ביבי כמו ביבי רוצה להראות לכולם מ"איפה הדג משתין" – לרמטכ"ל, לראש השב"כ, ליועמ"שית, לבג"צ, לחבריו לממשלה, לליכוד, לאופוזיציה, לאירופיים, לחמאס, לחיזבאללה ואפילו ל"ידידו" טראמפ. הוא נע קדימה עם החלטות, שניתן להעביר בדרך אחרת, אך רוצה להראות לכולם איך מדליקים מדורה ובעיקר איך מרחיבים אותה עד שהכל יישרף. מינויי ראש השב"כ החדש – דוד זיני היה יכול להתנהל אחרת ואפילו לעבור ב"שלום" וכל שהיה צריך זה לבצע התייעצות שתתיר את המהלך (עוד יותר לאחר פסיקת בג"צ בעניין רונן בר) ותיצור תנאים נכונים לכניסתו לתפקיד של המיועד, אך ביבי כמו ביבי גם כאן בחר בדרך ה"פתלתלה" ובזו שכנראה תשאיר את כולם קרחים באופן מלא. זיני שבתמימותו נתן "אור ירוק" למהלך לא השכיל להבין שיש כאן מארב מתוכנן לפרטי פרטים ודווקא לא על ידי היועמ"שית ולא על ידי הרמטכ"ל ואפילו לא גרוניס, אלא מארב מתוכנן בקפידה של ביבי על גבו של זיני שהערכה היא שיותיר אותו "קרח" מכאן ומכאן. דעתו של ביבי היא הקובעת והוא לא האיש שמוכן להיוועץ בסובבים אותו וב"תמרון דעת" להובילם לסייע בידו להצלחה חלקה של מהלכים משמעותיים. באחד הכנסים הצבאיים שעוד הייתי בשירות פנה מפקד הכנס וביקש התייחסויות המשתתפים ואז אחד המפקדים הזוטרים, שהיה ראשון ואחרון הדוברים, הרים את ידו וביקש להתייחס. פתח ואמר "לדעתי… " קטע אותו המפקד הבכיר ואמר לו "מי בכלל אמר שיכולה להיות לך דעה…, אני פוקד ואתה מבצע את ההנחיות…" ובזה הפך את כל הכנס הצבאי לכנס שתקנים ובלם את מרחב החשיבה, היוזמה, המעוף והיצירה. כך הוא ביבי במרחב הציבורי אני ינחה ואתם תתיישרו ומי שלא נדאג להוסיף אותו כעוד גחל למדורה. המצב כעת בזירה הפנימית ועוד יותר בבינלאומית הוא כזה שאלו שיכולים לסייע בידו לקדם את הכוון שאליו הוא רוצה להוביל הופכים בעל כורחם לאלו שמונעים ממנו ופוגעים במהלכיו ובזירה הבינלאומית המושפעת גם מהפנימית הפגיעה יכולה להיות קשה וכזו שתדרוש שנים לשיקום. ראו את אירופה בזו אחר זו המדינות, כולל התומכות המובהקות שלנו, מזמנות את השגרירים ומעבירים מסר חד וברור על חוסר שביעות הרצון מהתנהלות המלחמה האינסופית ולכך יהיו השלכות בכל תחומי הלגיטימציה. כך גם ארה"ב שניראה כי מעסה במהלכיו של ביבי וכל הצעה שמוגשת לשולחן נבלמת ונידחת על ידי ביבי ובמקרים רבים ללא היוועצות עם הגורמים הרלוונטיים ואט אט אנו מזהים את חוסר הסבלנות האמריקאית ובעיקר זה ניכר בחוסר הגיבוי בזירה הבינלאומית. מתפלא על ביבי, האיש שיושב על הכיסא יותר מכל אחד אחר, איך הוא לא זוכר מה הם הפרוצדורות, הנהלים, ההנחיות, המנהל התקין ואפילו הדיפלומטיה. הוא יודע זאת ובוחר "לבחוש" בתבשיל ואז מפתיע את עצמו לכאורה מעוצמת הרעש והמדורה. עם זאת ניראה כי גם הצד השני רואה בהחלטות "סדין אדום" וכאשר מדובר במינוי של איש שמקובל עליהם אז זה עובר בשתיקה (ראה מינוי האלוף שרביט לשב"כ), אל מול פרסום מינוי זיני ה"משיחי" שהוביל לחו"ד עד כדי שלילת סמכות חוקית מביבי וממשלתו.

מינויי ראש השב"כ מביא לשבירת שיאים במערכת היחסים בין הרשויות הדמוקרטיות ולמעשה היועמ"שית "השיבה באש" להתעלמותו המוחלטת של ביבי מפסיקת בג"צ  ויותר מכך אנו רואים הליך כרסום בסמכויותיו של ראש הממשלה ובמילים אחרות ערוץ הנבצרות מקבל תאוצה משמעותית. ראש ממשלה שלא יכול לעסוק (על פי ההסכם שחתם) בסוגיות משפטיות, לא יכול למנות את נציב שירות המדינה, לא יכול למנות ראש שב"כ הוא למעשה ראש "מקוצץ כנפיים" שנבצרו ממנו סמכויות משמעותיות ובהחלט מבהירות שהמאבק רק בתחילתו.

מנגד ובהמשך מי שמסייע לביבי להמשיך ולהבעיר מדורות ובעיקר לתמיכתו של העם הוא דוקא זה שטוען ל"כתר" – יאיר גולן. כפי הנראה בקמפיין מתוכנן ומתוזמן האיש "יורה" לכל עבר ומבהיר אני את "בייס" הבוחרים שלי משמר ולא מתכוון להרחיב אותו. ממליץ ליאיר גולן ולכל אנשי המרכז ושמאלה שמאלה ,נא תתחברו לעם. השיטה הדמוקרטית כל עוד לא השתנתה היא שהעם בוחר את נציגיו ובתוך כך כל פרסונה היא בעלת אותו קול. השמאל וגם המרכז השמאלי חייבים לחשוב על אסטרטגיה שתוביל אותם לשלטון והדרך היא – פחות יהירות, יותר התחברות, קצת צניעות וניסיון להוביל לשינויי. עם אמירות מוקצנות, שכפי הניראה ולא ברור למה, מתוכננות בקפידה הסבירות שכמו בכנס שדרות או בקרית שמונה יאיר גולן גם בבמות אחרות לא יצליח לומר את דברו ואוליי אין בכוונתו לומר דברים לעם באזורי הפריפריה המרוחקת.

ידידיי ורעיי ל'ג בעומר מאחורינו, אך ניראה שהמדורות נותרו איתנות ועם הרבה עשן שמיתמר לגבהים משמעותיים ויוצר "קרחות", הגיע העת שלקראת חג מתן תורה התרחש "נס" שינמיך את הלהבות בעיקר בתוכנו.

חג שבועות שמח לכולם עם הרבה לבן, אושר ושמחה בכל בית ישראל.