ילדיי היקרים,
יום האישה הבינלאומי הוא יום שבו העולם הכיר בעובדה החגיגית מאוד לדעתי, שבלי נשים חמודות כמוני, העולם לא יכול היה להתקיים. לכן מצאתי לנכון להזכיר לכם למה אתם אוהבים אותי ולא יכולים בלעדיי.
לא אזכיר את המובן מאליו, האוכל, הכביסות, שיעורי הבית. זה ברור. ברור לכם ולי שבלעדיי הייתם מאוד רזים. אני אזכיר את הדברים היותר רלוונטיים לטעמי.
קודם כל תזכרו מי עושה לכם מסז' ב-22:00 כשהרגל כואבת לכם. הבנתי כבר שאתם חושבים שאבא עושה יותר טוב, מה שכנראה נכון, אבל הוא ישן בזמן הזה. אז מה אם אני רק מחברת את המכשיר של המסז' לחשמל והוא עושה, עדיין אני קמתי מהמיטה לכבוד זה. תזכרו שבזכותי יש לכם גרביים שמחוברים לזוגות. זה שהם לא תואמים תמיד, זה לא נורא, פשוט תקפידו שהמכנס יהיה מעל הגרב. בקיץ אני אתאמץ יותר, מבטיחה.
תזכרו שבלעדיי, אף בת לא היתה מתקרבת אליכם, כי רק אני מצילה אתכם בכל פעם מחדש כשאני מסבירה שצעיף ירוק ולבן, חולצה אדומה ומכנסיים כחולים זה לא משהו ביחד. רק בבקשה תנסו להפנים.
רק אני אטפל בקוץ באצבע ואחפור לכם עד שהקוץ יצא. אז מה אם בסוף אבא בא והוציא, זה רק כי אני כבר חפרתי מספיק עמוק עם המחט אז יצא לו בקלות. חוץ מזה מעניין הגרביים הייתם צריכים להבין שאני לא רואה טוב, אז למה בכלל פניתם אליי עם הקוץ.
רק אני צועקת עליכם שאף אחד מכם לא שם לב שהסתפרתי, אפילו שגזרתי כמעט חצי משיערי. תדעו לכם שאני צועקת עליכם, רק כדי לעזור לכם עם בנות הזוג שלכם בעתיד. אם תתרגלו להבחין ולהחמיא, חייכם יהיו הרבה יותר קלים. חוץ מזה אף אחד לא מת מצעקה או שתיים, רק התחרש. תראו שתודו לי בסוף.
אגב, אני בכלל לא בטוחה שאם זה היה תלוי באבא, הייתם מגיחים לאוויר העולם. אם הוא אחרי 12 שעות צירים שלי!!! העז לומר למיילדת איך שהוא התעייף… מה אגיד, לא הייתי בונה עליו שיסחוב אתכם 9 חודשים.
אז… מוזמנים לכתוב לי ברכה ולהביא לי פרח או כל פריט אחר שיזכיר לי כמה אתם אוהבים אותי. אגב, אני יודעת שאתם יודעים לכתוב ברכות, כי לחברים שלכם אתם כותבים מאוד יפה. אני גם יודעת שאתם יכולים להרשות לכם לקנות לי פרח, כי אני יודעת בדיוק כמה כסף יש לכל אחד בקופה. במעמד זה, חשוב שתזכרו גם מי נתן לכם אותו.
זהו. יש לי אומנם עוד הרבה מה להזכיר, אבל זה פייס, צריך לומר בקיצור. ואם לא הבנתם את הרמז, מוכנה להסביר לכם איפה קונים.
ממני האישה הבינלאומית, אמא.