הדיבורים על הסכם קואליציוני מסתמן בין בנימין נתניהו – הליכוד לגדעון סער – "התקווה החדשה" הם עוד הוכחה ברורה ש"הפוליטיקה מזווגת זיווגים בלתי אפשריים..!". ברור לחלוטין שראש ממשלה יכול להחליף כל שר בממשלתו לרבות שר ביטחון במלחמה במידה ואבד שם האמון ההדדי, אך גדעון סער במקום גלנט זו הפתעה שמלמדת שגבולות בפוליטיקה זה דבר מאוד דינמי.

שני האישים האלו שונאים שנאה תאומית האחד את השני ובעיקר שרה את גדעון והכותרות שהם סיפקו באופן הדדי על יכולותיו של השני מלמדות כי קיימת תהום בלתי ניתנת לגישור, אך הימים מלמדים שהכל אפשרי, שהזיכרון הוא לא כזה חד וזיווג הוא אפשרי גם אם זה נוגד כל הגיון והכל תלוי בהקשר ובאינטרס. כאן המקום גם לציין שאין גבולות במרחב הפוליטי ולרוב הכל תלויי בגודל הציניות ובעומק האינטרס ובמקרה הזה האינטרס האישי ולא הלאומי. האם ישנם קוים אדומים אישיים, מסתבר שלא, לא לגדעון שאמר כמעט כל דבר אפשרי על ביבי, משפחתו וממלכתו ודי עם נזכיר, שזהו אותו סער שחתם קבל עם ועידה – באולפנים על מסמך שאומר "אני מתחייב לא לשבת עם ביבי…" וכעת שנשאל טוען שעמד בכך מכיוון שהיה מדובר על שנת 2021, זהו סער שטען ל"ביביזם" בליכוד ולפולחן אישיות שמרסק את ערכי הליכוד וזהו אותו האיש שעזב את הליכוד במשבר חוק הגיוס וכעת במידה ויכנס הולך להיות עלה התאנה להכשרת הקרקע לחוק זה ועוד. יריבות פוליטית שחצתה את הגבולות לעוינות ישירה ואפילו לשנאה אישית ומשפחתית וכמובן הלא לביבי ובעיקר לאלו ש"מאחורי הקלעים" – שרה וההוא ממיאמי. שרה כינתה את גדעון סער לא אחת כ"בוגד" והתכוונה בעיקר לבגידה בבעלה הרי הליכוד פחות מעניין אותה וכעת היא זו – הגברת הראשונה שהולכת להכשיר את הקרקע למהלך הכניסה של סער לקואליציה, זאת משום הערכה שהמהלך יוביל להישרדות הממשלה עד סוף תקופתה המלאה. הכל מוכנים לעשות שם בכדי לזכות בעוד ימי, חודשים ושנות שלטון ואוליי אף על הדרך זה יוביל למפגש פסגה נוסף בארה"ב שם במיאמי עם יאיר, כן גם זה יכול להיכלל בהסכם המתגבש. כמה ציניות והאם ישנה "תחתית" וגבול שבו האינטרס הלאומי גובר? אז הבנו שלשרה ויאיר כנראה אין , עם השנים למדנו שביבי "אלוף" היצירתיות הפוליטית והגבולות שלו מאוד מעורפלים, אבל גדעון – אתה שניסיתה כל העת לשדר זן אחר של ציניות פוליטית? במידה וזה יקרה אז אות הקלון היא לך גדעון סער ולחבריך לסיעה, כי אתה זה שתכשיר את הקרקע לעדיפות האינטרס האישי וגם במצב קיצון של מלחמה קשה לעם ישראל.

היה ברור לכולנו שהמהלך הפוליטי – ה"מפץ" של ביבי, שרה וגידי הוא רגע לפני ביצוע ונותרו מילים אחרונות לתיקון לפני הודעה רשמית, אך בודדים ידעו שהמכשיר ההוא מפעם – הביפר הולך לשנות זאת ואוליי בכלל להקפיא את ה"זווג הפוליטי" הבלתי יאמן הזה. האם מי שידע תכנן את המהלך בקפידה בכדי להעביר מסר או שפשוט זה קרה?. בכל מקרה האירוע אתמול בלבנון בתקיפת הטרוריסטים של החיזבאללה (רבים בעולם מייחסים זאת לישראל – למוסד) הוא אירוע דרמטי ביותר במלחמה הזו ולהבנתי בכלל לכל תולדות המאבק בין ישראל לחיזבאללה ולאיראן שמאחור. ברגע נתון אחד מצליחים לחדור הכי קרוב שרק ניתן לעלות על הדעת, עד ל"מותניים" ול"עיניים" למספר עצום של אנשי חיזבאללה מהזוטרים ועד הבכירים ביותר לרבות שגריר איראן בלבנון, "מעניין" למה לאיש יש מכשיר ביפר של החיזבאללה ומה זה מלמד את העולם?. לבצע את אחת ההתקפות המתוחכמות ביותר בתולדות החשאיות וליצור מבוכה עד כדי פגיעה אנושה בארגון ובוודאי ביוקרתו בטרור העולמי. החיזבאללה יתקשה להתרומם מהמבוכה הזו גם עם הצהרותיו ימשיכו להיות "חדות" וחד משמעיות על "ענישה שבדרך  לציונים …" ואולי זו ההזדמנות הישראלית לבצע מהלך של ניצול הצלחה ולתקוף באופן הרסני את הארגון הזה ולהביא ל"מלחמת השחרור הלבנונית"(מהחיזבאללה) הצלחה ועוד יותר להביא להשבת החיים השפויים לצפון הישראלי. ההנחה היא שארה"ב תנסה בכל כוחה למנוע מהלך נוסף ישראלי שיביא להכרזת מלחמה הצפון ובוודאי בעת הזו, אך השיקול לכך חייב להיות ישראלי בלעדי וזאת נוכח "הפקרת" הצפון בשנה האחרונה. זה מהלך שיש בו מן הסיכוי להשיב את אמון הציבור הצפון. השעות והימים הקרובים הם ההזדמנות לממש מהלך של ניצול הצלחה והבסת החיזבאללה ובמידה ולא ההנחה היא שהחיזבאללה ישקם את עצמו , גם עם זה ייקח חודשים ואפילו שנים.

ידידיי ורעיי מלחמה חייבת להיות מנוהלת בתחבולות, בהונאות, בתכסיסים ובטריקים ואתמול נוכחנו (בהנחה ואכן ישראל עומדת מאחורי התקיפה) שאין גבולות ליצירתיות ולאופן בו מהלכים כאלו משפיעים על התוצאה הכוללת ולמדנו שממקום מאוד "נמוך" של אינטרסים אישיים בזיווגים פוליטיים אפשר לטפס מהר וגבוה לרמה האסטרטגית של האינטרס הלאומי.