חצי שנה של מלחמה מיום ה – 7/10/23 ועד היום והסוף עדיין לא ניראה באופק. מה קרה פה בחצי השנה האחרונה, אילו הישגים הושגו, איזה לא, מה הדברים הטובים ומה עם אלו שפחות, כיצד נראים חיינו אחרי עשרות שנים של בניית תפיסת ביטחון, שקורסת בשחר אחד וכיצד עכשיו ניתן לבנות מחדש את אמון הציבור ביכולת […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- רק ביחד נצליח וננצח!
חצי שנה של מלחמה מיום ה – 7/10/23 ועד היום והסוף עדיין לא ניראה באופק. מה קרה פה בחצי השנה האחרונה, אילו הישגים הושגו, איזה לא, מה הדברים הטובים ומה עם אלו שפחות, כיצד נראים חיינו אחרי עשרות שנים של בניית תפיסת ביטחון, שקורסת בשחר אחד וכיצד עכשיו ניתן לבנות מחדש את אמון הציבור ביכולת הביטחונית שתיתן ביטחון לאומי ותאפשר לתושבי כפר עזה, בארי, דוב"ב, אביבים, מרגליות וכפר גלעדי לשוב לבתיהם ולהיות משוכנעים כמו קודם שיש על מי לסמוך. אז מה הם הכישלונות הצורבים שילוו אותנו דורות קדימה. מדינת ישראל התעוררה בבוקר יום שמחת תורה לאחד מהימים העצובים ביותר בתולדות הישראליות והיהודיות. בבוקר זה במהלך מתוחכם, חשאי ומוצלח הצליחו ארגוני הטרור מעזה לחדור ללא כל הפרעה ול"רסק" את תפיסת הביטחון הלאומי, לנתץ את כל תפיסת ההתיישבות הפריפריאלית ולפגוע בביטחון העצמי האישי והלאומי. ביום זה נרצחו מאות רבות של אזרחים ישראלים בדם קר. בבתיהם, במיטתם, במסיבות, בבילויי וזאת ללא כל רגש של רחמים. ביום ה – 7/10 נחטפו כ – 246 אזרחים ישראלים מגיל ינקות ועד בני הגיל השלישי. הם נלקחו לשם כצאן וחלקם אף לטבח, זה היה מסע השפלה לאומי מתועד, מוקרן ומועצם באופן חסר כל אנושיות. ביום זה זעקו יהודים בארץ ישראל זעקת שבר נוראית ולא היה מושיע ובחלק מהמקרים הישועה הגיע לאחר שעות רבות שכבר הנפש הייתה "מרוסקת" לרסיסים. יום זה ייזכר כיום בו המנהיגות בכל הרמות קרסה לחלוטין והמושיעים היחידים היו אזרחים שפעלו באופן הרואי וספונטני עם הרבה אומץ וקור רוח. חלפו להם יותר מ180 יום ועדיין אין סיום למערכה הזו, אין הכנעה של ארגוני הטרור ועדיין חטופות וחטופים ישראלים רבים מוחזקים בידי החמאס. כל כך הרבה ימי לחימה ועדיין לא רואים את הסוף וגם כשזה יגיע לא מבינים איך הולך להיות היום שאחרי. כל הימים, השבועות והחודשים ועדיין בישראל ישנם "עקורים" רבים מבתיהם בדרום ובצפון ולמעשה רצועת החיץ הביטחונית נבנתה על חשבון תושבי הדרום והצפון. וכך ניתן למנות עוד כשלים רבים מאוד ברמה הטקטית, המערכתית ובוודאי האסטרטגית ואלו יצרו תנאים למשבר הגדול ביותר בתולדות ארץ ישראל ועדיין לא רואים באופק את השיקום מהמשבר הנ"ל.
