לא השתנה כלום בבסיס הנתונים שיצר מצב של כאוס פוליטי בישראל וחוסר יכולת להכריע בין הגושים.
שוב אנו צפויים לקבל תוצאות זהות, כאלו שלא מאפשרות לכונן ממשלה ביום שאחרי הבחירות. ליברמן הוביל אותנו למערכת הבחירות הראשונה, השניה, השלישית וכפי הנראה הוא זה שימשיך להוליך אותנו שולל במידה מסוימת גם למערכות הבאות.
עמידתו ה"זקופה" כנגד האופציה להתחבר לקואליציה ימנית בראשות הליכוד יחד עם הדתיים היא זו שלא מאפשרת הכרעה בבחירות. אילו ליברמן היה מנסה לנהל משא ומתן בגישה שונה מהכל או כלום ייתכן וכבר היינו נמצאים עם הרכב קואליציוני שמאפשר הקמת ממשלה בישראל. אך ניכר כי ליברמן כמו ליברמן לא מוכן לפשרות בכלום וככל שהזמן חולף נראה כי היכולת לגשר בין ליברמן לדתיים כמעט ואינה מתאפשרת.

אני לא רואה כל סיכוי להרכבת ממשלה עם קואליציה שבראשה יעמוד בני גנץ וזאת משום שככל שחלפו הימים וההגעות לקלפי מסתמן כי מפלגתו מיקמה את עצמה בצד השמאלי של המפה. כזה שהעם בישראל לא מוכן לשמוע עליו ובעיקר מעצם העובדה כי רק בתמיכת הרשימה המשותפת יהיה סיכוי לבניית קואליציה בראשותו.

לפי הראיונות התקשורתיים האחרונים של בני גנץ, נראה כי האיש מאבד גובה פוליטי ואט אט הציבור במידה מסוימת מבין כי האיש עסוק בסיסמאות לא מוצלחות, סיסמאות מוכתבות ובעיקר הוא מובל על ידי הנהגה רב-ראשית שנוצרה בכחול לבן. עם כל הכבוד לכחול לבן, לא נראה כי ישנו סיכוי כלשהו לפרק את ברית האחים הפוליטית שיצר נתניהו עם גוש הימין, ואם זו עובדה, אז גם ליברמן אינו רלוונטי להרכב שינסה גנץ לבנות.

להבנתי, המצב שנוצר הוא בלתי סביר ובכל צורה חייבים כעת לעשות מאמץ למציאת פתרון לפלונטר הפוליטי שנוצר בישראל. לפני כשנה היה מאוד ברור לכולנו שמערכת הבחירות הראשונה הייתה על כבודו של ליברמן וכבודם של הדתיים, אך הנה אנו כאן בפעם השלישית בעוד רגע ובעיות הכבוד רק החמירו יחד עם הפלונטר הפוליטי אשר נותר סבוך גם הוא. המאמץ הנדרש מראשי הגושים הוא בשני כיוונים.

האחד – על בני גנץ לנסות לפרק את ברית האחים בקואליציה הימנית על ידי צירוף אחת מהמפלגות הללו לקואליציה בראשותו, אך ככל שהימים חולפים ניכר כי הסיכויים לכך הם קלושים מאוד עד לא קיימים כלל.

השני – על בנימין נתניהו לנסות ולמחול אף הוא על כבודו ולעשות כל מאמץ להיפגש עם ליברמן כדי לנסות ולמצוא פשרה בין ליברמן לדתיים, אך גם כאן נראה כי נדרשת מלאכת מחשבת ותעצומות נפש והיגיון כדי ליצור תנאים למניעת המפגש הרביעי בקלפי הלאומי.
המשבר הפוליטי ו"התקיעות" השלטונית הינם בבחינת אסון לאומי, לא ייתכן מצב בו למעלה משנה אין יכולת להרכיב ממשלה ולגרור את הציבור לקלפיות כעדר שאיבד את אמונו בהנהגה. ההשלכות למצב הן חמורות ואת חלקם נחווה רגע אחרי הקמת ממשלה בישראל כשזו תתאפשר. הבעיות החברתיות, ביטחוניות, התשתיות הבריאותיות, הכלכליות ועוד צפויים להתנפץ לכולנו בפרצוף ונקווה כי ההרכב הקואליציוני שיקים ממשלה יוכל להם.

אנו תקווה כי נשיא המדינה רובי ריבלין, יצליח לממש את חובתו הפעם ויטיל את מלאכת הרכבת הקואליציה על המועמד שלו.
ידידיי ורעיי, לפני כשנה זו היתה נראית בדיחה, בראשונה גיחכנו, בשניה צחקנו והנה השלישית וניראה כי גלידה לא נקבל, אך בהחלט הכוח בידינו להשפיע על המנהיגים בכדי שאלו לא יחפשו סיסמאות, שכבר אין, לפעם הרביעית.