מדינת ישראל בתפיסתה הביטחונית קבעה כי מלחמה חייבת להיות קצרה מאוד מכיוון שהצבא מושתת על כוח המילואים ואילו אותו כוח הוא למעשה העוצמה האזרחית משקית והם אלו שמניעים את הכלכלה הישראלית. לאורך השנים מדינת ישראל קיימה את הצוואה הזו ומרבית המלחמות/מבצעים היו מלחמות בזק. אפילו מלחמת יום הכיפורים שבה נקודת הפתיחה היתה קשה, מהר מאוד […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה Uncategorised
- נתרומם ביום הבא!
מדינת ישראל בתפיסתה הביטחונית קבעה כי מלחמה חייבת להיות קצרה מאוד מכיוון שהצבא מושתת על כוח המילואים ואילו אותו כוח הוא למעשה העוצמה האזרחית משקית והם אלו שמניעים את הכלכלה הישראלית. לאורך השנים מדינת ישראל קיימה את הצוואה הזו ומרבית המלחמות/מבצעים היו מלחמות בזק. אפילו מלחמת יום הכיפורים שבה נקודת הפתיחה היתה קשה, מהר מאוד צה"ל לקח את היוזמה לידיים ויצא להתקפות נגד מכריעות בכל החזיתות. מלחמת השחרור/העצמאות היתה המלחמה היחידה החריגה באורך הזמן. 100 ימי מלחמה עברו – במלחמת "חרבות ברזל" וטרם רועים אור לסיומה. 100 ימים נוראים שהחלו בחג שמחת תורה ומאז נקודת השפל הלאומית אנחנו נמצאים בניסיונות להשיב את היוקרה והכבוד הלאומי, אך לעת עתה המצב ממשיך להיות נמוך. החמאס טרם הוכרע, החיזבאללה ממשיך לפגוע בצפון, עשרות אלפי ישראלים הם פליטים בפועל ובעיקר בעיקר 136 חטופים נמצאים בידי מרצחים טרוריסטים שיודעים ל"נגן" על מערכת העצבים האישית והלאומית. שעון החול הלאומי השתנה לחלוטין והמנהיגים לא מבשרים זאת לעם. ישנה הבנה שזה אירוע אחר, אירוע ששובר את כל ה"מוסכמות" החברתיות לאומיות שהגענו אליהם ובמידה רבה הציפיה של העם שגם אנחנו נשנה את ה"דיסקט" ואת החשיבה המסודרת של פעולה ותגובה. מנהיגות היא הכרח, יצירתיות חייבת להיות, השתנות וסתגלנות למצב אחר הם בסיס לפעולה ובעיקר טקטיקה, כעס ותגובה מתוך הרגל הם לא מה שהביא לפתרון וכנראה זו לא הנוסחה לפתרון למצב עתה. במידה רבה הציבור מתחיל לראות סממנים של התנהלות דומה לעבר והנה עוד רגע אנחנו מתיישבים בארץ לא לנו ונכנסים לשגרת מלחמה בה כמות הנפגעים תוביל להתרוממות של תנועות מחאה חדשות בסגנון של "ארבע אמהות". כמות החללים השבוע באירוע יום שני מחדדת את השגרה המבצעית הזו ועם ישראל לא בנוי לכך. המחשבה הלאומית האסטרטגית צריכה להיות כזו שמבינה שבסיס הדיון הביטחוני השתנה לנו לחלוטין ב – 7/10 ומשם רצויי שאנחנו נשתנה נחשוב ונפעל אחרת לחלוטין. בכל מקרה העצימות בדרום דועכת , אך זו בלבנון מתעצמת והשבוע רמת הביצועים עלתה משמעותית משני הצדדים. להבנתי החיזבאללה אט אט מבין שכדאי לו לחשוב אחרת ושהלחץ של איראן כדי שיפעל הוא עם רמת סיכון גבוה מדיי. ככל הניראה אין מנוס מסבב לחימה בצפון ברמה גבוה יותר מזו שכיום, אך לא ניהיה מופתעים אם החיזבאללה יחליט ליישם את 1701 גם באיחור של 18 שנה. המערכה המקומית כבר מזמן הפכה להיות אזורית ועוד יותר עולמית. האמריקאים מבינים יחד עם האירופיים שמדובר פה במערכה שתעצב את הביטחון העולמי בשנים הקרובות.
הבשורות מהדרום מרצועת עזה ממשיכות להכות בנו בבטן הרכה, כמות הנפגעים שחרפו את נפשם ממשיכה להגיע אלינו תחת הכותרת "הותר לפרסום…" וכולנו בחרדת בוקר ובחלומות בהקיץ מצפים שהבוקר הבא לא יפתח לנו בצמד המילים הנוראיות הללו, אך למלחמה חוקים משלה ובעיקר מחירים קשים מנשוא. חיילי צה"ל בסדיר, בקבע ובמילואים מחרפים את נפשם למען כולנו, על מנת להשיב ביטחון לאומי שנפגע קשות. המחיר הוא קשה נוכח הגבורה והמשפחות שילדיהם שם נלחמים עוברות לילות של פחד וסיוט נוכח צמד המילים הנוראי. מי ייתן וחיילי צה"ל ישובו בשלום לגבולות המדינה, למשפחתם ונאחל לפצועי צה"ל החלמה מהירה ובריאות איתנה. וכולנו תקוה וחלום לשיבתם של החטופים והנעדרים בריאים ושלמים.
ידידיי ורעיי 100 ימים של סבל לאומי וכולנו נחושים שביחד ננצח ויותר מכל לעובדה שלא ינצחו אותנו כי עם ישראל חי! אנחנו נקום מהמקום הנמוך ונחזור להגביה רום אל על.
כתיבת תגובה