בשבוע שעבר נחתה עלינו המוזה וחפצה נפשנו לצאת לסעוד את ליבנו במסעדה. אבל איפה ריבונו של עולם?
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- טור דעה: יצאתי לאכול. תכף אשוב / מאת Nissim Cho
לצערנו אנחנו חיים בצפון, שהוא לחלוטין אזור-מוכה-אסון ומדבר תרבותי וקולינרי. בחיפה יש רק שתיים- שלוש מסעדות ראויות, ואצלנו ברמת ישי שוכנות להן לימוזין, שפר וקצת יותר רחוק – בלה. החלטנו על לימוזין.
לימוזין בשר נטו זה מוסד. אמיר ואבי בנו כאן משהו מדהים, וזה כולל גם את רשת ההמבורגר שהם פתחו. איזה 15 שנה אחורה, חגגנו עם בני משפחתנו והחברים את הולדת בתי הקטנה בצהריי יום שישי. היה מדהים. גם לאנשי לימוזין היה מדהים – התנפלו עליהם כל החוליגנים וגמרו את כל הבשר, כולל את הרזרבות שהכינו לאירוע. "בחיים לא ראינו דבר כזה" אמר לי אבי מלימוזין. "מעולם לא הייתה לך משפחה ברברית כמו שלי, אז אני לא מאשים אותך!" – עניתי לו.
אבי הוא בחור גבוה עם תלתלים ועיניים חומות טובות. הוא מחייך ללא הפסקה ופשוט כיף לראות אנשים כמוהו בענף המסעדנות. אמיר ואבי מקצוענים בענף. הטובים ביותר שיש. אני מקווה שיקחו בפרופורציות את הכתוב כאן.
בכניסה למסעדה יש דלפק כניסה שבו אתה אמור להמתין שהמארחת תושיב אותך. מאחורי הדלפק נמצאת עמדת המלצריות. כולן עלמות חמודות המתרוצצות הלוך ושוב ואתה מנסה להבין לאן ומדוע. אותו הדבר קורה עם המארחות, שמבקשות ממך: "שניה. כבר מתפנה אליכם". אתה מנסה להבין מה קורה כאן? מחפש את הסיבות מדוע כולם עסוקים כל כך – אבל יכול שזה אני שלא מילצר או אירח מימיו.
המסעדה מזמינת פנים. המרחבים נוחים ופתוחים והשולחנות משקיפים לכיוון העמק, קיבוץ אלונים וקרית טבעון. נוף מדהים, במיוחד בעונה הזו של השנה. התיישבנו חמישה סביב שולחן עגול – אמרו שלא מבטיחים שולחן לנוף, ולמזלנו קיבלנו אחד.
לפתיחה הזמנו קרפצו׳ בשר עגל, אסאדו בצלייה ממושכת, וסלט ברזל. פרוסות הבשר הדקות בקרפצו׳ היו מצוינות והצליחו להעביר את טעמן הטוב כל זמן שעלה בידך להתחמק מהבלסמי המצומצם שפוזר עליהן. אין לי מושג מהיכן הגיעה האובססיה הזו לבלסמי ולאחיו הגדול והנורא – בלסמי מצומצם. כל הטעם הטוב של פרוסות הבשר מהנתח המובחר נבלעות במצמצם-משבית-השמחות הזה. בעניין זה בלסמי דומה לטחינה – כל מה שתשים על ידם יבלע בדומיננטיות שלהם. מה הבעיה לזרות מלח ופלפל שחור גרוס לצד לחם וחמאה צרפתית משובחת? והלחם בלימוזין מצוין גם הוא.
צלעות האסאדו היו טעימות, והדרישה בשולחן הייתה להזמין אותן גם למנה עיקרית. את ההזמנה השלימו 300 גר׳ צלעות טלה, סטייק אנטרקוט, סטייק סינטה ומנה ממנות הפתיחה – נתח קצבים. נתחיל בטוב – נתח הקצבים הגיע על מחבת ברזל מלבנית קטנה ושחורה והוא היה מצוין – עשוי במידה ומלא טעם. אתו גם הגיעה הבעיה הראשונה – רוטב הצ׳ימיצ׳ורי. אני מאלה שזוכרים שלימוזין הגישה אותו מעשבי תיבול טריים. הצ׳ימיצ׳ורי של לימוזין דהיום עשוי מעשבים יבשים והוא יותר שמן מתובל מרוטב צ׳ימיצ׳ורי. לצד מנות בשר כאלו הייתי מצפה מלימוזין להגיש שני סוגי צ׳ימיצ׳ורי טריים שיהממו את הסועדים, ולא רוטב שמן סתמי. למרות שנעשו במידת העשייה הנכונה ונראו נהדר – הסטייקים לא הותירו עלינו שום רושם מיוחד וחשבתי לעצמי שהם כנראה לא ממש סיימו את שלב היישון כמו שצריך, כי שום טעם בשרי שיקפיץ לך את ה B12 בדם לא יצא מהם. האכזבה הגדולה ביותר הגיעה גם מהמנה היקרה ביותר שהייתה צלעות טלה 300 גרם. שלוש הצלעות הוגשו בצורה יפה, התעקלו והיתמרו מעל נתח הבשר בצורה שגרמה לי לפתח ציפיות גדולות מהן. כשטעמנו הן התגלו, אעפס, כיבשות מאוד, ואכלנו רק אחת מהן. מנה שעולה סכום כזה חייבת להיות מנה שמלקקים אחריה את הצלחת. אני יודע שאבי ואמיר רוצים ועושים הכל כדי שחווית האכילה תהיה מושלמת, ואני נוטה לחשוב שנפלנו לא טוב באותו יום – מישהו חתך את הצלעות דק מדי ושם אותן על האש לזמן רב מדי. התוספות המוגשות לצד המנות העיקריות היו סתמיות ולא הלמו את הבשר ואת המסעדה שבעלי לימוזין רוצים שתהיה – קיבלנו פירה גושי, שעועית ירוקה סתמית וצ׳יפס מתפוחי אדמה קפואים. אם כבר צ׳יפס, תביאו תפוחי אדמה טריים שהושרו במים קרים, טיגנו אותם פעמיים והם יהיו פריכים וטעימים להפליא. הזמנו גם שתי כוסות יין שהוגשו בכוס קטנה עבת דופן, של יינות רמת הגולן אם איני טועה. אני מבין שיש אילוצים והעסקה כנראה מחייבת את לימוזין להגיש יין בכוסות ממותגות של ספק היין שלהם. אם זה המצב – על ספק היין לספק כוסות ראויות, עם דופן בעובי דק ולא של זכוכית משוריינת. ההרגשה שאתה מקבל בלימוזין לאחר שהתפוגגה השפעת החלל היפה והנוף הנהדר היא של חוסר הלימה משמעותי בין תמורה לעלות. המסעדה מפספסת את הפוטנציאל שלה ואת המצוינות שאבי ואמיר רוצים לתת לנו בדם ליבם. זה לא שלימוזין היא מסעדה רעה – זה לא זה. אבל לימוזין רואה עצמה ומתמחרת עצמה ברמה גבוהה יותר מהתמורה שקיבלנו. ללימוזין את כל מה שצריך בכדי להיות מסעדה מצוינת שכמוה אנו צריכים במדבר הקולינרי של מחוז חיפה והצפון.
Nissim Cho
כתיבת תגובה