האירוע השבוע בבני ברק מבהיר עד כמה המרחק רב בכדי לייצר סובלנות חרדית לחיים בארץ ישראל. על הפרק חוק הגיוס, שבכל פשרה והתקדמות מבהירים החרדים שאין להם כוונה להתקדם. בהתאם לכך בשבועות האחרונים ההפגנות והמחאות עלו מדרגה משמעותית והם מצידם החליטו לשרוף כל "גשר" מזדמן אפשרי בכדי שמינימום עד אפס מתגייסים יהיו לקהילה שלהם. החסימות בירושלים, כביש 1, לשכות הגיוס, כלא 6, בני ברק, בית שמש ועוד מקומות בהם הם פורעים בלי גבולות. הופכים ניידות, שורפים, יורקים, חוסמים ובכל דרך שמלמדת שהפעם מדובר לא בבעיית משילות מצד גורמי האכיפה, אלא באיבוד דרך לאומית. האירוע בבני ברק מלמד אותנו על אובדן דרך של הקהילה החרדית, של גורמי האכיפה ובעיקר של קובעי המדיניות הלאומית.  האבסורד הוא שהמשטרה מצידה הגיבה בכך שהאשימה את צה"ל על כך שלא תיאם את הסיור בבני ברק. הוי לנו אם ברחבי מדינת ישראל אזרח, חיל או כל גורם אחר יידרש לתיאום על מנת להיכנס למרחב. האירוע הזה מלמד שהקהילה החרדית ובעיקר מנהיגיה איבדו עצמם לדעת ומבקשים לחיות את חייהם ללא "הפרעה", ללא משילות, ללא חוק, אלא אם החוק הזה הוא כזה שמטיב איתנו. אם להתנתק אז בבקשה אבל עד הסוף ואם לחיות בכבוד במדינת ישראל אז בבקשה "כנסו תחת האלונקה" ותיהיו שותפים בחיי היומיום במדינה ישראל על חובותיה וזכויותיה. אם כל הכבוד לדת ולחרדיות באירוע הזה ועוד קודם בסדרת אירועים נחצה קו פרשת המים שיכול בקלות לאיים על החברה הישראלית בכלל. האירוע הזה מחייב פעולה מיידית של המנהיגות החרדית והבנה שהם איבדו שליטה מוחלטת באותם צעירים, מחייב פעולה נוקשה של גורמי אכיפת החוק ללא "קריצות" וויתורים, מחייב את קובעי המדיניות לשנות כוון ולכייל את המצפן הערכי מחדש ומחייב את הימין והשמאל להבהיר שזהו רגע של אמת ביציבות החברתית הישראלית. כל ויתור, פשרה וגינוי עדין מלמד על אובדן דרך חברתית בעלת פוטנציאל למשבר ערכים לאומי.

ואם בענייני דת עסקינן אז כדאי שנגיע עד לכותל המערבי. הרוגלות, הפצ"רית, בן גביר, פיטורי היוע"משית, מינויי בכירים, תצהירים לא אמינים, חוקי יסוד ועוד סוגיות רבות מלמדות על הפער העצום בין הרשות המבצעת לרשות השופטת וניראה שבג"צ לא מתכוון לפספס הזדמנות ל"הבערת" המדורה ולשליטה בגובה הלהבות. הפעם יש בכוונתו להתערב בנושא הדת ולהפוך את רחבת הכותל ל"כיכר קפלן" נוספת. אגב כאשר בתל אביב אסרו על תפילה יהודית בהפרדה ביום כיפור ומנגד אישרו תפילה מוסלמית עם חציצה, שנבנתה על ידי העיריה, הם לא מצאו לנכון להתערב. הפעם ההתערבות היא בנושא דת והוא בחר לעשות זאת בזירה נוחה יחסית אל מול הממשלה, מול חברי הכנסת, הדתיים, החרדים והציבור המאמין היהודי כי חלילה אין ולא הייתה בכוונתו לעסוק בענייני הר הבית וסידורי התפילה שם. ניראה כי הסוגיה בוערת בבג"צ להכריע בתפילה ללא הפרדה, על אף שהחוק מאוד ברור בנושא באתרים דתיים, ועוד יותר ניראה כי הוא "מבקש" פיצוץ, אוליי מבוקר ואוליי כזה שיאבד שליטה, בכדי להבהיר אנחנו כאן בכדי להתערב בכל סוגיה לאומית ומבחינתנו הכל "בגיץ"/שפיט. על פניו ניראה שיש בכוונת יצחק עמית להעצים את ההתנגשות ולהוביל למשבר שיקרע עוד יותר את העם. הגיע העת שהרשויות ה"דוהרות" על אותו מסלול אחד מול השני יעצרו את ה"דהירה" ויגיעו להכרעות באשר לעתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל. בלי ציניות ובלי כיפופי ידיים מדובר כאן ברגעים לאומיים מכריעים ולא על רקע ביטחוני. מסלול ההתנגשות ברכבת ההרים הזו הוא חסר אחריות ואם ישנן ידיים "נסתרות" שדוחפות להעצמת המאבק אז מן הראוי שנעצור את המאבק וכל צד ייקח אחריות לאומה ובעיקר ללאומיות והממלכתיות.

ידידיי ורעיי המדרון החלקלק מלמד על איבוד שליטה, אובדן ערכים ובעיקר אובדן דרך והראוי הוא לא לעסוק ב"פיצוצים מבוקרים", אלא לדרוש מנהיגות לאומית חברתית ואחראית שמטפלת בכיול המצפן הלאומי יהודי מחדש!