בעבר סיפרתי לכם ששלומי אוהב לתקן דברים בבית, שזו תכונה מאוד יפה וראויה להערכה.
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- ש…שלומי סרטון
הבעיה היא, כשהוא מתחיל לתקן משהו בבית, אני בלחץ. כי יש לו הרבה כוונות טובות, אבל אתם יודעים היכן מסתיימת לה הדרך רצופת הכוונות הטובות. אני אומרת, לכל אחד יש ייעוד בחיים, אחד לתקן והשני לקרוא לזה שמתקן. שלומי מסרב להבין מי מהשניים הוא הייעוד שלו ואוהב לנסות לבד, גם אם אין לו מושג ירוק איך. בכל אופן, את כל זה תיארתי בעבר והמטרה הפעם היא דווקא להמליץ לכם על שיטת עבודה חדשה שנכנסה אלינו הביתה ומשפרת את העניין. שיטה שנקראת שלומי סרטון. לכל תקלה, סרטון הדרכה לאיך פותרים.
השיטה הזו אומרת, שכשאני מבקשת תיקון, עוברים יום יומיים, שנה שנתיים, שלומי מבין שצריך לתקן ושולף סרטון.
ההפרש בין יום יומיים לשנה שנתיים נקרא הפרש גרביים. הפרש גרביים אומר שמי שחש את עצמו כאילו הוא שוהה בבית מלון, מתבטל ולא קם לטפל בתקלה עליה התרעתי באופן מיידי, לא בעיה שלי שאין לו גרביים לגרוב. אם המדיח מקולקל ואני עסוקה בלהדיח כלים בשארית כוחותיי, אין מה לצפות שגם אכבס. זה ששלומי מדיח גם הוא כלים, לא רלוונטי. עגמת הנפש היא שמחלישה אותי.
אבל כרגיל אתם גורמים לי לסטות מהנושא. והנושא הוא השיטה החדשה, הסרטון.
השבוע זיהיתי שסרט הגלילה של התריס, עומד להיקרע. כאן אני אכניס שאלה שרציתם לשאול והתביישתם. למה תמיד אני זאת שמזהה תקלות והוא, שאני מרבה לדבר בשבחו על תשומת לבו לפרטים, בכלל לא שם לב. שאלה טובה. אסביר לכם, שיכולת זיהוי תקלות מתפתחת בשלב מאוד ראשוני בזוגיות. עוד לפני שהפכתם לזוג רשמי והוא עוד שאף להרשים אותך. אם לא קרה עד אז, תשכחי מזה. אז שכחתי.
במקרה שלנו אגב, זה חיובי. אם שלומי היה מפתח יכולת זיהוי תקלות, סביר שלא היה ממהר להתחתן איתי…
בכל אופן, בגילי המתקדם התעמקות בחשיבה שעוסקת בלמה ואיך והלוואי ש… יכולה להביא להתערערות הנפש. לכן אני בחרתי להסתפק בנוהל החירום, הפרש גרביים.
אז יש לנו שיטת עבודה חדשה בבית והיא נקראת שלומי סרטון. לכל שאלה תשובה ולכל תקלה סרטון. בזכותה תיק תק מתקנים.
רק שמהרגע שמחליטים לתקן, צריך עוד יום יומיים כדי שגם החבר הטלפוני יראה את הסרטון ויביע דעתו.
כשכמעט מתחילים, מגלים חלקים שחסרים. בצפייה הראשונית רק הסתכלו איך מתקנים, לא שמו לב במה צריך להשתמש. עכשיו צריך לבדוק בכל קבוצות הווטסאפ למי יש דיבל. רק אז מתחילים.
אפשרות נוספת היא לחכות שליזה תחשוב שיש התקדמות עם התיקון, תכבס במחווה של רצון טוב, ואז נסחב עוד שבוע שבועיים.
הגיע רגע התיקון. שלומי על הסולם וכולם מסביב מפרפרים. זה מחזיק את הסולם, ההוא מביא חלקים מהארגז ואני… פתאום הוא צמא. שלוש דקות למעלה והוא לא יכול להתקדם בלי השקיה.
כשסוף סוף אנחנו מקבלים שחרור, הוא נזכר שחשוב שהוא ישמע את הסרטון בקולי קולות כדי שלא יפספס אף פרט בהסבר. שבבית ליד, אם יש להם בדיוק את אותה תקלה, גם הם ישמעו.
אם זה מפריע לי לראות בדיוק איזה תכנית בטלוויזיה, מה טוב. מי העזה לנוח בזמן שהוא עובד? או כמו ששושקה שלי אומרת, מה רע לו שטוב לך?
אז יש לנו שיטת עבודה חדשה בבית והיא נקראת שלומי סרטון.
רק שייזהר שמרוב סרטונים, היחסים שלנו לא יעלו על שרטון.
נ.ב. התנור הפסיק לעבוד ביום שלישי. התעייף. בדרכו שלו הוא העביר מסר שעיקרו, ליזה לאן עפת עם כל האורחים שהגיעו? תרגיעי ומיד. שזה בדיוק מה שאני חשתי עם כל חגי תשרי האלה.
הפעם אני לא שואלת אם יש סרטון על תנור בקהל, נהפוכו. אני מבקשת שאם יש סרטון כזה, תגנזו אותו מיד. יש לי תחושה שכשזה קשור לאוכל, שלומי ימהר למצוא סרטון. אז אין צורך, תודה. כעת אני נחה.
מבטיחה לא להיות קטנונית. גם אם יעבור שבוע, אמשיך לכבס.
כתיבת תגובה