את האיש הזה פגשתי לראשונה ובאקראי, במסדרונות המועצה, מאחר ולעתים קרובות נהג היה לסקר את ישיבות המועצה, בעת שהייתי חבר מליאה בזמנו. אינני נוקב בכוונה בשמו, כי שמו לא רלוונטי לעניין למרות שכל בר דעת שיקרא את הכתוב ומעורה בחברה הטבעונית, יידע כמעט מיד במי מדובר. חשיבותו לגביי, היא הדמות אותה הוא מייצג כפי שאני תופס אותה. אינני פעיל שלו בבחירות האלה והנושא שלי קשור רק בעקיפין לנושא הזה, כך שאין בדברים שיועלו כאן כל כוונה לשכנע מישהו לבחור בו או באחרים, ועם כל זאת לי אין כל ספק שאם יש מועמד בבחירות האלה שאפשר לכנותו אדם “אחר ומיוחד”, הוא המתמודד הזה, וכי כבר בעצם הצגת מועמדותו לראשות המועצה, אסור שתיתפס כמשהו המובן מאליו.

תושבים שעוד בטרם פגשו בו, חרצו כלפיו דעה שלילית, מבלי לדעת עליו דבר וחצי דבר. ככל שנחשפתי לתופעה הפסולה הזו, כך גם גברה בי התמיהה והסקרנות להבין את מניעיו בעניין הבחירות, במיוחד מן המקום שבו גם אני ראיתי במועמדותו, קוריוז בחירות, הכול היה נכון עד לפאנל שנערך בקריית חרושת שבו שימשתי כמנחה של הדיון.

זו הייתה הפעם הראשונה בה פגשתי בו מול ציבור, מנסה ככל יכולתו להסביר לשומעיו מי הוא ומה הוא, רק ללא הצלחה ייתרה . יצאתי מן הפאנל הזה בתחושה מובנית שמועמדותו היא חסרת טעם, כי כבר בפתיחת הפאנל, עוד בטרם הספיק לספר משהו על עצמו, נוצר עימות בינו לביני על רקע לוח זמנים שלא עמד בהם. לא רק שהוא לא נענה לקריאה שלי כמנחה לומר את משפט הסיום שלו לאותן דקות שהוקצבו לו, הוא ניסה להתווכח אתי על זכותו להמשיך בדבריו, ובכך הקים עליו גם את הקהל. את הפאנל הזה סיים האיש בעימות גלוי עם הקהל ואיתי כמנחה, בשעה שנדמה היה לכולם שהוא תוקף מועמד אחר בפן האישי על נושא כלשהו. אקורד הסיום הזה שלו בפאנל, שלח אותי הביתה עם התחושה שהקמפיין שלו נגמר. זו הייתה ההבנה שלי אותו לילה עת הלכתי לישון, אלא שבבוקרו של יום קמתי מאיזושהי סיבה עם תובנה אחרת לגמרי.

התנהגותו בפאנל, היה בה משהו שהטריד את מנוחתי, ומששחזרתי את האירוע ואת דבריו בתחילת הצגתו את עצמו, נפל אצלי האסימון. הגעתי לתובנה שהייתה חסרה לי בפאזל אותו הרכבתי בכל הקשור לאיש עצמו ובכל מה שקשור להתייחסות החברה למה שהיא בעיניה לא מתיישר עם הקו.

