עמוס הוכשטיין השליח המיוחד של נשיא ארה"ב התמהמה מעט ואז התקבלה ההחלטה ממריאים למזרח התיכון – לבירות, כי ישנה התקדמות ביחס לטיוטא שהונחה בפני הצדדים. מצד אחד ישראל ומן הצד השני לבנון ואלו צריכים להגיע להסכמות עבור שחקן שלישי – החיזבאללה ותוצאות המו"מ יחייבו אותו לפעולה. ברור שכבר פה בפתיח ישנם לא מעט מורכבויות. משא […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- תושבי הצפון תחילה!
עמוס הוכשטיין השליח המיוחד של נשיא ארה"ב התמהמה מעט ואז התקבלה ההחלטה ממריאים למזרח התיכון – לבירות, כי ישנה התקדמות ביחס לטיוטא שהונחה בפני הצדדים. מצד אחד ישראל ומן הצד השני לבנון ואלו צריכים להגיע להסכמות עבור שחקן שלישי – החיזבאללה ותוצאות המו"מ יחייבו אותו לפעולה. ברור שכבר פה בפתיח ישנם לא מעט מורכבויות. משא ומתן עם לבנון שלא לקחה כל אחריות על מעשי החיזבאללה במלחמה הנוכחית ובכל הימים מתום המלחמה הקודמת היא זו שמייצגת את ארגון הטרור והאם בכלל ארגון הטרור יהיה מוכן לקבל את הכתוב כלשונו וככתבו. ברור שעד תחילת המלחמה לחיזבאללה כארגון טרור הייתה מדינה והוא עשה בה ככל שעולה על רוחו. נסראללה, שזה מכבר מסר את נשמתו לשטן, הוא זה שקבע מה יקרה בלבנון בחיי הציבור, בפוליטיקה, בביטחון ובכל דבר. ברצותו ימונה אדם זה או אחר לכס הכיסאות הגבוהים וברצותו אותו אדם יחוסל במעשה "תמים" ועכשיו הארגון מותיר את זירת המו"מ למנהיגי/בובות לבנון מטעמו. ברור שמאחורי הקלעים הוא מכתיב את הנאמר ועוד יותר שאת הדיו להדפסה מכוונת איראן. הם לא יתנו למדינת הטרור לחמוק להם מהידיים גם אם ארה"ב של ביידן "נשכבת" על הרצפה או אם אלו הצרפתים שמבקשים שקט. ברור שהאיראנים מגיעים ללבנון עם מזוודות של כסף (על פי דווחים הגיע משלוח של 180 מיליון דולר במזומן והסכום הזה הוא כנראה מס רצינות של איראן) והם יביאו כל שידרש בכדי לשמר את אסטרטגיית הפרוקסי שהם בנו במשך עשרות שנים, על מנת להסיט את תשומת הלב של ישראל והעולם מהפרוייקט הגדול יותר – הגרעין האיראני. חובתם של מנהיגי ישראל להיזהר שבעתיים בכל מילה, פסיק, נקודה ושורה בשורות ההסכם. החיזבאללה נמצא כעת על ברכיו אחרי סדרת הצלחות מרשימה של צה"ל וגופי הביטחון בשדה הקרב והוא זה שצריך להתחנן לעצירת הלחימה, גם אם בימים האחרונים הוא מנסה להפגין שכוחו לא נפגע. ישראל חייבת להבטיח שיהיה פה הסכם מסוג אחר לחלוטין שעליו חתומים האמריקאים ומחוייבים לאכיפה וזאת לצד זה שלמדינת ישראל יהיה חופש פעולה מוחלט בכל מרחב הלבנון על מנת למנוע את מלחמת לבנון הרביעית. בבסיס ההסכם חייבים לראות שמדינת לבנון לוקחת אחריות ישירה ולא מסתתרת במקומות שלא נוח לה או שהיא לא מסוגלת לייצג את ריבונותה. אגב זוהי אוליי ההזדמנות של מדינת לבנון