מעיין בן צבי, שעבדה בעשר השנים האחרונות כמחנכת במיתר, בית לחינוך ברוח דיאולוגית, בית ספר רב-גילאי לחינוך פתוח בחוף הכרמל, החלה לעבוד כמטפלת בבית הורים בטבעון ועד מהרה הבינה שנוכחות רעננה ומלאת חיים תעשיר ותאשיר את חיי הדיירים בו – נוכחותם של ילדים.

מעיין חלמה במשך שנים להקים גן ילדים בבית אבות. לשם כך טסה ללונדון לבקר במקום שבו מתקיימים חיים של ילדים בצד קשישים ולבחון את חלומה מקרוב.

בשובה לארץ הפסיקה לעבוד בבית הספר והקדישה את עצמה לחלום. בבית ׳שלווה׳ מצאה מקום ראוי ופתוח להפגיש בין הדיירים המבוגרים לבין ילדים רכים, מעיין פנתה לאסתי ממן, מנהלת בית ׳שלווה׳, והעלתה בפניה את הרעיון. באסתי מצאה שותפה להגשמת חלומה: התלהבות, תמיכה והתגייסות מיידית לארגון ולמימוש הקמת משפחתון בתוך בית האבות עצמו. חדר ששימש כחדר כביסה הפך לחדר נעים עם משחקים לילדים. החצר הגדולה בבית שלווה, שיש בה ברווזים, שרקנים חתולים, וצמחייה ירוקה, הותאמה לפעילות משותפת עם ילדים.

לפני שבועיים, בשלהי סוכות, התחילה הרשמה למשפחתון והשבוע התחילה להגיע הילדה הראשונה, בכוונה להרחיב את הקבוצה לשלושה או ארבעה ילדים.

ממחקרים שנערכו בנושא של שילוב פעוטות בבית אבות ויצירת מפגש בלתי אמצעי בינם לבין דייריו הוותיקים – עולה שהילדים מביאים איתם שמחה, חיים, חיוך ורעננות נוכחותם חשובה וחיונית לדרי המקום.

במרוץ בחברה אחרי החיים שוכחים האנשים לנשום, להיות. לעומתם, הקשישים רכשו ניסיון חיים, סבלנות, יכולת הכלה וקבלה, ובבית האבות הם פנויים להיות עם הילדים, להרגיש איתם ביחד, לשחק איתם, להשתתף בעולמם ולהעניק להם חום.

הילדים ילמדו לחיות לצד הזולת, להתאים את עצמם למגבלות שלו (לקצב ההליכה והתנועה של הזקן) וישתתפו בפעילויות הרבות שמתקיימות עם הדיירים: אם זה שתילת צמחים, ליטוף בעלי חיים, משחקי כדור ושיעורי התעמלות, האזנה למוזיקה ביחד ושהייה במקום שבו יחוו חוויות רגשיות מעשירות וצמיחה אישית, כל ילד לפי טבעו.

יבורך המפעל החלוצי שקם ב׳בית שלווה׳ שבא להעצים את עולמם של הקשישים ושל הילדים הרכים גם יחד!

ניתן לעקוב אחרי הפרויקט בפייסבוק "המשפחתון משנה עד 101" או לפנות למעיין 0523689361.