הדילמה הקבועה של מקבלי ההחלטות היא כמה לתקוף, איפה לתקוף, את מי לתקוף ועוד שאלות כדי מחד להפגין נחישות בלחימה ומאידך לנהל חיי שגרה.

באירועי קיצון, חצי מהמדינה מושבתת, אך ביום יום אלו הם תושבי עוטף עזה והדרום שסובלים יחסית בשקט ושגרת חייהם אינה שגרה. חייהם הם בין הישרדות מממ"ד לממ"ד ובין רקטה לרקטה. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה המשך התנהלות שכזו לתושבי הדרום וחייבת לקבל החלטה מכריעה לגבי המשך דרך הפעולה נגד ארגוני הטרור בדרום ובכלל.

לאורך ההיסטוריה, מראשית הקמת המדינה פעלו ארגוני הטרור בנחישות על מנת לפגוע בהתבססות המפעל הציוני בארץ ישראל. אלו עשו זאת בכל מקום ובכל דרך רצחנית אפשרית כדי לערער את הביטחון האישי והלאומי – רצחו תינוקות וילדים, תקפו מכוניות עם משפחות, תפסו בני ערובה, ירו טילים, פוצצו אוטובוסים, רצחו בדם קר עם סכינים ועוד ועוד והכל מתוך כוונה ליצור חוסר ביטחון אישי ולאומי. מנהיגינו לאורך הדרך פעלו כנגד אלו תחת עקרונות מאוד ברורים – תקיפות, נחישות, חוסר פשרנות, החלטיות, מיידיות, תחכום והיכן שצריך, אגרסיביות. בכל פעם הוחלט על דרך הפעולה מתוך סל האפשרויות וזו הגיעה במוקדם או במאוחר וללא חשש מסבב לחימה מתמשך, מבחינת האזרחים אלו תמיד היו מוכנים לשאת בתוצאות ולו בלבד שהפעולה תרתיע את ארגוני הטרור ולאורך זמן. מלחמת לבנון השניה היא אחת הדוגמאות הטובות בתחום הביטחון וההרתעה, למעלה מחודש ימים של לחימה אינטנסיבית עם אובדן רב בחיי אדם ולרכוש, למעלה ממיליון תושבים עזבו את בתיהם, אך התוצאה היא שהנה כבר מחצית עשור נוסף מסתיים וגבול הצפון שקט באופן שמעולם לא היה.

גם כאן לטעמי הגיעה העת לפעול תחת העקרונות, שמנהיגינו ביססו לאורך השנים עד כדי פעולה הכי נרחבת, הכי נועזת, כדי להשיב את השקט לתושבי הדרום ובעיקר להשיב את הביטחון וההרתעה. מדינה שלמה משותקת מזה זמן רב בגלל האיום הטרוריסטי והם אלו שמכתיבים את הקצב, את העיתוי ואת אורך הסבב. מנהיגינו פסיביים ועסוקים בבניית קואליציה ובהרכבת הממשלה. נראה לעיתים כאילו הבעיות השוטפות לא מעניינות את ההנהגה ואפילו בעיות הביטחון נמצאות לצד סוגיות אישיות וקואליציוניות.

עד כאן – הגיעה העת לומר זאת באופן נחרץ ונוקב, תושבי הדרום למנהיגי המדינה – עד כאן! פעלו והסירו את הכאוס והפחד מחיינו. מנהיגי המדינה לראשי ארגוני הטרור – עד כאן! כל פעולה, קטנה והגדולה תוביל לחוסר פרופורציה בתגובה ועד כאן מדינת ישראל למנהיגות הבינלאומית – אנחנו עשינו את המוטל עלינו ונתנו בידי הפלשתינים את השליטה בחייהם ואלו בוחרים להמשיך ולפגוע ואתם מנהיגי העולם לא מביעים נחישות במסר למנהיגות העזתית פלסטינית לשנות כיוון.

ביטחון תושבי מדינת ישראל אינו הפקר ולאורך ההיסטוריה מנהיגינו העמידו את כל הנדרש לצורכי הביטחון הלאומי ותחושת הביטחון האישי וגם כאן הגיע העת לפעול כדי להשיב את ההרתעה ובעיקר להשיב את הביטחון לתושבים. למרות המצב הפוליטי – ואולי האירועים האחרונים יאפשרו איחוד שורות זמני – הפעולה מתבקשת כדי להגן על תושבי ישראל וללא כל תנאי או משא ומתן. הגיעה העת לפעול עד כדי הפעולה הקיצונית ביותר גם אם היא טומנת מכשולים, קשיים ותקופה מעורפלת. עזה ומנהיגי הטרור שם לא יכולים לקבוע את סדר היום בדרום בפרט ובישראל בכלל. ממליץ למנהיגות הלאומית, הפוליטית והצבאית להפסיק לחפש את הסיבות והתירוצים לאי נקיטת פעולה אגרסיבית ובמקום זאת למצוא את כל הסיבות לחוסר הסבלנות הלאומית, בשל חוסר הביטחון האישי והלאומי בדרום. לעיתים נראה כי הריבונות הביטחונית פועלת עד קו תל אביב ודרומה או צפונה. גם אם מחר יגיע שליח האו"ם בבהלה והנציגים המצרים בריצה, צריך לתת להם לנוח עד אשר טופל האיום הטרוריסטי.

ידידיי ורעיי, כל שנותר הוא לתת גיבוי מלא למנהיגי המדינה לביצוע פעולות ביטחון נדרשות על מנת להשיב את הביטחון הלאומי והאישי לכלל תושבי המדינה. המנהיגים זקוקים לגב מהציבור ואנחנו זקוקים לשקט וביטחון.