חצי שנה מפתיחת המלחמה, חצי שנה בהם חטופות/חטופים נמצאים בשבי החמאס בעזה, חצי שנה של ביחד ננצח והנה בימים אלו המחאה עוברת לפסי תגובה שונים לחלוטין והיחד הופך למאבק שמאיים שוב על החברה הישראלית ביצירת שסע כואב נוסף. הפעם מדובר בשסע חדש לא זה המוכר בין דתיים לחילוניים, לא בין מזרחיים לאשכנזים, לא בין תל […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- "ככה לא בונים חומה…!"
חצי שנה מפתיחת המלחמה, חצי שנה בהם חטופות/חטופים נמצאים בשבי החמאס בעזה, חצי שנה של ביחד ננצח והנה בימים אלו המחאה עוברת לפסי תגובה שונים לחלוטין והיחד הופך למאבק שמאיים שוב על החברה הישראלית ביצירת שסע כואב נוסף. הפעם מדובר בשסע חדש לא זה המוכר בין דתיים לחילוניים, לא בין מזרחיים לאשכנזים, לא בין תל אביביים לפריפריה, לא בין מתגייסים למשתמטים, אלא הפעם השסע הוא בין משפחות השכול, משפחות הכואבות, משפחות החטופים למדינה וסמליה. זהו שסע שמאיים על מוסכמות חברתיות לאומיות שבמשך עשרות שנים היו סוג של נסח טאבו חברתי ובהם ועליהם לא היתה מחלוקת. ידענו שהמדינה תעשה הכל ומהר, ידענו שהמשפחות מבינות זאת, ידענו שהעם מגבה ותומך באלה ובאלה והנה פה הטאבו הזה מתערער יש לומר נפגם ועוד יותר בחסותו ועל גבו רוכבים בכדי לייצר מומנטום לחוסר הלגיטימיות של הממשלה ובעיקר לזה העומד בראשה. חצי שנה בה שדרנו לאמריקאים שאנחנו ביחד, שדרנו לאירופיים שילוב זרועות, הראנו לעולם הערבי את העמידה האיתנה המשותפת ויותר מכל הפלשתינאים – חמאס, החיזבאללה והאיראנים למדו מאיתנו שיעור של שותפות גורל ואחדות לאומית והנה פתאום הם חוזרים ללמוד כי השסע לא נעלם והמחלוקות בתוך החברה הישראלית הן הרבה יותר מהביחד ננצח הישראלי. אירועי השבוע מביאים את החברה הישראלית לנקודת רתיחה חדשה וזו קוראת תוך כדי מלחמה ותוך כדי מו"מ להשבת החטופות והחטופים. נקודה הרתיחה מטרידה מאוד את מערכות הביטחון הפנים לאומיות וראש השב"כ מספק כותרת שהמחאות הללו "עלולים להוביל אותנו למחוזות מסוכנים…". בעיני ראש השב"כ במובנים מסוימים נחצו קוים בין המרחב של המחאה הלגיטימית לזו האלימה ובכך ניראה כי ישנו חשש מהידרדרות נוספת שתוביל לשפיכות דמים בין יהודים ליהודים. הפוליטקאים משני צידי המתרס כל אחד לכוונו מנסים לשים קוים לדמותה של המחאה ולהסביר לנו על ידי מי היא נתמכת ומי עומד מאחוריה ופחות מנסים להרגיע את רוחו של העם ואת רוחם של המוחים. ישנם גם הרואים במחאה הזו כעוד גורם שיכול לאיים על החברה הישראלית בכלל. ברור הוא כי ימים אלו הם ימים שהרוב השפויי שוב חוזר להיות הרוב הדומם ודוקא הקיצוניים חוזרים לתת את הטון. אלו משמאל יתמכו וידחפו בכל האמצעים בכדי שהתוצאה תיהיה שראש הממשלה יחד עם ממשלתו יעלמו מהסדר יום שלנו ומבחינתם שביבי ישחרר אותנו מעולו ומן הצד השני יהיו את אלו שיגיעו ל"הילחם" במוחים ולייצר דה לגיטימציה לפעולתם עד כדי ניסיון לייצר חיכוך אלים בין הצדדים. יש גבול עד לאן אפשר להרחיק לכת וגם אם ביבי הוא בלתי נסבל, הוא עדיין ראש ממשלה נבחר בישראל והממלכתיות מחייבת את כולנו לשמור על כס ראש הממשלה במדינה דמוקרטית. ראש השב"כ כגורם האחראי הראשון במעלה לשמירת ראש הממשלה במדינה מוטרד מאוד ובא לבחון מקרוב את רמת האיום ואת פריצת מעגלי האבטחה סביב ראש הממשלה. מגמת המחאה והכוונים אליהם ניראה כי היא מובילה לרבות ה"דחיפה" הכספית מראים כי הכוון הוא רע מאוד ובצדק מערכות הביטחון הלאומי ובראשם ראש השב"כ "זועקות" שחייבים לעצור זאת ומוטב שזה יהיה רגע לפני ולא שניה אחרי. העולם לרבות זה שצופה בנו מקרוב והוא האוייב שלנו מביטים ומנסים ללמוד את גבולות המחאה והאם זהו שבר משמעותי שיתן בהם סימנים להמשך מערכה אלימה משמעותית יותר כלפי ישראל. בעיקר האיראנים שמחפשים כעת נקמה כואבת אחרי שורת החיסולים בוחנים ועוקבים כדי לזהות פוטנציאל לפגיעה בחברה הישראלית ולנצל את השסע לקרע עד כדי יצירת מלחמת אחים שתוביל לפירוק האישות היהודית כאן בארץ ישראל. מצופה מהמנהיגות הלאומית ובטח זו שאינה בשוליים לגלות הבנה למצב, לגלות מנהיגות ולהוביל לפתרון במחלוקת הקשה ולא להקצנה והסלמה כמו שמבקשים הקיצוניים בחברה הישראלית.
ידידיי ורעיי האחדות הלאומית היא התגובה המשמעותית ביותר מאז ה – 7 באוקטובר וזו לימדה את העולם ובעיקר את אויבינו שיעור משמעותי על החברה הישראלית, אך הימים האחרונים פוגעים מאוד בביחד ננצח ונותנים תקוה לצד השני שהעוצמה הזו היא שסועה מבפנים.
כתיבת תגובה