בגיבויי מלא של המעצמות לסיים את מלחמת האזרחים האינסופית שם ולחזור למשול במדינתם. המחויבות של לבנון למניעת ההתעצמות החוזרת של החיזבאללה ופירוקו מהנשק חייבת להיות מבוקרת, מפוקחת ובעלת יכולת אכיפה ישירה. מדינת ישראל צריכה למנוע בהסכם הנוכחי את זרעי מלחמת לבנון הרביעית ועל כן מעבר למחויבות המעצמות ולבניית כוח רב לאומי אחר ושונה מזה שלא ביצע את המנדט שעבורו קם – היוניפי"ל, כזה שידע לבדוק ללא מורא בכל רגע נתון את המציאות. ישראל חייבת לעגן בהסכם יכולת אכיפה ופעולה חד משמעית במידה ויהיו הפרות. החתירה של ארה"ב להשגת הסכם במהירות אסור שתשפיע על איכות ההסכמות, אחרי שנה ויותר של מלחמה ופינויי חסר תקדים של ישובים רבים בגבול הצפוני ישנו אינטרס להגיע לסיום המלחמה, אך לא בכל מחיר. אל מול עיני מנהיגי ישראל חייבים להיות תושבי הצפון שנסוגו מבתיהם והם צריכים להיות משוכנעים שה"סרט" הרע של השנה האחרונה לא ישוב עוד. חזרתם הביתה היא משימה ערכית לאומית והיא תתממש רק עם המדינה "תחדש" ותבנה את האמון שנפגע באופן שדורש פעולה להשבתו. המראתו של הוכשטיין, דחיפתו של ביידן וההמרצה המלאכותית של ההוא מצרפת הם לא הערובה, אלא השכנוע של תושבי הצפון שאין חזרה לתמול שלשום ואין יותר ג'יפים תמימים ורועה צאן מבורבר. רק כאשר אלו יובטחו ללא עוררין הו אז הוכשטיין צריך לקבל תשובה חיובית ממדינת ישראל. עייפנו כולנו מהמלחמה שנכפתה עלינו ולצערי הופתענו מכך שטוב שנכפתה כי גם טובי המעריכים לא הבינו את עוצמת הרשע שנבנתה מהצד השני באמצעות כל תושבי דרום לבנון ואף אחד מהם לא חשוד בתמימות ולכן המלאכה והתוצאה חייבים להיות מובהקים וחד ערכיים.
בכל מקרה כל סוג של הסכם יצטרך להיבחן על ידי היועצת המשפטית לממשלה ולהיבחן על פי אמות המידה ששומרות על האינטרס הלאומי, אך זוהי היועמ"שית שבשבוע האחרון עומדת בפני התקפה חסרת תקדים של חברי הקואליציה השונים לרבות חברי ממשלה. היא עומדת כ"חומה בצורה" , יש הטוענים מדיי ואוליי עם אינטרסים סמויים, כנגד הממשלה וחבריה וזה מוביל למשבר אמון חסר תקדים. תפקידה כשומרת סף משמעותית הוא לאפשר לממשלת ישראל לממש את מדיניותה במסגרת החוקים והערכים הלאומיים ואף האוניברסלים. גלי מיארה היא "ירושה" מהממשלה הקודמת והכלל קובע שאורך התפקיד הוא 6 שנים ולכן ישנו כאן מצב שממשלה עם מדיניות שונה בתכלית מינתה אותה והיא ניראה מעוצמת המתקפה עליה שאינה מתאימה את עצמה לממשלה הנבחרת. על כן אחד מהשניים יקרה או שהיא תתאים את עצמה ותפסיק לזעוק את זעקות "שבר" הדמוקרטיה הישראלית על כל מינוי ומהלך או שיותר ניראה שמסלול הדחתה ימשך.
ידידיי ורעיי כל הסכם עם מדינת לבנון חייב לגדוע את המשפט "מצפון תיפתח הרעה…" ולכך מחוייבת הממשלה והיועץ המשפטי שלה.
כתיבת תגובה