רוחות של מלחמה.
לצבא ישנם שני מצבי יסוד, האחד להילחם ולנצח והשני להתכונן למלחמה.
השבוע זכיתי לעלות על מדים ולצאת לתרגיל גדול מאוד, ששילב בין היכולות הצבאיות על והיכולות האזרחיות ושכולו נועד להתכונן למלחמה.
רבות אנו שומעים את המושג ״אי של יציבות״ בהקשרה של מדינת ישראל וזאת לאור הכאוס הכללי שמתרחש בכל המדינות במזרח התיכון – שכנותנו!
צופים אנו מהצד ורואים איך מדינות שנתפסו כחזקות ובעלות שליטה אבסולטית של מנהיגהן מתפרקות בזה אחר זה!
עיראק ושלטונו של סדאם מזמן כבר לא רלוונטים ונמצאת בעשור השני למלחמת האזרחים.
סוריה ושלטונו של אסד האבא נחשבה לחזקות במדינות האיזור, קרסה לחלוטין ונמצאת בעיצומה של מלחמה עקובה מדם ואילולא משחק האינטרסים בזירה הבינלאומית מזמן גם שלטונו של הבן היה נעלם.
לבנון שמאז מלחמת האזרחים בשנות ה – 70 לא מצליחה לייצב שליטה במחוזותיה וארגון הטרור חיזבאללה קובע בה את המדיניות וגורר אותה למצבי עימות הרסניים עם מדינת ישראל.
מצרים שטרם הצליחה לייצב את השלטון לאחר קריסת שלטון מובארק וכיום נלחמת בהתבססותו של דאעש בסיני.
זאת ועוד המצב מול הפלשתינים ברצועת עזה מחד ויו״ש מאידך עם ניסיונות התבססות איראנית באמצעות חמאס.
ולמעגל הקרוב לנו תוסיפו את המצב המלחמתי שמתרחש במדינות המעגל השני – תימן, תוניס וכו!

יש המיחסים זאת למלחמת דת איסלמית שעיקרה בין השיעים לסונים על פלגהין, יש המיחסים זאת לעידן חדש במלחמה בין המעצמות, יש המיחסים זאת לניסיון האיראני, המצרי, התורכי או ערב הסעודית ליצור הגמוניה איסלמית בסגנון האימפריה העותמנית של אתאתורכ.
מבחינתנו ישראל, לכל תרחיש שניחס זאת ובודאי מול התפתחות איום הגרעין האיראני, חייבים אנו להיערך ולהתכונן לגרוע מכל.
וכך עשתה מדינת ישראל השבוע בתרגיל רחב היקף ששילב את כל המערכות הצבאיות והאזרחיות ואף בהשתתפות פיזית של כוחות אמריקאים.
האם אלו רוחות של מלחמה ? כטבעה של רוח שאין אנו שולטים בה חייבים אנו להיערך למצב בו תנשב לכיוון הלא צפוי ונצטרך לפעול עם כל העצמה אל מול האיומים וההתרחשויות.
שמחתי להיות חלק מההערכות הזו ולראות את רוח השליחות והרצינות שהפגינו מקבלי ההחלטות ברמה הגבוהה ביותר.
ממש תחושה שכובד גורל המדינה יושב על כתפיהם.
תדע אם עבריה כי גורל בנה נתון בידי המפקדים הראויים לכך אמר בן גוריון ואני מוסיף דע עם ישראל כי הביטחון מופקד בידי מנהיגים היכולים לכך.
אין לנו אלא להיערך אל מול כל צורר שמאיים לכלותינו בנחישות וללא רחם ולהמשיך את ביסוסה של ארץ ציון וירושלים.

אמנון אשל