החוק בא להשלים פרטים רבים שחסרו במגילת העצמאות באיחור של 70 שנה ובא להגדיר באופן ברור את זהותה של המדינה.
כן זו מדינה יהודית, עם שפה משלה, עם המנון, דגל, לוח שנה עברי, יש לנו בירה – ירושלים וכמו מדינות העולם הוא מגדיר מי אנחנו ומה זהותנו.
אני רואה בחוק כחוק משלים למגילת העצמאות ובניגוד לאחרים, שמנסים להוביל מחאה ולהסיט קבוצות אתניות שונות אני חושב שהחוק בא להסדיר את סמלי המדינה וזהותה באופן בלתי משתמע.

אני רואה את השמאל הקיצוני מנסה ליצור ״ספינים״ סביב המחאה שנוצרה ומושך את הדרוזים בעיקר להסתה כנגד החוק שהתקבל ברוב קולות.

העצרת הדרוזית שנערכה בשבת האחרונה הייתה עצרת לגיטימית של מיעוט שחי בתוכנו ונלחם על הגנת המולדת מיום הקמתה, אך ישנם רבים בעיקר מקרב השמאל שמבקשים את הרווח הפוליטי ומושכים את המחאה הלגיטימית לניסיון נואש של השמאל להחיות את עצמו.

ציפיתי לראות את חבריי הדרוזים נואמים בעצרת ומבקשים, כפי שעשו זאת בפגישה עם ביבי זכויות ייחודיות, אך בפועל ראיתי שם לא מעט מייצגי ארגוני שמאל שבאו דרך המחאה הדרוזית להשתלח בחוק ובמחוקקיו.
ראש שב״כ לשעבר, אלוף בצה״ל, פרקליט המדינה, הקרן החדשה ועוד בחרו להסיט באמירות – ״ החוק לא חוקי״ , השוו זאת ל״אסון מלחמת יום הכיפורים״, ״ ״אל תתנו להם לשנמך אתכם״ , ״המאבק להצלת הדמוקרטיה הישראלית״ אלו בעיניי אמירות פופוליסטיות שמאלניות שלא מוכנות לקבל את הלגיטימיות של השלטון עושות ויעשו כל מעשה על מנת לנסות באופן נואש להגיע אל השלטון.
אגב ממליץ לשמאל היותר מובהק ליצור אג׳נדה משלהם ולהפסיק לרכב דרך מחאות חברתיות לגיטימיות של קבוצות כאלו ואחרות.
ולעניין חבריי הדרוזים – לאורך כל שנותיה של המדינה אלו נלחמו כתף אל כתף בשיתוף פעולה מעורר כבוד והערכה לצידינו על זכות הקיום וההגנה של המדינה הזו.

בשנות שירותי בצה״ל נלחמו לצידי בגאווה רבה לוחמי העוז של העידה הזו.
בתפקידיי ראיתי לחימה בחירוף נפש של הדרוזים לצד לוחמים יהודים ושם לא ראיתי כל הבדל ערכי בהגנה על המולדת.
בתוך כך היו חבריי לנשק, פקודיי, מפקדיי מבני העדה שנפלו בשדות הקרב מתוך הבנת השליחות למען המדינה.
במלחמת לבנון השנייה לחם תחת פיקודי גדוד 299 ובו מאות לוחמים מבני העידה ואני זה שהמלצתי ללא גמגום למתן צל״ש יחידתי לחבורת הלוחמים המופלאה הזו.

כך שבעיניי ברית הדמים היא כזו שלא ניתן יהיה ליצור קרע בתוכה.
להבנתי המחאה היא לגיטימית ובאה לבקש זכויות כמיעוט, אך למוביליה אני ממליץ לחפש איך להדק את הקשר בחבל דרך חוק הלאום ולא להיגרר למחאות שמאל נואשות שמנסות לרכב על גבכם וליצור קרעים בקשר הזה. בני העידה לטעמי אינם מקופחים בחברה הישראלית וזוכים לשוויון הזדמנויות בכל מקום ותפקיד ועל כן הדרך להשיג עוד זכויות היא במחאה נכונה ומהדקת ובדרך של מנהיגות שמייצרת אג׳נדה לשינויי באיחוד ולא לקרע.
אחיי הדרוזים וגם האחרים רואים את פריחתה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון וכאשר מביטים לצידיה מזהים איך במדינות רבות זכויות החלש, המיעוט והאחר נרמסות וקבוצות אתניות חשופות למעשים ברוטליים חסרי צלם אנוש, אז בואו ניתן לדמוקרטיה לנצח ולישראליות להמשיך להוות אור לגויים על ידי הכלת כל האחרים והשונים בקרבנו.
נכון ומותר בדמוקרטיה שלנו לדרוש, להתווכח, למחות ולבקש, אך ממליץ לא להיגרר.

אני יהודי גאה שזכה להיוולד במדינת היהודים לאחר כמיהה בת אלפי שנים לעליה לארץ ישראל. הוריי ז״ל והדור ההוא מימשו את כמיהתם והותירו מאחור הכל על מנת לבנות ולהיבנות כמו כולם הם ראו במגילת העצמאות כמסמך חברתי לאומי שבה להגדיר את תכליתה של המדינה הזו והחוק הנ״ל כפי שכתבתי בה להשלים חלקים בתוכה.
המדינה היא מדינה דמוקרטית עם ערכים אוניברסליים וערכים לאומיים ובתוכה יש שוויון הזדמנויות לכל תושביה ואזרחיה.

ידידיי ורעיי אני יהודי גאה עם מדינה משלו, שפה, דגל ובירה ואעשה הכל על מנת לחזק זאת ובה בעת להכיל את כל רכיבי אזרחי המדינה הזאת על מנת שנשכון כאן לבטח.
אה כן ויש לנו המנון משלנו ״נפש יהודי הומייה….
ארץ ציון וירושלים…״