מאמר דעה מאת אמנון אשל אסולין מה קורה שם בלשכת עורכי הדין שפעם אחר פעם אנו מתבזים בכותרות שקשורות לסוגיות שבינו לבנה ומתכתבות לא רע עם ענייני הון שלטון והמלצות על מועמדים כאלו ואחרים להיות שופטים בישראל. נזכיר שראש הלשכה הקודם – אפי נווה אף הצליח לקדם מינויי לשופטת ופה לכאורה – אבי חימי, היה […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- על טרור, רפורמה ולשכות משפטיות!
מאמר דעה מאת אמנון אשל אסולין
מה קורה שם בלשכת עורכי הדין שפעם אחר פעם אנו מתבזים בכותרות שקשורות לסוגיות שבינו לבנה ומתכתבות לא רע עם ענייני הון שלטון והמלצות על מועמדים כאלו ואחרים להיות שופטים בישראל. נזכיר שראש הלשכה הקודם – אפי נווה אף הצליח לקדם מינויי לשופטת ופה לכאורה – אבי חימי, היה ניסיון שכזה תמורת קשרים אינטימיים. לאור החשיפה שהייתה בערוץ 13 בחר ראש הלשכה הנוכחי – אבי חימי להתפטר מתפקידו. לא בטוח שרבים נותרו פעורי פה נוכח החשיפה ודוקא של האיש הזה ובעיתוי הזה, בעבר היו כאלו הפתעות עם חשיפות מרעישות כלפי אישי ציבור. אבי חימי כזכור הוא אחד ממובילי המחאה כנגד הרפורמה של לוין והוא אחד הזועקים שהמדינה בדרך לאבדון. אגב אותו אבי חימי רק לפני 3 שנים זכה בגאווה רבה בכינויי "ביביסט" והיה ממעריצי ביבי. כאן כנראה טמונה התשובה לעיתויי הפרסום והסוגיה מעלה שאלות מורכבות וקשות באשר ל"ארגז המודיעין" הסמויי שקיים על כנראה רבים וטובים ועל פי צורך יש מי ששולף ומשתמש במודיעין ומביא לסיכול ממוקד מהיר ויעיל. בשבועות האחרונים שמענו את זעקות המחאה בכל פינה מרחובות ישראל וגויסו כל האמצעים והמשאבים בכדי שהזעקה תישמע גם מעבר לים בכתבי העט המשמעותיים ביותר. בתוך הזעקות ניראה כי יש פה מנגנון עצום, שלא בוחל באמצעים, ושם את כל מרצו, כספו ויכולתו על מנת לסכל את הרפורמה המדוברת, אפילו גורמי ממשל אמריקטי גויסו. מובילי המחאה מתהדרים שהחתימו את ראשי הכלכלה הישראלית ואפילו כאלו שעבדו עם ביבי וכאלו שהוא מינה, החתימו את מובילי הלשכות המשפטיות הגדולות בישראל, החתימו אנשי בטחון – צבא, מוסד, שב"כ, משטרה וכו, החתימו את ראשי האקדמיה, פרופסורים, אנשי תרבות, הייטקיסטים פורום זמרים ועוד פורומים חברתיים בעלי השפעה ולמעשי כל החותמים טוענים ש"קץ הדמוקרטיה" הישראלית הגיע ומאיימים שהם ישביתו את המשק לחלוטין אם לא תהיה חזרה מהצהרת הרפורמה של לוין. אז אוליי יהיה מי שימליץ לביבי ולחבריו שיתחילו להחתים את החרדים, החרדלים, הימניים, הרבנים, אנשי רוח, פילוסופים, מחנה כץ, סטנדאפיסטים, אנשי בטחון, עובדי מדינה וכדומה ואלו שיבקשו לקדם כמה שיותר מהר את הרפורמה ועל הדרך עוד כמה רפורמות. אם כך צריכה להתנהל דמוקרטיה ממחאה למחאה ומחתימה לחתימה אז למעשה יום הבחירות הוא יום של מחאה חברתית ולא חגיגת דמוקרטיה. חברים יש בחירות ושם נקבעים העדפות הציבור לשנים הקרובות והעם לטוב ולרע הכריע באופן דמוקרטי מובהק. עדיין יש מקום למחאה, אך אין לייצר דמורליזציה בעם באופן שפוגע קשה בחוסן הציבורי והלאומי. השבוע זורעי הדמורליזציה שברו שיאים עם הגיגים, שמוטב שלא נאמרו בודאי בערב של כאב ואובדן. נשאלה שאלה האם נכון יהיה לבטל את המחאה בשל הפיגועים שהיו בירושלים והתשובה היתה " נמשיך להילחם ברפורמה המשפטית כאילו שאין טרור ונלחם בטרור כאילו שאין רפורמה משפטית…", או שיאיר לפיד מנהיג האופוזיציה בראיון מדבר על כך שאין לראש הממשלה מנדט לעסוק ברפורמה הזו ונכון יהיה לתת לנשיא סמכות זאת והוא יוביל את השיח בין הצדדים. באחת הוא ביטל את מה שבג"צ החליט, אותו בג"צ שהוא מעריץ על מהלכים אחרים וביטל את הועדות בכנסת ובקיצור כרגע לא מתאימה לו השיטה הדמוקרטית. במילים הכי פשוטות התוצאות של הבחירות לא באות להם – לאליטה טוב ומאותו רגע הם מתהלכים ברחובות עם חתימות של אליטות הגמוניות מסוימות ומנסים בכל הכוח לפרק הכול. שנים מנסים גופי השלטון לערוך שינויים במערכת המשפט כאלו שמתבקשים על מנת לשמר איזונים ביחסי הגומלין בין המערכות, אך ללא הצלחה. והנה עכשיו שהונחו הכוונים לרפורמה קמה הזעקה – למה עכשיו, למה ככה, למה בלי הידברות, איך ראש ממשלה מורשע יוביל את זה, למה מהר ועוד שאלות שמבטאות אמירה ברורה למה אתם ולמה עם ממשלת ימין מלא מלא. במידה רבה הכוחות שפועלים כנגד הרפורמה הם כוחות אדירים ואילו המוחים הם רק "פיונים" במגרש של ענקים בגבולות המדינה שלנו ועוד יותר כוחות גלובליים בעלי אינטרס. זהו לא מאבק בין ימין לשמאל, בין אידאולוגיה כזו או אחרת, יש מנגנון גלובלי ענק עם הרבה מאוד כסף, השפעה וכוח שדוחף אותנו למאבק ענקים על כוח, הגמוניה, שליטה, שינוי סדרי עולם ואולי אף שינוי שיטת המשטר העולמי.
