"עלה בידי/בידינו" הכריז יאיר לפיד כשבנט לידו בפני נשיא המדינה והכניס את המערכת הפוליטית להלם מוחלט ואכן מספר ימים לאחר מכן הושבעה הממשלה וההרכב הגיע לצילום המסורתי המשותף בבית הנשיא. מי שבחן בצורה פוליטית את התמונה היה לרגע בהלם והופתע מהשונויות הקיצוניות בין החברים. ימין אידיאולוגי לצד שמאל פרגמטי, ערבים, שלא מכירים ביישות היהודית לצד ימין שרואה את "זו שלנו וזו גם כן", בטחוניסטים מובהקים לצד "שלום עכשיו", חובשי כיפה סרוגה לצד חובשי כאפיה ובעיקר חברים שהבסיס האידיאולוגי שלהם לא יכול להיות מאוגד במצע מוסכם ומתואם על מנת לקדם את המדינה ולראיה כל החלטה וגם הפשוטה ביותר מביאה למשבר פוליטי שמחייב פשרה, הסכמה ואתנן. עם זאת הממשלה כוננה על אפם וחמתם ובעיקר חמתו של "שולף השפנים" מבלפור. לרגע היה ניראה כי בנוף הישראלי מאז ולתמיד יש את האיש ו"משפחת האצולה" – נתניהו, היו כאלו שיחסו לו יכולות שמאז משה רבנו ושושלת הנביאים לא ניראו בישראל ובעולם בכלל. בהחלט זהו ההישג המרשים ביותר של החבורה ואסטרטגיית ה"רק לא ביבי" כאמור הצליחה לחבר חיבורים לא סבירים, יש לומר הזויים. בנוסף ניתן לייחס לממשלה הזו עוד הישגים משמעותיים ובמידה רבה תחילת דרכה היתה מלאת אנרגיות ורצון לקדם אג'נדה לאומית מסוג אחר ושונה לזו שהורגלנו לה. העברת תקציב מדינה לאחר 3 שנים של התנהלות ללא תקציב וזאת לצד רפורמות בתחומים רבים, אי חתימה על הסכם הגרעין עד כה וההשפעה להותיר את משמרות המהפכה ברשימת ארגוני הטרור, השקט המתמשך בדרום ויצירת הרתעה מול החמאס, הרחבת שיתופי הפעולה האיזוריים על בסיס "הסכמי אברהם"  ופתיחת נציגויות ושגרירויות במדינות ההסכם, הרחבת חופש הפעולה הישראלי בסוריה ומאבק מתמשך בהתבססות ההשפעה האיראנית במרחב, טיפול יסודי ביציאה ממשבר הקורונה תוך צמצום הגרעון הלאומי וצמצום האבטלה למימדים אפסיים, רפורמה מקיפה בחינוך בדגש על עצמאות בתי הספר והמנהלים שם, שינויי מהותי בבגרויות וחיבור החינוך לגיל הרך למשרד החינוך, קידום מינויים משמעותיים בקרב הפקידות הלאומית הבכירה כאלו שהיו "תקועים" בנסיבות שונות ומוזרות יש לומר. יחד עם זאת לצד ההישגים בתפקוד בסוגיות שוטפות ישנם תחומים רבים שנפגעו באופן מהותי ובסיסי. המצב הפוליטי רעוע מתמיד1 והוביל לכך שכל ח"כ יכול לייצר "טלטלה" במגרש הפוליטי ואלו נצלו זאת באמצעות חוסר משמעת סיעתי ובהתאמה חוסר משמעת קואליציונית, בעניין הזה, על אף ההצהרות, כמות השרים וסגני השרים לא הצטמצמה ובמידה רבה הבזבוז הממשלתי על משרות מסוג זה גדל בזכות ה"חוק הנורווגי". הביטחון האישי נמצא בשפל חסר תקדים בירושלים בפרט התוצאה שישנה הגירה שלילית של יהודים, ובמדינה בכלל. התופעה בה ערביי ארץ ישראל בעלי ת.ז כחולה שותפים פעילים בפיגועים רצחניים הגיע לשיא וזאת בהמשך לאירועי "שומר החומות", שעדיין מהדהדים כטראומה לאומית מורכבת. בנוסף לכך הפשע ברחוב הערבי משתולל עם כמות נרצחים מזעזעת וסטנדרט מתרחב של פרוטקשן ופשיעה איומה ואלו בהתאמה משפיעים על הרחוב הישראלי וכיום הפרוטקשן הפך להיות גורם מאיים משמעותי על הביטחון האישי והלאומי. הפריפריה נותרה כזו ואף זוכה להמשך הזנחה משמעותי בתקציבי פיתוח שיצרו תפנית חדה. רחובות הנגב נשלטים על ידי כנופיות שמשתוללות בהפקרות נוראית והמאבק על הקרקעות שם נכשל באופן נחרץ, הפערים החברתיים בישראל ממשיכים להתרחב והעומס על מעמד הביניים הוא כזה שיכול להוביל למחאה משמעותית, יוקר המחייה הפך לבלתי נסבל, אחוז המצטרפים ל"מעגל העוני" התרחב ומאיים על היציבות האנושית. פערי השכר בין העשירון העליון, למעמד הביניים למעמדות הנמוכים הוא ברמה לא סבירה ויוצר מצב של שליטה על ידי מספר מצומצם של מוקדי כוח כלכליים. יותר מכל בשבועות האחרונים הממשלה במצב של "נכות" תפקודית וככל שהימים עוברים ניראה שאחוזי הנכות עולים מעלה ובסופו של יום יובילו לנפילתה. חברת הכנסת סילמן היתה הסנונית הראשונה בשבר הפוליטי ומאז כבר הצטרפו אליה ח"כים נוספים, שחלקם זכו לאתנן והשתתקו וחלקם ממתינים ל"שעת כושר" על מנת לפרק את ההרכב הלא סביר הזה. כפי שכרגע ניראת התמונה לאחר שנת תפקוד ממשלתי בהחלט ניתן לומר שההרכב הנוכחי "מונשם" ומחזיק מעמד, אך ייתכן שהאופוזיציה תצליח כבר ביום ד' הבא לאשר בקריאה ראשונה את חוק פיזור הכנסת ותאיץ את ה"פרפור". הלחץ גובר על כל השחקנים ובדגש על אלו המתנדנדים וישנו סיכויי רב שהאופוזיציה תצליח לקרבם ולהצליח במהלך.

ידידיי ורעיי ה"רק לא ביבי" ולא החרדים ולא הליכוד ולא ולא כאסטרטגיה היא רעיון שצלח והביא לכך שהפוליטקאים, הסיעות והאידאולגיות זנחו הכל על מנת לייצר הרכב אלטרנטיבי, אך האסטרטגיה הזו לא יכולה לשמש כמצע קואליציוני ובודאי לא כתפיסה אידיאולוגית. בהחלט הישג הממשלה הנוכחית המשמעותי הוא היכולת, על אף השונות, לשרוד שנה ולייצר סדר יום אחר, אך ככל שהימים חולפים אנו עדים לכך שלא ניתן לגשר על סוגיות אידיאולגיות שנויות במחלוקת באמצעות ה"רק לא" והדוגמה הבולטת היא אי העברת החוק להארכת התקנות לשעת חירום ביהודה ושומרון. לא יהיה מנוס ממהלכים פוליטיים משמעותיים בימים הקרובים בין אפשרות לחיבור רציונאלי יותר לבין הליכה לסבב בחירות נוסף.