אך הפעם הזאת זו באמת מחאת העם היא נתמכת ע"י אנשי רוח וצלצולים ומעת לעת מופיע אומן יוצר מלחין משורר הוגה דעות ורעיונות ומשתלח בלשון בוטה וחריפה, לשון שאינה יודעת גבולות שאנו עושים, הכל אבל הכל שבנינו ונכדינו ימנעו מלשמוע אותה.

בשבוע האחרון כיכב הכוכב התורן, הלא הוא אסף אמדורסקי, המועמד לתואר בעל פרס ישראל בתחום השירה והיצירה, אינני יודע מה מביא אנשים כדוגמתו שאלמלא היו תכניות ריאליטי יזומות להעסקתו כשופט, האם היה האיש מסוגל להביא בכישרונו פת לחם לביתו?

והמחאה צוברת תאוצה כך מודיעים, מחאת העם וההמונים, אכלו לנו שתו לנו, רעבים ללחם, קיבלנו פרוטות, לא מענקים, "אי אפשר להמשיך!" זועקים בעלי מסעדות בתל אביב, עד אשר הופיע מיודענו שאול אמסטרדמסקי הלא הוא ראש התחום הכלכלי בערוץ אחד בעל פרס סוקולוב והסביר.

עצמאי הזועק היום כי קיבל פרוטות פשוט דיווח כי בשנים האחרונות הכניס פרוטות, עצמאי אשר בעצת יועציו ניפח במכוון את הוצאותיו על מנת להקטין רווחים משלם עתה את המחיר.
כן רבותי זו האמת מאחורי מחאת ההמונים החדשה.

פתאום ההמונים ללא חסכונות, פתאום נגמרו המזומנים, פתאום כל אותם מסעדנים שבימים כתיקונם גובים מאיתנו עשרים
שקלים לבקבוק סודה, ושישים שקלים לצלחת סלט הבית. לפתע פתאום ללא רזרבות כלכליות.
ואנשי הרוח והתאטרון? הם בכלל… נתמכי סעד.

ורק מסעודה מדימונה ושולה מעפולה, נקראות ליישם את הכלל חסוך כספך ליום המחר.
לא מחאת המונים ולא נעליים מחאת פוליטית חדשה, מתודלקת היטב ע"י אויבי ישראל אשר אינם בוחלים
ואינם מפספסים שום הזדמנות לניסיון כושל להחלפת השלטון.

השאלה היחידה היא מי מי הוא אותו שר העתיד של מחאה זו?
מי משתמש במשבר הקורונה כקרש קפיצה לשרות בממשלה?
מי הוא האיציק שמולי הבא?
ומי תהיה סתיו שפיר הבאה?