"אינני נואם גדול ולכן אקריא מן הנייר את דבריי… פתח ואמר ולאחר מכן המשיך: "גדלתי כילד לאם חד-הורית"…. וככל שהתקדם לספר על עצמו, כך גם הלך והתקצר הזמן. כשתם זמנו לדבר והחל הוויכוח שעליו לסיים בדבריו, אותה עת לא הבנתי למה הוא התעקש כל כך לא להיענות לקריאה שלי להפסיק? אבל במחשבה של אותו בוקר, היה משהו בשלוש המלים הללו שלא נתן לי מנוח, ולא בגלל שהן היו חריגות מאיזשהו היבט, כי הרי הביטוי "אם חד הורית", הוא מושג שגור בפינו כחברה, אבל כשחוזרים אחורה עשרות בשנים, הרי לא היה מושג כזה כלל. ילד ללא אבא באותה תקופה היה מקור לשאלות ואולי גם להקנטות. אז גם הבנתי לפתע משהו שלפני כן היה בבחינת הנעלם הגדול לגביי. אותן שלוש המלים ביחד עם דעה שגיבשתי לעצמי על האיש, השלימו אצלי את כל מה שנקשר אליו כאדם. לא המועמד. פתאום קלטתי שהאדם הזה , אשר עמד וניסה לומר את דבריו מבלי לנסות ולסבר את אוזן מאזיניו, מבלי להתחנף אליהם בשפה יפה או לחייך אליהם בכדי למצוא חן בעיניהם, כל שרצה מקהל שומעיו, היה שיכירו מעט יותר ומקרוב מי הוא ומה הוא ומה עבר בחייו. קלטתי שלמעשה, ממרום גילו ומעמדו כאיש שכבר עבר הרבה בחייו, הוא לא נזקק כלל, לא למלים גבוהות, ולא למסכות וכי הוויכוח שלו עם הקהל ואתי, היה מן המקום שחשוב היה לו ליידע את הציבור על סיפור הצלחותיו בחיים, בכדי לאפשר לו, לציבור, להגיע ליום הבחירה עם מירב המידע עליו, לטוב ולרע, לכן גם היה מוכן להסתכן בהתנגחות עם אותו קהל יעד, ולו רק שיינתן לו לסיים את דבריו, גם אם אולי הוא למעשה מרחיק אותם ממנו.

הוא בן יחיד. לאם חד הורית מכורח הנסיבות. להזכירכם, מדובר בתקופה שאיש עוד לא ידע עדיין כיצד להכיל את המושג הזה אם חד הורית.

כנראה בחושיו הפנימיים ובכוח רצון שאיננו מובן מאליו, הוא בנה לעצמו מעטה הגנה למציאות הקשה בה הוא חי במיוחד מן הבחינה כלכלית, וכך במקום להסתגר בעצמו כפי שרבים במצבו נוטים לעתים לעשות כן, ובכדי לא להיפגע, הוא בחר בדרך ההפוכה. הוא דילג על כל המשוכות שנקרו בדרכו. לא הניח לכלום להשפיע עליו ובהחלטה אמיצה. בנחישות ובעקשנות מעצם אופיו שהלך והתגבש באותן השנים, הוא בחר להשקיע בלימודים, והיה לו ראש טוב ללימודים (כפי שהוכיח העתיד) וכמו כן אף השתלב ככדורגלן צעיר בקבוצת כדורגל. כנער מתבגר, לחץ כלכלי שלח אותו לעבוד אחה"צ בתיכון ותקופה מסוימת אף עבד עד הלילה בחנות עיתונים של סבו בנמל חיפה. לצבא התגייס ככל אחד אחר, ושירת בשירות קרבי וכשהשתחרר מאחר והבין כבר משהו בכלכלה ועסקים , פנה לענף העסקי. את תחילת דרכו במגזר העסקי עשה כסוכן מכירות. לאחר מכן הפך לעצמאי בעל עסק קטן. משם המשיך לתחום הייבוא, תוך שהוא נתבע על ידי חברות גדולות בענף שבו החליט לעסוק בו, אשר לא רצו לראות בסביבתם מתחרים מכל סוג שהוא.

