״… מכובדיי, עומד כאן אני היום – אל״מ אמנון אשל אסולין כמפקד במסע עדים במדים של צה״ל – מפקד חטיבה 7, חטיבת השריון הראשונה בצה״ל עם טנק המרכבה פאר היצירה הטכנולוגית הישראלית, אזרח ישראלי המנסה באנושיות בלתי מוסברת וברציונליות להסביר את תחושותיי לגבי הפשע האנושי הנורא ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית.
….הסתכלו סביב, יער זה חושף בפנינו את מלוא עצמתו והדרו של הטבע, כאן רואים אנו הכל בצבעים מיוחדים, העצים המתנשאים, קרני השמש השבריריות ומחזור החיים המתקיים כאן הם רק עדות אילמת ופרדוקסלית למה שאירע כאן לפני 60 שנה.
בתוך יער לופוחובה, תוך שמיעת ציוץ הציפורים וההיחשפות לעוצמות הטבע נחשפים אנו לשיא השפלות האנושית – נמוך, מורכן מחיית השדה ומשרץ האדמה….

צעדנו יחדיו היום בשביל העפר המוביל ליער ובתוך היער כל צעד מצעדיי נהיה כבד ויותר קשה אל מול המחשבה על בני עמי, שזו הייתה צעידתם האחרונה.
הכאב גדול ויחד עם זאת חושב אני על הצעידה חזרה ביער לאוטובוסים שלנו ובטוח כי כולנו נעשה זאת בראש מורם ובגאווה בשמם של יהודי טיקוצ׳ין ובשמם של ששת המיליונים.
אנחנו כאן חיילי צבא הגנה לישראל, אזרחי מדינת היהודים התשובה האנושית הטובה ביותר לבני הנבלה – הנאצים – אלו שהפשיטו מעליהם צלם אנוש ובאכזריות שלא תתואר בחרו מי למוות ומי למוות!
אם יש נקמה אנושית למעשה הבלתי אנושי הזה, אזיי אנו 200 קצינים, מפקדים, נגדים, אזרחים עובדי צה״ל, ניצולי שואה, לוחמי הבריגדה היהודית, משפחות שכולות, ויהודי העולם היא התשובה והיא הנקמה….״

… בחרתי לסיים את דבריי בדברים שנאמרו על ידי קצין אס אס ומצוטטים בספרו של פרימו לוי – ״ הזהו אדם״ –

״… לא משנה כיצד תסתיים המלחמה הזאת – ניצחנו במלחמה נגדכם, איש לא ישרוד כדי להעיד, אבל גם אם מישהו ישרוד, העולם לא יאמין לו.
אולי יהיו חשדות, דיונים, מחקרים היסטוריים, אבל לא תהיה כל ודאות , משום שאנו נשמיד את הראיות יחד אתכם וגם אם תשארנה הוכחות כלשהן וכמה מכם ישרדו, אנשים יאמרו כי האירועים שאתם מתארים כל כך מפלצתיים, שפשוט לא יאמינו לכם, הם יאמרו כי אלה הגזמות של תעמולת בעלות הברית, ויאמינו לנו, שנכחיש הכל, ולא לכם. אנחנו אלו שנכתיב את ההיסטוריה של מחנות הריכוז…״
לצערי הרב אין לי אלא להסכים – נכון המכונה הלא אנושית הזו המשיכה להשמיד בני אדם גם אחרי שהנאציזם הגרמני היה על סף כניעה, ונכון השמדתם ראיות, ונכון ישנם עוד שחושבים שהתיאורים הם פרי דמיון מפלצתי של היהודים ונכון שישנם עוד רבים שמכחישים את מעשי הזוועה והנבלה.
אבל – וזהו האבל הגדול שלי בדבר אחד תרשה לי קצין אס אס נאצי, לא להסכים אתך- לא ניצחתם!

ריבקה צוקרמן לבית משפחת אלנר – ניצחה.
מר מנחם סנדובסקי ניצול, שנמצא כאן עם נכדו – אחיה – ניצח!
ניצולי העם היהודי מהזוועות – ניצחו !
אנחנו – קצינים, נגדים, בני משפחות שכולות ואזרחי מדינת ישראל – ניצחנו!
ובשמם של כל אלו, בשמו של העם היהודי, אני אמנון אשל אסולין בנם של סימה ושלמה זיכרם לברכה, אל״מ בצבא הגנה לישראל, מחד מרכין ראש לזכרם של ששת המיליונים, שלא שרדו את התופת, אך מנגד מותח בגאווה רבה את גופי, מניף ידי אל על ומצדיע לדגל מדינת ישראל. ״

אלו הם חלקים מנאומיי במשלחות צה״ל לפולין.
אך גם היום אנו עדים לרצונות, מוטיבציות, וכוונות להשמיד את העם היהודי ועל כן חובתנו כעם להמשיך ולתחזק צבא מתקדם, חזק, נועז, יוזם וזריז המסוגל לטפל בכל איום באופן חד, מהיר ומכריע ללא תלות והישענות על גורם אחר.
וכל זאת תוך הקפדה על רמת מוסר ואנושיות ללא פשרות.
הקמנו מדינה לתפארת, ריבונית, חופשית ודמוקרטית בה לוחמינו מחרפים נפשם בשמירה עליה!