האלימות במזרח התיכון לאורך ההיסטוריה של המאה האחרונה בכלל וכלפי היהודים בפרט היא בהחלט קשה ובלתי נסבלת, אך גם בימים הקשים היא לא היוותה איום קיומי על הישוב היהודי ועל מדינת ישראל. האלימות והטרור שממנו אנו סובלים אסור שיחלחל לתוכנו ובמידה כזו או אחרת ישפיע על ערכנו כחברה והשבוע היו אלה האמריקאים שבצורה ברורה אמרו […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- "טרור יהודי…"
האלימות במזרח התיכון לאורך ההיסטוריה של המאה האחרונה בכלל וכלפי היהודים בפרט היא בהחלט קשה ובלתי נסבלת, אך גם בימים הקשים היא לא היוותה איום קיומי על הישוב היהודי ועל מדינת ישראל. האלימות והטרור שממנו אנו סובלים אסור שיחלחל לתוכנו ובמידה כזו או אחרת ישפיע על ערכנו כחברה והשבוע היו אלה האמריקאים שבצורה ברורה אמרו שהם "מגנים את הטרור היהודי…" כלפי תושבי הכפר בורקה שביו"ש, בו נהרג קוסאי מעאטן. האירוע עדיין מתוחקר על ידי הגורמים הרלוונטיים, אך בהחלט יש כאן אירוע חריג בו יהודי מהמאחז – "עוז ציון "מגיע לכפר ופותח באש מנשקו וכתוצאה מכך נהרג אותו פלשתיני ובהמשך אותו יורה נפצע אנושות. התחקיר יעסוק בסוגיות רבות ובשאלות נוקבות לרבות היכן היו גורמי הביטחון בזמן האירוע, אך יש כאן שאלה של קלות דעת לכאורה בהפעלת נשק ולקיחת הדין לידיים ובמילים של האמריקאים טרור יהודי כלפי תושבי הכפר בורקה. העוצמה היהודית לאורך הדורות מחייבת אותנו במסגרת ערכית אנושית ולא כפי שה"עוצמה היהודית " של היום מתנהלת. בלי הנחות ערכיות חייבים בטיפול חד, כואב וחריף כלפי אלו שלוקחים את החוק לידיים ופועלים נגד כולנו מבחינה ערכית ומוסרית. זהו לא הקוד האתי החברתי עליו נבנו שנות מסורת ומורשת אבות אבותינו.
בהמשך לכך בשבועות האחרונים ה"התקפות " על גורמי ביטחון השונים חצו את הגבול והאיזון שעליו הקפדנו מקום המדינה. צה"ל, שב"כ, משטרת ישראל וגופי האכיפה הם רשויות ביצוע בהתאם למדיניות מוכתבת מהממשלה והשכלנו לשמור עליהם מחוץ לויכוח הפוליטי ומחוץ ל"התקפות" הישירות. גם כשהייתה ביקורת היא הועברה בצורה המקובלת ובדרך הנכונה ואף אחד מהגופים הללו לא חסין וטוב שכך, אך לצאת להתקפה על מפקדים בכירים בצבא, על ראשי השב"כ ועל המשטרה ולהאשים אותם בדברים הזויים וחמורים זו כבר חציית גבול נוסף. ההשתלחות וההתקפה בתקשורת ובאמצעי המדיה האחרים בוצעו לא על ידי האזרח הפשוט, לא על ידי ארגונים כאלו ואחרים, אלא על ידי חברי כנסת ושרים שהם בעצם מכתיבי המדיניות לגופים הללו. להציב שלטי חוצות בגנותו של מפקד פיקוד המרכז – האלוף יהודה פוקס ולהכפיש את שמו בצורה מבזה ודוקא על ידי גופים מייצגי שלטון זו שפלות מסוג חדש וזהו יהודה פוקס שטני מכיר היטב מימים של שירות משותף במוצב הבופור בלבנון, אדם ערכי, חובש עיפה, אוהב אדם, נאמן למולדת ובמילים אחרות "מלח הארץ" הזו. להתראיין לערוצי התקשורת השונים ולהעמיד את בכירי השב"כ במוקד הוויכוח ולהאשימם בפעולות אנטי יהודיות זו האשמה חסרת תקדים שפוגעת בארגון ובמשרתיו מבלי יכולת להגיב. יותר מכל מצער שהגורמים הללו הם חברי כנסת מהקואליציה ואף שרים ומולם הגיבוי שניתן לגורמי הביטחון הוא יחסית רפה, מאוחר מדיי ובעיקר על ידי ראש הממשלה. השר דיכטר שהיה ראש השב"כ בעבר ומבין דבר או שניים במערכת היחסים בין הגורמים הללו לאזרחים, התראיין השבוע בתקשורת טען ובצדק כי "נחצו קוים אדומים וחזרה לאחור תהיה עניין של זמן רב בכדי לבנות אמון…". ברור לרובנו שצריך לשמור על צה"ל וגופי הביטחון מחוץ למחלוקות הפוליטיות ובוודאי מחוץ לשיקולי הקואליציות שנבנות. תפקידם הוא לממש את המדיניות הממשלתית ולהגן על אזרחי מדינת ישראל בכל מקום, בכל זמן ולנוכח כל אוייב ואויי לנו אם האוייבים יהיו מתוכנו ונגדנו. גם כך אנו נמצאים בתקופה מאתגרת לגורמי הביטחון בהקשרי הרפורמה המשפטית וגופים אלו מנסים בצורה מושכלת לטפל ב"מחאות" הפנימיות ובסרבני הגיוס, אז טוב יהיה אם לא נמתח את החבל מעבר ליכולתו.
בהקשר הרפורמה הכריז השבוע ראש הממשלה כי בכוונתו להגיע להסכמות על הליך בחירת השופטים ועל הרכב הועדה ובכך לעצור את המשך הרפורמה המשפטית. מי שמכיר את שיטת בחירת השופטים בישראל מבין שמשהו שם חייב להשתנות וחייבים ליצור מנגנון בחירה שונה ואחר, אך חייבים להגיע להסכמה על השינוי ואולי להובילו במהלך מדורג. כיום ההרכב נותן יתרון מובהק לגורמי המשפט ופחות לנבחרי הציבור וכן הנשיא נבחר בשיטת הסניורטה, כלומר ותיק השופטים. לאורך השנים היה ברור לכולם שחייבים לשנות את השיטה, אך המהלכים החדים והמהירים שאותם רצה להוביל יריב לוין יחד עם ביבי יצרו ובצדק התנגדויות רבות ומחאה רחבה. נכון יהיה להגיע להסכמה רחבה וניתן ואז לייצר את השינוי השלבי בשיטת בחירת השופטים. בכל מקרה איתותים רבים יש לביבי מגורמים חיצוניים בהם ארה"ב וגופי הכלכלה העולמיים, אך הוא משדר נחישות לביצוע השינוי ואפילו במחיר לאומי יקר מדיי.
ידידיי ורעיי ערכים לאומיים הם נכס צאן ברזל של כולנו ואויי לנו אם אלו יהפכו לכלים פוליטיים כנגד הימין או השמאל בישראל. במסגרת ניסיון לבסס נורמות וערכים חדשים בהתאם לשינויים הפוליטיים בישראל נכון יהיה להותיר את גופי הביטחון הלאומי מחוץ לוויכוח ולהעניק להם גיבויי חזק ויציב כנגד כל גורם המנסה לפגוע בלגיטימיות הפעולה שלהם.
כתיבת תגובה