נושא הייבוא העצמי (שלאחר מכן קיבל את ההגדרה כייבוא מקביל) אשר הגיע לבית המשפט כתביעה נזיקין כנגד האיש עצמו מצד חברה גדולה בישראל, בהחלטה תקדימית פורצת דרך של בית המשפט, פסק בית המשפט לטובתו, וכך בפעם הראשונה בישראל, הכירה רשות משפטית בזכות לייבא סחורות לישראל שלא דרך החברות הגדולות ששלטו אז בכלכלה, ובכך שבר למעשה תקרת זכוכית נוספת והפעם לטובת הכלל. הוא לא עצר שם. עם הכסף שחסך מעסקי הייבוא, החליט שעליו להקים מפעל למוצרים אלה. הוא נסע לחו"ל וחיפש חברה שמייצרת את המוצר ושלא מיובא לארץ, ורגע לפני שהתייאש מלמצוא כזו, השגחה עליונה לדבריו שלחה אותו לבית עסק ושם כמו בכל סיפור אגדה עם סוף טוב, מצא את שחיפש. הוא רכש זכויות לייצור בארץ, קנה מכונות ייצור ובזכות כישוריו ויכולותיו הקים את מפעל לתפארת מאפס. המפעל שהקים הפך למספר אחד בארץ שם גם עשה את הכסף הגדול שלו. לאחר עשור, משחש שמיצה את עצמו בתחום, בחר למכור את המפעל ברווח גדול, וכמו שאיש לא יודע כיצד מסתובב הגלגל, משהוצע לו לקנות את עיתון "מרכז העניינים" של טבעון, והוא, אולי כסגירת מעגל בלתי מודעת מצדו כילד שעבד בזמנו בחנות עיתונים, הוא אכן קנה את העיתון, הפך לבעליו. לאיטו התערה בחברה ואף הפך לא אחת בזכות היותו בעל עיתון ,להיות לשופר לכל מה שקורה סביבנו ושקשור לאיכות החיים שלנו כאן, במיוחד בכל מה שנוגע לזיהום האוויר.

וכך, מהילד שהיה חריג בהרבה מובנים בנוף האנושי חברתי. כזה שהפוטנציאל שלו להיות נסמך על ידי החברה ואולי אף להיות לה לנטל, היה גדול עקב אותם נתוני פתיחה של תחילת חייו. הילד הזה שבר כל מוסכמה חברתית וכל תקרת זכוכית אפשרית שנסמכה ונסמכת למגינת הלב עד לימינו אלה בדעות קדומות, וממנו צמח אדם בעל נפש רגישה, מכילה, פילנטרופ בסתר לכל דבר ועניין, לא מושלם, לא יודע את הכול, אבל גם לא שומר טינה לאיש מבחירה אישית, כי במקום להשיב רעה על הרעה שספג לעתים, בחר תמיד להשיב לחברה שבה חי, ברגשי אהבה וכבוד!…

הבנתי שאם יש מישהו שמסתכל עליו אולי מגבוה כי הוא לא בא לו טוב בעיניים, הוא טועה טעות מרה לגביו. מבחינתו הוא ראה תמיד את עצמו שווה בין שווים. לא גבוה מאחרים ולא נמוך מהם. שווה. וכשווה, וכאדם אכפתי אוהב אדם וסביבה, מן המקום כשחשב שיש ביכולתו לקחת את טבעון למקומות טובים מאלה שבו היישוב נמצא כיום, קם ועשה מעשה אמיץ, העמיד את עצמו למבחן הציבור דבר שלרבים מבנינו הוא נראה חריג, בשעה שרק לו ולמי שבאמת מכיר אותו מקרוב, הוא נראה טבעי.
אינני יודע מי יישב בראשות המועצה. אינני יודע מי באמת יידע לנווט את טבעון למקומות להם היא ראויה כיישוב, אבל אני כן יודע דבר אחד.

לגביי, האיש הזה הוא כבר המנצח הגדול בבחירות האלה. הוא מבחינתי פורץ דרך לאחרים שכמותו. הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך, שמראה עיניים ואטימת אוזניים, בשילוב עם דעה קדומה שלא מן העניין, גורמות לכך שהחברה שלנו מפסידה לא אחת את הטובים שבה. הציפייה שלי מיישוב כטבעון אשר מאכלס בקרבו אנשים כמעט מכל סוג דת מין והשכלה, היא שנדע להכיל באמת את כולם מבלי להדביק להם תוויות כאלה ואחרות, מבלי לערב דעה קדומה או שיקולים שלא מן העניין אלא לגופו של עניין בלבד ובעיקר העיקרים, שנדע לכבד כל אדם, כך שכולנו כחברה מכילה, נצא רק נשכרים כקהילה פלורליסטית ובאמת מתקדמת.

שלכם אבי בן יוסף