לאחר שסדרו כלכלית, יפה יפה, את ארבעת הילדים הגדולים, הגיע כעת תורה של הילדה הקטנה, ה"בת של אבא", שהגיעה לפרקה, ולקראת נישואין.

לכבוד האירוע המשמח ויציאתה את הבית, קנו ההורים דירה יקרה לבני הזוג הצעיר, וכדי לחסוך מס, רשמו אותה על שם הבת.

מיד עולה השאלה החשובה – כיצד לשמור על הדירה: עם כל האמון כלפי החתן הנמרץ והאהוב, צריך תמיד להתכונן למקרה הפחות נעים, והתיאורטי (נקווה), של פרידה.

נזכיר, כי יש כמה פתרונות טובים  ואלו העיקריים, שבהם על קצה המזלג:

• הסכם בין הילדים שהדירה נותרת של הבת – אולי תפגע קצת הרומנטיקה, אך ההסכם "יסגור" פינה זו בעת פירוק השיתוף ביניהם, חלילה, והדירה תשאר על שם הבת.
• הערת אזהרה לטובת ההורים, שתרשם בטאבו, הקובעת, כי ללא הסכמת ההורים, לא ניתן להעביר זכויות בדירה לאיש. היתרון כאן – שלא נדרש הסכמת החתן לקביעה זו.
• "הסכם הלוואה" בין ההורים לבת, הקובע, כי עליה להחזיר סכום כסף, בעוד… נניח  10 שנים – אל בהלה, הרי תמיד ניתן לוותר על החזר זה, ולא לממש את החזר ההלוואה.
• רישום משכון לטובת ההורים, הקובע, כי הם "נושים" של הבת, לכאורה ולמעשה.
• והפתרון האידיאלי – העברה הזכות בדירה מהבת להורים – מכיוון שמדובר בהעברה בין בת להורים ללא תמורה, מס הרכישה יהיה קטן (1/3 מהמס הרגיל). 

כל האפשרויות טובות, ביחד או לחוד, והעיקר, לשמור על הקשר הטוב בין בני הזוג הצעיר, ולצד זאת, למנוע צרות לעתיד. נאחל אושר ושמחה, ובעיקר בריאות, לזוג הצעיר ולכולנו.