בג" צ בהחלטתו הדרמטית בעניין מינויי השופט קולה למעשה נתן ניצחון בנקודות לשר המשפטים – ח"כ יריב לוין ונוק אאוט ליוע"משית – גלי בהרב מיארה ומרגע שהתקבלה ההחלטה גם הגוף הזה החל את תהליך סימונו כ"אוייב" הדמוקרטיה ה"ראויה". כעת בית המשפט הגבוה לצדק "מואשם/נחשד" בעצימת עיניים ובחוסר יכולת לראות את התמונה הגדולה. התמונה הגדולה מדברת על המגמה הגדולה אליה מוביל לוין את מערכת המשפט בכלל ואת התביעה והייעוץ המשפטי לממשלה בפרט. לעניות דעתם הם לקו בעיוורון וקיבלו החלטה מבלי יכולת לאבחן נכון את גודל האירוע. מה שמלמד על תפיסת עולמם החדגונית והחד ערכית של "שומרי" הדמוקרטיה. גם בג"צ ביושבו לדון מחויב לחשוב, לנתח ולקבל החלטות מדודות כפי שהם חושבים ובמידה ולא אז הוא לוקה בהתבוננות. בעיניהם דמוקרטיות מתות לאט וההחלטה הדרמטית הזו היא חלק מתהליך של המתת הדמוקרטיה הישראלית. עד מתי ועד לאן הצביעות יכולה להמשיך לחגוג. לטענתם אותו בית משפט בהחלטתו האיץ את הדמוקרטיה הישראלית לאחרת ושונה והם בכלל בטוחים שיש כאן מהלך עולמי של שינויי שהחל במדינות מסוימות באירופה ועכשיו מתרחש בארה"ב. ברגע הם הפכו את השופטים למתחננים על נפשם וטוענים שבימים אחרים של המשפט בישראל אז היה מגיע הנשיא ומודיע לראש הממשלה שהשר הממונה "חצה" קוים ולרוב דעתם הייתה מתקבלת, אך כאן לטענתם אין למי לפנות גם בגלל עניין ניגוד העניינים וגם בשל האישיות שיושבת שם. כעת השופטים חשודים ככאלו שלא רק שלא בחרו לראות את התמונה, אלא אף ככאלו שמסכימים להפיכה המשטרית שמתרחשת במגמה הכוללת. וכעת משאכזב הבג"צ אז לא נכון בעיניהם להותיר את המאבק על ה"מבצר" האחרון בידי השופטים, אלא לחבר כוחות שיעשו את העבודה טוב יותר בכדי שהמגמה של לוין תיעצר. מעניין מה הייתה תגובתם אילו לוין היה מגיעה לפשרה הראויה בעיניהם טרם הפסיקה או אם השופטים היו מחליטים אחרת. לוין בסופו של יום קיבל החלטה על השופט בדימוס – יוסף בן חמו, שאינו עומד בתנאים אותם הגדיר בג"צ ובמידה רבה הוא "משחק" חזרה לידי הבג"צ שייתכן ויפסול את המינוי ואפילו ימצא דרך לחזור בו מההחלטה הדרמטית.

קבלן שיפוצים שנמצא מת, לאחר שכפי הנראה התאבד,  ביער בן שמן זה סיפור שיכול להתרחש בנסיבות טרגיות כאלו ואחרות, אך כשהקבלן הוא השיפוצניק של יו"ר ההסתדרות – ארנון בר דוד אז בהחלט זו סוגיה שחייבת להדליק זרקורים גדולים מאוד ומחייבת חקירה מעמיקה. ארנון בר דוד ואשתו כזכור שיפצו את הבית ע"פ הדווח במיליוני שקלים ולפני שבועות מספר נעצרו עקב חשדות לשחיתות בהסתדרות במסגרת מבצע "יד רוחצת יד". הקבלן המדובר זומן למתן עדות בחקירה ולא נחקר באזהרה ותושאל במשך כשעתיים על ידי צוות החקירה. ביום למחרת לאחר שרכש רכב חדש נסע כפי הנראה ליער בן שמן ושם קץ לחיו. סיפור השחיתות באזרחות הוא מסוג הסיפורים שכולנו יכולנו לספר עליהם סביב מדורת השבט ולהצביע על רכילויות כאלו ואחרות שקשורות בשיכרון הכוח של אחד הגופים החזקים במשק, אך הם נותרו שם וכעת שהחקירה מתבררת מתגלה אמת קשה וכואבת. גוף שכל תכליתו היא הגנת העובד בישראל הפך ברבות השנים לגוף מסואב, בעל נכסים רבים מדיי, בעל אינטרסים פוליטיים וגוף שלא פעם נקט עמדה פוליטית חד צדדית וניצל את כוחו באופן שונה מתכליתו. קשה לדעת מה סיבת האובדנות של הקבלן ואם היא קשורה לחקירת ההסתדרות וראשיה, אך בהחלט הנסיבות מעלות שאלות נוקבות. אם קשר או בלי קשר זכורה לכולנו סאגת האובדנות של הפצ"רית וכולנו תקוה שלא נמצאה שיטה של העלמת ראיות כואבת ואכזרית עד מעשה קיצוני שכזה.

לצד האירועים הללו שוב אכזבה מקמפיין נבחרת ישראל למונדיאל והפעם בהובלת רן בן שמעון – מאמן הנבחרת. דווקא היו רגעים של אופטימיות בתחילת הקמפיין, אך הסוף מלמד כי השינוי המיוחל בכדורגל הישראלי עדיין לא הגיע. משהו עמוק יותר בתרבות הכדורגל הישראלי צריך לקרות ואולי אז יהיה הסיכוי שנזכה לכבוד. בינתיים קבוצת כדורגל של מדינה שרבים לא ידעו על קיומה הפתיעה ועלתה למונדיאל 2026, זוהי נבחרת מדינת קוראסאו. מדינה באיים הקריביים עם כ – 180000 אזרחים והיא בהחלט רוצה גם להפתיע במשחקים עצמם, אם לא בכדורגל אז לפחות ב"קניית" לבבות הקהל והצופים. אז יש עוד תקווה עברו כ – 60 שנה של היעדרות ונמתין בסבלנות שגם הנבחרת שלנו תזכה לכבוד הזה.

ידידיי ורעיי לא יודע לומר אם יש קשר בין הנוק אאוט של היועמ"שית לבין מהלכי השבתת המשק של יו"ר ההסתדרות בימים מסוימים ובנסיבות שאינן במנדט ההסתדרות, אך בהחלט טוב שסוגיות אלו מבוררות בערכאות משפטיות ובינתיים נמתין בסבלנות למונדיאל 2030 ונעשה הכל על מנת לחזק את החוליות החלשות שבשרשרת.