מאמר דעה מאת אמנון אשל אסולין בהדר ובכבוד הראויים לתודות מקרב לב של הציבור בישראל, נפרדנו השבוע מראש המטה הכללי – רב אלוף אביב כוכבי, הרמטכ"ל ה – 22 של מדינת ישראל. כוכבי הוביל את צה"ל במשימתו הלאומית – הגנה על מדינת ישראל ועשה זאת במצביאות מופתית. בשם כולנו והעם נצדיע למפקד נערץ שבחר בשירות […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- כל הכבוד (לא רק) לצה"ל!

מאמר דעה מאת אמנון אשל אסולין
בהדר ובכבוד הראויים לתודות מקרב לב של הציבור בישראל, נפרדנו השבוע מראש המטה הכללי – רב אלוף אביב כוכבי, הרמטכ"ל ה – 22 של מדינת ישראל. כוכבי הוביל את צה"ל במשימתו הלאומית – הגנה על מדינת ישראל ועשה זאת במצביאות מופתית. בשם כולנו והעם נצדיע למפקד נערץ שבחר בשירות הציבור כדרך חיים. כך ראויים הם בניה של אומה להתקבל ולהתכבד בהדר וגאווה. ובאותו מעמד קיבלנו את ראש המטה הכללי החדש – רב אלוף הרצי הלוי וגם הוא כמו קודמיו נדרש לעמוד באתגרי הביטחון הלאומיים על כל המורכבות שבהם. ולהרצי נאחל שידע להנהיג את צה"ל לעמידה איתנה נוכח האויבים המבקשים את רעתנו. בשם העם ואזרחי המדינה נשיר מבט ונאמר תודה לכוכבי ונאחל הצלחה רבה לצבא הגנה לישראל תחת פיקודו של הרצי. יחד עם שניהם שירתתי בהזדמנויות שונות ובהחלט מהיכרותי מדובר בטובי בניה של הארץ הזו, של העם הזה.
למה ולהיכן נעלמים הכבוד וההדר ביום יום שלנו, ביננו, אתנו ובתוכנו. איבדנו את היכולת לנהל שיח הוגן ונכון, במידה רבה ההקשבה הפכה לבלתי נסבלת. במקום שבו המנהיגים נעלמים ונאלמים נכנסים המשפטנים, הפרקליטים והחוקרים ובמקומות שאותם מנהיגים צועקים וצורחים אז אחרוני הצעקנים ברחוב הופכים להיות השליטים, המכתיבים והקובעים. על מה לשנוא, לריב ולהתווכח יש לנו המון ובדרך כלל אנחנו גם טובים בשנאת חינם בכל הזירות – ברחוב, במגרש, בחניה, בכביש, במשרדים ובפרלמנט והאם אין לנו מספיק סיבות לאהוב, לחבר, לשוחח ולהשקיע באהבת חינם?! אז זהו שיש והסיבות לאהבת חינם נוכחות בכל מקום ופינה וקל מאוד למצוא, אך בני אדם כמו בני אדם ובוודאי כשמדובר בעם הנבחר. אנו מעדיפים את ה"לכלוך", את הרכילותי, את ה"צהוב", את השונות ביננו, את האשכנזי נגד הספרדי, את המרכז נגד הפריפריה, את הכסף הגדול, את הפועל נגד מכבי, את השמחה לאיד ובעיקר למצוא איפה עוד חסר בחלק הריק שבכוס. רבים מאיתנו דוקא חושבים על הטוב שיש סביבנו ובתוכנו, אך מהלכי תמרון הדעת בעיקר על ידי התקשורת הופכים את הכל למלחמת כל בכל וכל הזדמנות לדווח דרמטי לא מוחמצת ובעיקר תלויי העניין באיזה צד שלטוני נמצא הכיסא.
איה אנו צועדים?
על מה לשנוא יש מספיק והאם אין מספיק על מה לאהוב?
הוויכוח הפך לשנאה
הדיון הפך לזירה
המחאה הפכה לשדה קרב
ההתנגדות היא דווקא בגלל.
על אף ולמרות שאת הרוב ניתן לקדם בשלום.
ביבי "חותר" למגע
לוין מפעיל עתודה
הברק התורן יורה בלי אבחנה
הלפיד לא מפספס שום זירה
ויש גם גולן שאינו בשיאו.
על אף ולמרות שאת הרוב ניתן לקדם בשלום.
ברגעים אלו פורסמה החלטת בג"צ בעניינו של אריה דרעי – יו"ר ש"ס ופסל את מינוי של דרעי בטוענה של חוסר סבירות קיצונית. ראש הממשלה בהתאם לכך יצטרך לנקוט פעולה מיידית ולכבד את החלטת השופטים. האירוע הזה יש בו פוטנציאל והשלכות על הזירה הפוליטית ובוודאי בין הזירה הפוליטית למשפטית. בין ההשלכות האפשריות : יציאת ש"ס מהקואליציה וסבב בחירות נוסף, מציאת ציר "אוכף" בג"צ, האצת תהליכי החקיקה להתגברות על בג"צ, יציאת אריה דרעי מהממשלה ומשיכה ב"חוטים" מאחור ועוד אופציות, אך ברור שההחלטה היא ערכית בעיני בית המשפט הגבוה לצדק, אך היא השפלה בעיני ש"ס ובוחריה ועוד כאלו שחשים מושפלים ועל כן מדובר באירוע דרמטי שיהיו לו השלכות מהותיות בפוליטיקה הישראלית.
ידידיי ורעיי רבות הסיבות לאובדן הדרך המשותפת, אך ישנן יותר סיבות להמשך סלילת הדרך בשותפות לאומית אחראית ופטריוטית את אחת הסיבות כיבדנו השבוע בפרידה ראויה – של אביב כוכבי ובקבלה – של הרצי הלוי עם איחולי הצלחה למפקד הצבא הישראלי.
כתיבת תגובה