מן העבר השני אפשר למנות גם הצלחות רבות שעוד יעדעדו בהיסטוריה היהודית ויסופרו באגדת העם הזה. ראשית אומץ הלב, ההרואיות, הנחישות והמאבק של אלו שחרפו נפשם ברגעים הראשונים לתחילת המלחמה. שוב הוכח כי הדנ"א הלאומי יהודי שלנו הוא חסר פשרות ונעשה הכל על פי מסורת האבות להוכיח שעם קשה עורף אנחנו וקשה להכניע אותנו גם במצבי שפלות כאלו. פעולות אמיצות של לוחמות, לוחמים, אזרחים, תושבי הדרום שעשו הכל על מנת לעצור את האוייב בטירוף שלו. מדינת ישראל וממשלתה הכריזו במהירות שאנחנו במצב מלחמה. ראש הממשלה – ביבי נתניהו ללא גמגום הודיע על מלחמה על הבית וזה נתן מסר ברור למערכות הלאומיות ובעיקר למערכת הביטחון שמאותו רגע פעלה למיצויי מירב המשאבים הלאומיים. כמובן בהתאמה המערכת הבינלאומית התומכת וזו שפחות הבינו שמדינת ישראל חייבת לגייס את כל המשאבים לצורך הגנה על הבית והכרעת הטרור. המעבר החד מימי מחאה קשים ומורכבים של מאבק על צביונה המשפטי של האומה לחיבור, ליכוד וביחד לאומי יצרו את הסלוגן הכל כך ישראלי ויהודי – "יחד ננצח". צה"ל וכוחות הביטחון לימדו אותנו שיעור נוסף בערכים גבורה, שליחות, חירוף הנפש ועוד ויצאו למורכבת שבמערכות ישראל עם המון נחישות ותעוזה והוכיחו שבהגנה על הבית היהודי הרבה מחסומים נפרצים. רוח הביחד הלאומי, רוח ההתנדבות ורוח המתן עוררו רגשי התרגשות לאומית שהביאו גם את הקשוחים שבנינו לדמוע ולהעמיד שיער. שחרורם של עשרות רבות של חטופים והשבתם לחיק העם הזה ומשפחתם היו בין הרגעים שעוררו את הגאוה הלאומית ויצרו תמונות של העם במיטבו. ביצוע מבצעים נועזים מוצלחים לשחרור חטופים ששהו במדינת המנהרות או בדירת מסתור חידדו את ההבנה שהעם הזה לא יוותר על נפש יהודי. החברה, הכלכלה והמשק הישראלי הוכיחו עמידה איתנה נוכח המצב המורכב לאורך זמן. על אף הפגיעה בכלכלה הישראלית המשק ממשיך לתפקד והאיתנות הכלכלית משדרת לעולם עוצמה ישראלית.
יחד עם הכשלים וההצלחות שלנו כחברה בימים האחרונים אנו עדים ל"התקפה" בינלאומית כלפי ישראל ממספר כוונים וחלקם בהחלט מדאיגים ובמידה מסויימת מבטאים הלך רוח. הנשיא ביידן מוביל בהתקפה ישירה ויש הטוענים חסרת תקדים כלפי ביבי תחת הטענה שראש ממשלת ישראל איבד את זה, תחת הטענה שביידן לא מסכים עם גישתו של ביבי בסוגיית החטופים, רפיח והיום שאחרי. עם זאת ביידן כאיש הדמוקטים בארה"ב מוביל את גישת השמאל האמריקטי ולא פחות את השמאל העולמי. בארה"ב, באנגליה ובגרמניה התקיימו דיונים בפרלמנט על המשך הספקת הגיבוי לישראל טבעיקר בסוגיית הספקת הנשק. קנדה החליטה לעצור מכירת רכיבי ביטחון מסויימים, בית המשפט בהאג ממשיך לקבל תלונות שמנסות להעמיד את ישראל באור שלילי ובמבוכות בינלאומיות. ארדואן שמחפש כל הזדמנות לפגוע בישראל באופן ישיר ועקיף מחליט על עצירת הייצוא לישראל וכך במידה רבה הלחץ עולה ומשפיע על הלך הרוח הכללי. האם האיתנות הישראלית צריכה להיפגע, ממש לא, אך בהחלט חייבים להתייחס לסוגיות ולא לתת להם להתעצם ולהוביל לנקודת היפוך בינלאומית.
ידידיי ורעיי ישראל חזקה וחייבת לשמור על חוזקה ועמידותה נוכח ההצלחות, הכישלונות ובעיקר נוכח הלך הרוח הבינלאומי. עם זאת חייבים לקבל הכרעות לאומיות שיסירו ספקות וישיבו את ההרתעה הישראלית למקומה הראוי.
כתיבת תגובה