שנת 25 ממש בפתח וכולנו נרגשים מבואה, אפילו מלך החורף נתן את זמירתו עם כמות משקעים נאה מאוד לשבוע הרשמי הראשון של החורף רגע לפני סיומה של 24 ולכבוד קבלתה של החדשה כיבד אותנו בפתיתי הלבן החגיגי. יחד עם כל החגיגה הנוצרית שרבים חוגגים חייבים אנו תושבי ישראל להביט בעיניים פקוחות לסיומה של שנה קלנדרית של מלחמה על כל המשמעויות הקשות שבה. כן עדיין אנו עם כ – 100 חטופים במנהרות עזה שסביר להניח שמצבם מתדרדר מיום ליום למי שעדיין שרד את אכזריות מחבלי הטרור, כפי שהדו"ח שפורסם השבוע ויימסר לאו"מ מלמד. עדיין אנו נלחמים מול כ – 7 חזיתות בו זמנית ולמדים שהחות'ים זה לא רק בדיחה או מערכון מ"ארץ נהדרת", אלא טרור עם תשתית משמעותית ששולחת מדי ערב למעלה ממיליון אזרחים למקלטים ומשביתה גם את בן גוריון. עדיין אנו עם אותה הפוליטיקה, שלא מפסיקה לשסע בנו, בתוכנו ולא מצליחה למסד בסיס ערכי לוויכוח ודיון, בן גביר ו"מלחמתו" ביועמ"שית, לפיד היהיר שזועק זעקות אבל לאומי ואפילו הזקן מחזק לו את התאבלותו, קרעי שדורס כל מה שעומד בדרכו והופך אותו בשנייה לאויב וגוטליב שאיבדה מזמן את היכולת להבחין בין טוב לרעה ורואה רק רע ורע ומתעוררת כל בוקר מוקדם בכדי לא לפספס עוד פרק במערכה ויום חדש ל"מלחמה" וגם עם זה מול האזרח הקטן. בקיצור למדים אנו שהמנהיגות גם זו בימין וגם זו בשמאל חיה ובועטת כאילו שאין פה עם ובמקרה הטוב נתייחס אליו רגע לפני הקלפי. אגב השבוע קיבלנו שיעור נוסף בפוליטיקה משהו שמרמז אוליי על בואה של עונת בחירות חדשה. בן גביר החליט כבר מזה מספר שבועות ליצור קצת מתח ועניין בפוליטיקה הישראלית, כאילו שחסר שם משהו שיניע את האדרלנין ובמסגרת מסיבת סיום שנת 24 וניסיון לאישור סעיפי תקציב המדינה לשנת 25 החליט להביא את המאושפז – ראש הממשלה – ביבי נתניהו ממיטתו בבית החולים ואת האבל עם החולצה הקרועה להצבעה בכדי להפגין את עוצמתו ונחישותו מול סמוטריץ. האם המהלך מלמד משהו על תחילת סיום הקואליציה הנוכחית או שמא ביבי יפתור את המחלוקות שם או כפי שהצינקנים גם מתסרטים מדובר בתרגיל למשיכת תשומת הלב הציבורית מהמשכו של המו"מ, שלא מראה סימני סיום לשחרור החטופים ויותר מכל סביר שהם שם בפרלמנט ה"שוקק" הישראלי מנסים להסתיר את סיפור הגזירות הקשות שכבר ביום רביעי בבוקר בפתחה של השנה האזרחית החדשה, שיצרו עומס והכבדה נוראית על כולנו. בכל מקרה בעיקר ניתן ללמוד שחברנו שם – 120 נציגינו בשלבי התאוששות סופיים מההלם שאחז בהם ב – 7/10 אחרת קשה להסביר את ההתנהלות הזו ושוב חזרנו לראות זאת בדיוני הכנסת ביומה האחרון של שנת 24,  אמסלם חזר להגיגיו והופעתו ההיתולית עם שליחת לפיד להסתכלות ואבחון וזיכויי בהטבות מביטוח לאומי וכמובן שקשה להסביר את הופעתו של לפיד על במת "קפלן" וזעקות הטירוף שזקוקות להבהרה, אם לא לכולנו אז לפחות לציבור בוחריו. לכל אלו נוסיף את התהפוכות המתמשכות באגדת סער ומפלגתו בסוף הוא יקבל אות אות האומן הפוליטי לשנת 2024, האיש בצורה הכי "ישרה" מבהיר חדשות לבקרים עד כמה אנחנו אלו שלא הבנו ולכן כשהוא מבין טוב שהוא "מחוק" פוליטית אז הוא נשכב אצל ביבי בכדי לקבל צוללת הצלה. אז זהו חברים שנת 24 הייתה מהקשות שבתולדות מדינת ישראל ואף העם היהודי עם מלחמה נוראית שלא מגיעה לסיומה שבה איבדנו אלפים של חיים, איבדנו חבלי ארץ, הכלכלה  ממשיכה במגמה מדאיגה, אך נזכור ממנה את בן גביר והיתוליו הפוליטיים, את לפיד וצעקותיו, את סמוטריץ ומשיחיותו ואת נתניהו וערמוניתו. חברים נאחל כולנו לעצמנו שתהיה זו שנה אזרחית מוצלחת יותר מקודמתה, שנה שבה באמת נבחרנו יהיו ראויים לנו, אחרת 84 אלף יורדי ישראל בשנת 24 יסחפו איתם עוד מאות אלפים ויותר. אלו שם כבר איבדו את היכולת להבחין בין הטוב לרע, בין המלא לריק, בין המוצלח לנכשל, בין הימין לשמאל ובין  ימי המלחמה לימי השלום. הערכים שם הם שונים מהותית בין היום שלפני ליום שאחרי הבחירות והם יודעים שאנחנו עייפים מלבקש סטנדרט אחר של שליחי ציבור!

ידידיי ורעיי בימים האחרונים ניראה שישנם סימנים לרוח של אווירת בחירות, אך לא בטוח שזו לא תוכנית הסחה מדודה וברורה שמסיתה את תשומת ליבינו ממכאובים לאומיים שלא טופלו ואלו שבפתח השנה החדשה. בתוך כך יש ביכולתנו ללמד את נבחרנו כי לנו יש את היכולת לראות את הטוב שסביבנו ולא הכל נפתר בצעקות, "עקיצות" וציחקוקים