קיבלנו החלטה לפני כחודש, שאת הלידה נעשה בבית החולים ליס (איכילוב) ליולדות בת"א.
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- טור דעה: ילדים זה שמחה! / אמנון אשל
אני בחדר כושר השעה 20:30 לערך, אנחנו חודש לפני לידה והנה כתבה על איכות חדרי הלידה בבתי החולים בארץ ואני אוטומטית מתקשר לסיו, תפתחי את ערוץ 2 כתבה מדהימה ומתאימה על חדרי יולדות ותראי את יריב (פרופ' יריב יוגב הוא חבר טוב שבעבר היה רופא גדודי בגדוד עליו פיקדתי בחטיבה 7) סיו מיד אחרי הכתבה עצרה את התלבטויות של החודשים האחרונים ואומרת בציווי – "שם יולדים" מיד אני משלים זאת בטלפון ליריב – " תהיה ערוך".
והנה זה מתקדם, ביקורת, גילוי סכרת הריון, דיאטנית והנחיה דחוף להגיע למיון יולדות.
6 בבוקר מניעים את האוטו ונוסעים לתל אביב בדרך ליריב, אגב פרופסור יריב יוגב מנהל בית החולים לנשים – ליס. כבר אז היה ברור לי ולכולם כי זכינו באיש מיוחד במינו, כזה שיודע בצורה איכותית לשלב בין המקצוע, המקצועיות וההומור. אדם מאוד יצירתי בפתרונותיו המקצועיים ובעיקר פרקטי בחשיבה ובביצוע.
יחד עברנו תקופה רווית חוויות מבצעיות מאתגרות ומשמעותיות, כאלו שממשיכות איתך לכל החיים.
התייצבנו בזמן במחלקת טרום לידה ובחיוך מקסים קיבלה אותנו אחות מקסימה ומיד ללא המתנה לבדיקות המוניטור נשלחנו לאולטרסאונד לבדיקת גודל העובר וכמות מי שפיר ואז מתקבלות תוצאות והחלטה – נכנסים לאשפוז ומקבלים זירוז. האשפוז ארך כיממה ואז מתקבלת החלטה למעבר ליולדות.
שיא ההתרגשות, למרות שזהו ילדינו הרביעי ולי זה הילד השמיני, אך כל לידה היא אירוע מכונן – "אלוהי" ולכן סיו ואני מתרגשים עד דמעות.
הסניטר מוביל אותנו לחדר הלידה ושם אנחנו מתקבלים באהבה ובחיוך ענק לחדר מספר 1, שם מקבלת אותנו לאה האחות, שעושה זאת בהתלהבות כאילו שהיא הולכת ללדת או להיות הסבתא של הנולד.
אחרי הסבר קצר ונעים על התהליך מגיע ד"ר אשל, שברוגע ממשיך עם הסבר על התהליך ואז בישראל כמו בישראל אנחנו מגיעים לשיחה על השירות בצה"ל והוא היה רופא גדודי במלחמת יום הכיפורים בגדוד 77 של חטיבה 7 – הגדוד של קהלני ואני וואוו ספר קצת. הוא שואל אתה מכיר את חטיבה 7, את גדוד 77, את קהלני ואני בצניעות אומר זכיתי להיות מח"ט 7 ואז הוא וואוו ושנינו לרגע שכחנו שסיו שוכבת ומוכנה עוד רגע ללדת.
ואז החלפת משמרת השעה 15:00, סיו ואני מבלי להרגיש כלל מקבלים לפתע את עדי שמבשרת לנו שהיא זו שתיילד אותנו ואיתה נכנסות שתי סטודנטיות. האחת תל אביבית והשניה מניו ג'רזי וגם הם בשיא ההתלהבות.
השעה 16:30 ונראה כאילו אין התקדמות ואני יוצא לטיול הרגעה במסדרון ובחצר ואז טלפון בהול תגיע מיד מתחילים… השעה 16:50 הרופא המרדים מטפל וכל הצוות ערוך ומוכן ליציאתו של הנסיך לאוויר העולם.
עדי בשלווה מבקשת עזרה מסיו – תלחצי, תנשמי, תרפי ושוב ואז הנה זה יוצא את גדולה ופתאום דממה והופ יש תינוק בידיה של עדי אני מתלהב , בוכה, מתרגש ומצלם וסיו מבקשת לידייה את הייצור המדהים הזה ומקבלת אותו ב – 17:06.
אחרי סדרת בדיקות ראשונות עוברים למחלקת האשפוז אחרי לידה ושם אנחנו מתקבלים באהבה אחרי סדרת בדיקות ביטחון לאימות הרך שנולד האם ואני עם אותו המספר אגב לאורך כל האשפוז בדיקות הביטחון קפדניות ולא מאפשרות כניסה או יציאה ללא אימות קפדני, משם מובילים אותנו לחדרינו וסיו מסתכלת עליי ואני עליה ולא מאמינים למראה. מלון 6 כוכבים בסטנדרט שלא ראינו מעולם הכל נעים נוח, חדש, מעוצב, צבעוני וססגוני.
סיו כמו כל יותר היולדות מקבלת סוויטה מושלמת, בדיוק כמו שאישה אחרי לידה צריכה וזוכה שוב ליחס אישי בלתי נתפס, כמו כל יתר המאושפזות.
בחדר רמת האיבזוור והירידה לפרטים הם בסטנדרט הכי גבוה וחוץ מבגדים אין צורך בכלום כולל לתינוק.
האשפוז ארך כ – 4 ימים, צהבת תינוק, ובהחלט אשתי אומרת שחבל שזה נגמר. השקט, הרוגע, השירות, השלווה, הפינוק חשובים עד מאוד לכל אישה, שזה הרגע הוציאה מפרי בטנה את הפלא האנושי הזה.
השתחררנו ביום שני מבית החולים אחרי חוויה עצמתית שניתן ואפשר גם אחרת לשהות בבית חולים, בחדרי לידה. אגב במשך השהות הסתובבתי לא מעט ביתר המחלקות בבית החולים ונראה כי הרוח המהלכת שם היא בהחלט שונה ממה שכולנו התרגלנו בבתי החולים בישראל.
אז בהחלט זוהי מבחינתנו האישית ההזדמנות להודות לכל צוות האחיות, הרופאים, המתמחים, הסניטרים, המנקות, המבשלות, מדריכות הנקה, המתנדבות הרבות – אולה, וולה, אתי, מישל, דר' רימון, לאה, עדי, טל, רינת, חנה, מוניק, טליה, ישראל השומר ועוד רבים וטובים וכמובן לאחד והיחיד – פרופסור יריב יוגב – המאסטר בייבי בום שבהחלט מהכרותנו האישית אני יכול לומר כי האווירה החיובית והמחייבת שם היא בצלמו ודמותו של האיש.
ידידיי ורעיי, זו ההוכחה שניתן וצריך לעשות דברים אחרת. לכל אחד מאיתנו יש את היכולת להשפיע ממקומו על האיכות בכל תחום מתחומי חיינו צריך להעז, לרצות, להשקיע ולחייך.
וכן ילדים זה שמחה, חום ואהבה. נכון זה מורכב, זה דורש אנרגיות רבות, אך התמורה שווה כל דקה של השקעה באושר הזה.
בברכת פרו ורבו ומלאו את הארץ כי ילדים זה אושר ושמחה.
כתיבת תגובה