בערב שבת האחרונה אירע פיגוע בשכונת נווה יעקב בירושלים בא 7 תושבי השכונה נרצחו על ידי טרוריסט בודד. כוחות ההצלה שהגיעו למקום דיברו על אירוע מזעזע , על מראות נוראים וכל זה קורא בערב שבת , בירושלים, בפתח בית הכנסת, רגע אחרי קריאת שיר השירים ותפילת ליל שבת ורגע לפני קידוש השבת לצלילי "הללויה". כמה נורא זה יכול להיות שאב ובנו, בעל ואשה, ילדים, נערים ובעלי משפחות מקפחים את חייהם בארץ ישראל בערב שישי בפתח בית הכנסת. אלו מראות נוראיים שסבלו בני עמנו לאורך השנים לפני הקמת המדינה וחייבים לעשות הכל בכדי לטפל באופן שורשי במניעת אירועים שכאלו. לצער כולנו רבים עסקו בציניות מסויימת בהתנהלות שאחרי האירוע באשר לבן גביר ועזיבת שולחן השבת או בן גביר והיועמ"שית ופחות בחיבוק המשפחות ובכאב הלאומי. כן היה ראוי לשנות את המחאה של היום שאחרי למפגן תמיכה בתושבי ירושלים או לבטל את ההפגנה בכלל. "זעק" לרבים איך "מדינת" תל אביב שממהרת להאיר את בניין העיריה בצבעי לאום שונים בעת אסונות, לא בחרה במוצאי השבת להאיר בדגלי ישראל או דגל ירושלים ולהביע הזדהות לאומית.
בשבוע שעבר התאשפזתי בבית חולים רמב"ם לצורך טיפול פולשני בגוף, האשפוז היה יום אחרי שביתת בתי החולים כאות מחאה כנגד האלימות בבתי החולים בארץ נגד הצוותים הרפואיים. במהלך האשפוז ראיתי בעיקר אנשי "אור", אנשי נתינה, חמלה, עזרה, טיפול, מזור שעושים הכל על מנת להקל על המאושפזים ובני משפחותיהם. מזעזע לחשוב שצריך לשים מאבטחים רבים על מנת להיות ערוכים לחמומי מזג שלא שולטים בעצמם ופוגעים במקום שבו הכל נעשה מתוך רצון לסייע ולהקל. טופלתי בבית החולים על ידי צוותים מכל קשת החברה הישראלית וראיתי שהמטופלים היו מאותה קשת חברתית. ראיתי אנשי ניקיון, הסעדה, אבטחה, אחיות, סניטרים, רופאים, מתמחים ועוד עושים עבודה מופלאה. חובתנו כחברה לפעול להגנתם ולהוקיע את העבריינים ופורעי החוק הביריוניים וכמובן לדרוש טיפול איכותי בשיפור האבטחה ביחד עם צעדי הרתעה וענישה משמעותית ביותר.
ידידיי ורעיי יש שופטים בירושלים ולא פחות מכך יש שרים בירושלים. ברור לרוב ששינויים במערכת המשפט מתבקשים מזה שנים רבות וחייבים לנהל את השינויי בשיח, בדיונים ובעיקר באופן אחראי. לא הגיע קץ הדמוקרטיה הישראלית וכן יש מה לתקן ולשפר בהתאם לצרכים המשתנים. עם זאת ישנם ימים בהם הביחד הלאומי, הסולידריות, שותפות הגורל הם יותר חשובים מכל צעקת "גוולד". האדמה זועקת לביחד לאומי ולא לפילוג והסתה ואסור שתיהיה תחושה כי הגענו לעת בה יש הבדלים בצבעי הדם הלאומי שלנו.
כתיבת תגובה