השואל מדגיש, כי ברשותו יפוי כח נוטריוני, מאת ההורים אליו, ובקש להאיר את עיניו, האם יוכל לדאוג להורים המבוגרים באמצעות יפוי כח זה, ומה הדגשים הנדרשים בהליך כזה.

בקצרה, נזכיר, כי יפוי כח נוטריוני, נניח מהורה לילדו, מכיל, לרוב, את היכולת ואת הכח המשפטי מאת נותן הכח למקבלו, לגשת ולטפל בכל הליך של רכישת הדירה: החל מאיתור המוכרים ובירור הפרטים שלהם ושל הנכס, דרך הכנת החוזה, ועד שלב החתימה ורישום הזכויות בדירה על שם נותן הכח (ההורים).

נדגיש, כי בעת רכישת הדירה, על הבן הדואג להוריו, לבדוק היטב, כי מדובר בקניה בטוחה וכי אין מכשולים בדרך.

בקליפת אגוז, ראשית, יש לבדוק כי מוכר הדירה, אכן בעל הזכויות בה (נבדוק זאת בטאבו, ברשות מקרקעי ישראל, בחברה משכנת וכו'). כל זאת, כדי למנוע מצב הנזכר בשירו של אריק איינשטין, על אותו אדם, שמכר בית שלא היה שלו (רק כדי לא לפגוע ברגשות הקונה…).

שנית, יש לבדוק, אם הנכס רשום בבעלות או בחכירה לדורות: ברור שאם מדובר בחכירה לדורות, יש לקבל את הסכמת הבעלים המקורי של הנכס (נניח, קק"ל או מדינת ישראל – פירוט על כך בהזדמנות אחרת).

שלישית, על הקונה לוודא שהנכס "נקי", כלומר, אין משכנתא או משכון שרובצים עליו לטובת בנק, למשל, או לטובת כל גורם אחר שהלווה כסף לבעל הדירה ( בדר"כ מדובר בבנקים)

יהיה על הקונה להקפיד שהמוכר יסלק את כל ה"גיבנות" האלו טרם העברת הזכויות על שם ההורים . מעבר לכך, יתכן שידרש מנגנון של נאמנות, או כל אמצי זהירות אחר .

כמאמר השיר, במקרים כאלו, לעיתים, "לא קלה היא לא קלה דרכנו", אך ברור, שהתנהלות זהירה, בסיוע בעל מקצוע מתאים, תמנע עגמת נפש ונזק כלכלי ניכר להורים. כך יתאפשר להם להסדיר את רישום הזכויות על שמם, בצורה הנכונה ומהירה.

במסגרת קצרה זו נסתפק בכך וככל שתבוא שאלת המשך, נוכל להשלים תשובה זו בעתיד.