערורייתי בשביל ספין – ולעזאזל מדינת ישראל!

זה לא רק ביזנס!
אמארה סטודמאייר, הכדורסלן שהיה סמל עבור הפועל ירושלים ואוהדיה, חתם במכבי תל-אביב. "אמארה, אמארה, אמארה" היו צועקים לו מהיציע, והוא הבטיח לנו בתמורה שישחק רק בירושלים. אחרי החתימה אמר שזה רק ביזנס. שתדע לך אמארה, דבר אחד חשוב. פה זה לא ארצות הברית, וזה לא רק ביזנס וכל החארטה הזו שאתה מוכר לנו עכשיו – פה האוהדים הם הקבוצה, ולא אלוהי הכסף כמו בארצות הברית. אצלנו הסמלים לא עוברים ככה מקבוצה לקבוצה, וכשאורי מלמיליאן עבר מבית"ר ירושלים למכבי ת״א, הוכרזה בירושלים שנת אבל. ומכל הקבוצות בעולם, עבר סטודמאייר למכבי ת"א. היית חייב לעבור לשטן הגדול? המועדון שהרס את הכדורסל? שקבר כל כישרון ישראלי שצמח כאן? מכבי ת"א של שמעון מזרחי, שקנה לצ׳ורציץ פיצות? מכבי ת"א של הבנק השחור של מוני פנאן? אני מאחל לך ולמכבי שתתרסקו. שתפסידו בכל משחק גדול. ושלא תגיעו יותר לעולם לשום הישג משמעותי עם חצי ארצות הברית ש״התאזרחה״ אצלכם. ושלעולם הפועל ירושלים לא תהפוך להיות מכבי. אמן כן יהי רצון!