בעוד המחאה האזרחית נגד הסיפוח והבנייה במרחב עמק השלום צוברת תאוצה בתוך יקנעם ובמדינה כולה, משקיע ראש העיר, סימון אלפסי הון מכספי העירייה, בקמפיין המציג את עצמו בתור הדואג לדורות הבאים. מילא רק אנחנו, התושבים לא מבינים כלום. מסתבר שגם, קק"ל, החברה להגנת הטבע, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, עמותת לטם, רשות הטבע והגנים, תנו לחיות לחיות, – שהתנגדו לתכנית הבנייה והסיפוח של השטחים הללו- כולם לא רואים את המחר. 

ראש העיר חוזר ומתעקש שהבנייה אינה מתוכננת על עמק השלום. הויכוח האם עמק השלום הוא שטח חוות השלום  בלבד או כל המרחב סביבה,  היא שאלה סמנטית. מה שאינו ניתן לויכוח הוא גודלו של השטח, והייחודיות הנופית שלו. מה שעוד לא ניתן לויכוח הוא שמידי שנה מטיילים במרחב הזה מיליון איש מכל הארץ!! השטחים המיועדים לסיפוח ובנייה מתחילים מחירבת קירה (החאן) בצפון מזרח ועד חניון חרובים בדרום מזרח. ומערבה כמאה וחמישים מטרים מחוות עמק השלום, והלאה עד נחל השניים, נחל איתן יפיפה שזורם לצידה של יקנעם בחורשת עצי אולמוס קסומה. במידה והשטח ייבנה, יסלל על תוואי הנחל כביש!

המאבק הזה הוא של כל תושבי מדינת ישראל, שנהנים באופן ישיר ועקיף מהשטחים הפתוחים והטבע. אבל הוא בראש ובראשונה שלנו, תושבי יקנעם, שהשטחים האלה הם החצר האחורית שלנו. עיקר ייחודה של יקנעם הוא בשטח הטבעי הנדיר והיפה שלה. בנוסף, אנחנו גם נסבול וכבר סובלים, מעומס על התשתיות, ובעיקר על הכבישים בעיר ומחוצה לה. 

אנו התושבים, מוקירים ומעריכים מאוד, את ראש העיר סימון אלפסי. הוא ראוי לכך. סימון עשה ועושה למען יקנעם, הוא הביא אותה למה שהיא היום, בעמל רב, וברגישות. בזכותו יקנעם צמחה מ-5000 תושבים לכ-27,000. הוא הקים מערכת חינוך טובה, בנה מרכזי תעסוקה והפך אותה ליישוב מיוחד ומבוקש. יחד עם זאת, קצב הבנייה המהיר שהיה פתרון והצמיח את יקנעם הקטנה בעבר, הופך היום להיות עקב אכילס שלה.

לפי מנהל האוכלוסין בשנים 2006-2016 עברו לעיר 8118 תושבים, בעוד 7416 עזבו אותה.  אולי כעת האתגר הוא לא לגדול ולגדול, אלא לשמור על איכות החיים למען תושבי העיר הנוכחיים וילדיהם? מה שהיה נכון לעיירת פיתוח קטנה, לא נכון לעיר בת 27,000 תושבים במדרג סוציואקונומי 7-8. המציאות השתנתה, ונדרשת מדיניות פיתוח אחרת. האתגרים היום הם אחרים ממה שהיו לפני 20-30 שנה.

בחודשים האחרונים נתלו ברחבי העיר מאות שלטי מחאה מבתים פרטיים של תושבים. יקנעמים רבים נוספים הביעו תמיכה אך חששו להתנגד בפומבי לראש העיר ונמנעו מכך. כמעט 60,000 חתימות נגד הבנייה בשטח הזה נאספו כבר, והיד עוד נטויה. בחודש שעבר התקיים פה אירוע ענק של מירוץ וצעדה לשמירת עמק השלום אליו הגיעו כ-1200 משתתפים מכל רחבי הארץ שבאו לתמוך במאבק ולחזק את ידינו. בין הדוברים היו לאה פדידה חברת הכנסת וחברת מועצת העיר לשעבר, מיקי חיימוביץ פעילה סביבתית וחברת הכנסת לשעבר, עמוס זיו מנכ"ל עמותת לטם, וימית ארז נציגת מטה המאבק מיקנעם עילית שנשאה דברים בשם התושבים:  

"כן. גם הבית שלנו יושב על איפה שהיו פעם כלניות וגבעות ירוקות. זה נכון. מדינת ישראל לא יכולה שלא לבנות בתים לדורות הבאים. השאלה היא לא אם לבנות. אלא איך לבנות ואיפה. סימון אלפסי, אתה מדבר על צדק חלוקתי, תסביר לנו איזה מן צדק זה לבנות בתים לכמה אלפי משפחות אמידות על חשבון שטחים שמשרתים חינם אין כסף מיליון מבקרים מידי שנה? מטיילים מכל המגזרים, מכל השכבות הסוציואקונומיות. עשרות אלפי אנשים עם צרכים מיוחדים שמגיעים למרחב הזה מידי שנה להדרכות בטבע של עמותת לטם, במקום הכמעט יחידי בארץ בו הם יכולים לעשות זאת. 

