בכל סיטואציה להבנתי, המפסיד הגדול בבחירות הוא נתניהו מכיוון שהגמישות נעלמה לו, הוא לא עמד ביעד הגושי (61 מנדטים) ויותר מכל סיפור החסינות נגוז וסיפוח השטחים לעת עתה ירד מהפרק. אני לא רואה מצב בו האריה (ביבי) מדמם ויקום צבוע (מי מאנשי הליכוד) וינסה לקפוץ עליו ועל כן נתניהו ימשיך להכתיב את הקצב בתוך הליכוד ומחוצה לו.

יחד עם נתניהו, החרדים ובעיקר אגודת ישראל, הפסידו בגדול וכעת יהיה קשה לראות איך הם משתלבים בקואליציה שתקום, ש"ס יותר גמישה ולכן יש סיכוי שנראה אותם משתלבים. אביגדור ליברמן, כפי שהיה צפוי, יהיה אחד המנצחים הגדולים של הבחירות והוא יהווה לשון מאזניים. הצהרתו מאתמול כי הוא רוצה " ממשלת אחדות ליברלית" מצמצמת את יכולת התמרון לשני הגושים הגדולים.

מנצחים נוספים הם הרשימה המשותפת שהגיעה ל-12 מנדטים והצליחה להביא יותר מכולם את בוחריה לקלפי ואולי לראשונה בהיסטוריה הישראלית נפגוש יו"ר אופוזיציה ערבי.

להערכתי, ישנם כמה שחקנים מרכזיים שיעמלו קשה כדי לעצב את הפוליטיקה הישראלית ל – 4 שנים הבאות. הראשון הוא נשיא המדינה, שרגע לפני מתן המנדט להרכבת הממשלה, חייב לעשות מעשה מנהיגותי נועז ולהושיב את נתניהו וגנץ יחד כדי לשבור מוסכמות ולעבור מקמפיין לצעדים פרקטיים.

השני והשלישי הם ליברמן ולפיד שיכולים לכופף את המערכת ולכפות ממשלת אחדות לאומית, אלו יצרו ברית שקטה בינהם שיכולה לרכך עמדות וליצור אינטרס בקרב מנהיגי המפלגות הגדולות.
הליכוד בראשות נתניהו לא יזנח את אופציית גוש הימין כולל ניסיונות חיבור של העבודה וליברמן, אך המלאכה מורכבת ומסובכת.
לטעמי, יהיו מהלכים מנהיגותיים קשים – אך מתבקשים – שיצרו פוטנציאל להרכבת קואליציה רחבה.
חיבור בין נתניהו לגנץ אפשרי וההרכב יכול להיות שונה ויצירתי ממה שנראה כרגע לרבות פירוק כחול לבן והוצאת לפיד מהמשוואה ואז יהיה קל יותר לחבר אחרים ונוספים לקואליציה.

ידידי ורעיי, כולי תקווה שהתוצאות יפקחו את עיני מנהיגי הגושים הגדולים להבנה שאין ברירה וחייבים ממשלת אחדות לאומית רחבה. אני לא רואה מצב בו תהיה מרידה בליכוד בנתניהו ולכן, כדי שלא נגיע לסיבוב שלישי, החיבור מתחייב.