במאמרים קודמים ראינו את חשיבותו של יפוי הכח המתמשך, ועד כמה הוא מבוסס על האמון הבלתי מסוייג בין הממנה למיופה הכח. מדובר, בדר"כ, בבן הזוג או בן/בת של מייפה הכח, כך שאמון זה במיופה הכח הוא בלתי מסויג. לאור כך, גם הנאמנות והמסירות של מיופה הכח אמורה להיות בללי מסוייגת . עם זאת, ברור שיפוי […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- פקיעת תוקף של יפוי כח מתמשך
במאמרים קודמים ראינו את חשיבותו של יפוי הכח המתמשך, ועד כמה הוא מבוסס על האמון הבלתי מסוייג בין הממנה למיופה הכח. מדובר, בדר"כ, בבן הזוג או בן/בת של מייפה הכח, כך שאמון זה במיופה הכח הוא בלתי מסויג. לאור כך, גם הנאמנות והמסירות של מיופה הכח אמורה להיות בללי מסוייגת .
עם זאת, ברור שיפוי כח זה אינו לנצח. נזכיר, שיפוי כח "רגיל", כוחו יפה ל- 10 שנים, אך יפוי הכח המתמשך – כוחו ותקפותו תלויים במספר פרמטרים.
ראשית, יתכן שירשם תנאי מפורש ביפוי הכח עצמו, שילמד, מתי הוא פג – נניח, "לאחר שאתאושש מן הניתוח הצפוי, ובכל מקרה, לא יותר מאשר שנה".
שנית, פטירת הממנה או מיופה הכח תסיים את התפקיד, כמובן. אגב, במקרה של פטירת מייפה הכח, מה יקרה עם כל נכסיו ? האם החלטות של מיופה הכח עבורו תופסות גם מול אחרים, או שמא צוואתו של מייפה הכח גוברת ? או אולי הוראות חוק הירושה קובעות בענין ? זהו נושא מענין, אליו נתייחס במאמר אחר.
שלישית, במקרה שנשלל רישיונו של מיופה הכח. מה פירוש ? אם, נניח, את התפקיד קבל על עצמו עו"ד או רו"ח או רופא או כל מי שהוא בעל רשיון מטעם המדינה, ברור ששלילת רשיון זה, תשמיט את הקרקע תחת האמון שניתן בו מצד מייפה הכח, ותפקידו יסתיים.
רביעית, אם מיופה הכח התפטר… ברור שאין אפשרות להחזיק את מיופה הכח בכח…. ככל שירצה לסיים תפקידו, עליו להודיע על כך למייפה הכח, או לבן הזוג או קרוב משפחה אחר, אם הממנה כבר אינו בעל יכולת קוגניטיבית להבין את הנעשה.
חמישית, מקרה של גירושין בין בני הזוג, יביאו להפסקת המינוי של מיופה הכח. אין צורך ששניהם מינו זה את זה כדי שתנאי זה יכנס לתוקף במקרה של גירושין. נדגיש, עם זאת,
שניתן להתגבר על כלל זה, בהוראה מפורשת ביפוי הכח עצמו. יכול מייפה הכח לכתוב, כי גם אם יתגרש מאשתו, הרי שהוא כה סומך עליה, עד כה ברצונו שתשאר בתפקיד זה גם אם הם מתגרשים (כמובן שהוראה זו היא הדדית) .
ששית, מקרה של פירוד בין בני זוג ידועים בציבור, אם הם חדלים לנהל משק בית משותף, מתוך כוונה לפרק את חי המשפחה באופן קבוע, יביא לסוף תקפותו של יפוי הכח. גם כאן, "פסקת ההתגברות" על כלל זה רלוונטית, אם קבעו כך בני הזוג( או מי מהם) במפורש, ביפוי הכח עצמו.
ששית, ביטול ע"י הממנה עצמו, עקב אכזבה או אבדן אמון או התאוששות ממחלה או נסיעה לחו"ל של מיופה הכח, או כל סיבה אחרת: במקרה של רצון מייפה הכח לסיים את תפקידו של מיופה הכח, ברור שאין כל סייג לכח זה. יש להודיע למיופה הכח על הפסקת התפקיד, וכן להודיע לאפוטרופוס הכללי. מיד לאחר מכן, ניתן למנות מיופה כח אחר.
אלו הכללים, עם כמה יוצאים מן הכלל, כמובן.
נסיים, כדרכנו, באיחולי בריאות ואריכות ימים לכל, ונדגיש, כי כל האמור לעיל, הוא בגדר תמצית בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי משפטי פרטני.
כתיבת תגובה