אתה מדבר על עתודות מגורים לבני ובנות העיר. תאמין לנו, גם אנחנו רוצים בזה. אבל אנחנו רוצים גם עתודות של טבע לילדים שלנו, ולכל ילדי ישראל. אם כל כך חשוב לך עתודות בנייה לדורות הבאים, למה קצב הגידול של העיר, הוא כל כך מהיר? בוא תבנה בקצב הגידול הטבעי. בוא תבנה דיור בר השגה, שבאמת הילדים שלנו יוכלו להישאר כאן, ולא רק דיור לעשירים.  

בשנה הזאת יצאנו למרחב הזה הרבה יותר מבעבר. בכל טיול פגשנו תושבים רבים בשבילים. בשנה הזאת גילינו עד כמה נכון המשפט: "כל אדם זקוק למקום שאליו יוכל ללכת ולצאת מדעתו בשלווה". 

סימון, הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. תקשיב לתושבי העיר, שלא רוצים לגור במטרופולין. לשם כך יש מספיק אפשרויות אחרות באזור. אנחנו כאן כי יקנעם, כפי שהיא היתה עד היום הציעה איזון נדיר בין עיר לכפר. כי הטבע חשוב לנו, הבריאות חשובה לנו ואיכות החיים. 

תקשיב למיליון מטיילים שנהנים מהמרחב הזה מידי שנה. בחינם. 

תקשיב לאנשים עם צרכים מיוחדים, שגם רוצים להנות מהטבע של ארצנו היפה. ופה הם יכולים לעשות את זה. 

תקשיב לכל ארגוני הסביבה שמזהירים אותך מהנזק הבלתי הפיך שיקרה כאן. 

תקשיב להגיון. תקשיב ללב. הנזק במהלך כזה יהיה בלתי הפיך. 

וכמאמר מסכת אבות: "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, כי אם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך" 

תגובת עיריית יקנעם:

"עיריית יקנעם לא בונה ולא מתכוונת לבנות בעמק השלום. אנו חוזרים ומדגישים זאת כל הזמן, ומי שמפרסם אחרת עושה זאת ממניעיו שלו. 

יקנעם היא עיר מצליחה ומבוקשת. ראש העיר סימון אלפסי השכיל להבין שעיר חיה ומצליחה נשענת על מגורים איכותיים, תעשיית היי טק ומערכת חינוך מעולה, ולכל אלו הוא דאג ביקנעם, ועתה צריך לדאוג לשמר זאת. עתודות הקרקע של העיר אוזלות, ולעיר נשארו עתודות של עוד כ: 700-600 יחידות דיור בלבד, ואלו יגמרו בשנים הקרובות. רה"ע על אף שהודיע זה מכבר שזו הקדנציה האחרונה שלו מחויב לדאוג לעתיד העיר ושדורות ההמשך שירצו יוכלו לגור כאן, ולכן הוא פועל להרחבת שטח העיר. לאורך כל הדרך וגם כיום העירייה הדגישה שהיא מעוניינת בחלופה אחת שאישר קבינט הדיור ואשר כוללת את הרחבת שטחה של יקנעם בין אליקים למבוא כרמל. רה"ע פנה בכל דרך לראש מועצת מגידו בעניין שייתן הסכמתו לחלופה זאת שאין בה שום טבע, אולם עד כה ללא הצלחה. אנו נשמח שמטה המאבק יסייע בעניין כי המאבק כאן צריך להיות מול הסירוב של חולבסקי ולא מול יקנעם. 

תכנית הרחבת העיר היא לעוד 15-10 שנים והיא הכרחית להבטחת עתידו של היישוב, ודאגה לילדי העיר. מעניין הוא שאין שום ביקורת ושום הפגנתיות על בניית כ- 170 מגרשים על כ- 180 דונם מעל עמק השלום לשם הרחבת מושב עין העמק. אם לכל יישובי מגידו יש תכניות להכפלת הבנייה, אז לא ברורה הביקורת על יקנעם שגם היא רוצה להבטיח את עתידה. יקנעם היא עיר ירוקה בטבע עם כ- 65% שטח ירוק והיא יודעת מצוין לשמור על הטבע ועל הסביבה,  והראייה הכי טובה לכך היא שטחי יער שהועברו אליה בגלל יכולותיה לשמור על הירוק ולטפח יערות. כך היה וכך ימשיך להיות. בבניית עתידה של עיר על כולנו לראות את המחר ולעשות זאת עוד היום".