מיליארד דולר מכספי הממשל האמריקאי הושקעו בישראל בקמפיין השמאל כנגד ממשלת הימין בתקופת ממשל ביידן  על פי תחקיר אמריקאי. מעבר לכך שהפעולה הזו מנוגדת לחוק האמריקאי ותידרש עוד חקירה מקיפה לכך, זה מלמד מה העלה את המוטיבציה של המפגינים ובעיקר המארגנים באובססיה להפלת ממשלת הימין. ההנחה היא שכנראה הכסף לא הלך רק לפרסום, הסעות, אבטחה, מערכות הגברה, אלא ואולי בעיקר לכיסים הגדולים של רבים שמצאו דרך קלה להתעשר והם לא משורת המפגינים הראשונה. מניפולציה שרצתה לשמור את הדמוקרטיה על פי הלכות השמאל ובכל מחיר ובאמת הדמוקרטיה ככתבה וכלשונה לא עניינה אותם. הסיפור מלמד על תנועת שמאל רחבה יותר מאשר בישראל שבכדי לשמור על מעמדה מוכנה לחצות כל קו ולשחק את המשחק ולו בלבד שעתידם, השפעתם, שלטונם, ממונם ישמר. לכאורה הדבר מפתיע כי הוא נחשף, ברור שאם שלטון הדמוקרטים בארה"ב היה נשמר אז לא היה סיכויי לכך, אך בפועל אין כאן כל הפתעה וגם שם רחוק מהדמוקרטיה הישראלית מבינים על ידי מסבירי השמאל הישראלי שהמעוז האחרון (בג"צ) עומד ליפול ואם זהו קרב מאסף אז החליט מי שהחליט ששמים את כל ה"זיתונים" ומהמרים בענק. ביידן באופן ישיר אחראי על כך, כי הוא בכיסא, אך בואו לא נהיה נאיבים זו המשך דרכו האגרסיבית של אובמה ומנגנון פקידים (דיפסייט) נמרץ, משומן, ממושמע שעשה את כל הפעולות ואני מנחש אפילו בלי ידיעתו של ביידן בכדי להרוס את הדמוקרטיה הישראלית או לשמר אותה על פי דעתם ורעיונם. ניראה עד כמה "עמוק" תיכנס החקירה האמריקאית לסוגיה ועד כמה ייחשפו בפנינו העובדות שילמדו על מנגנון משומן עולמי. הבחירות בישראל על פי הרוב הוכרעו והימין בראשות הליכוד, שהפך זאת ל"ימין על מלא" "תפס" את השלטון בחזרה והפעם הם באו עם רעיונות לשינוי יסודי בין רשויות הדמוקרטיה ויצירת איזונים חדשים בעיקר בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. בתוך כך ובמאבק האיתנים הזה בית המשפט הגבוה לצדק בחר להיות אקטיבי עוד יותר ורמת התערבותו בהחלטות הרשות המבצעת היא חסרת תקדים. במידה רבה ניראה כי הם מוכנים להמשיך בכל הכוח בקרב הזה – נשיא בית המשפט מינה את עצמו על אף ולמרות, הממשלה לא יכולה לסיים את תפקיד ראש השב"כ, לא יכולה למנות ראש שב"כ, לא יכולה לנקוט פעולות כנגד היועמ"שית ועוד כל קרב שרק יידרש בכדי להבהיר בלי "תעודת כשרות" בד"צ/בג"צ, לא יהיו מהלכים שינגדו את הרעיונות השולטות שלהם. ברור שרבים מאתנו לא מוכנים לקבל את רעיונות הימין היותר קיצוני ואת רעיונות החרדים – את חוק הגיוס שמבקש פטור מלא לכולם, החלת ריבונות באיו"ש במהלך חד צדדי ועוד רעיונות שבמידה רבה פוגעים במארג החברתי שלנו. בכל כנסת ישנם סוגיות מהותיות לחקיקה ועל פי הכלל מחייבות רוב בהצבעה, ייתכן שבסוגיות חוצות חברה מהותיות יצטרך המחוקק להגדיר רוב מיוחד. עם זאת ברור לכולנו שבכדי לשנות את סדר היום הלאומי צריך לקרות אחד מהשניים או להמתין בסבלנות למועד הבחירות הקבוע בחוק או אם הכנסת תפוזר לפני והאופציה הנוספת להצטרף לקואליציה ומבפנים להשפיע על סוגיות המהות. בכל מקרה האופוזיציה כהרגלה מזה שנים "מבזבזת" זמן יקר בקרבות טקטיים במקום לעסוק בחיבור רעיוני אסטרטגי שיוביל לשינוי ואולי לבחירה אחרת של העם. ממליץ לאופוזיציה בכלל וליהירים בפרט תפסיקו לחשוב במונחי אליטה חברתית ורעיונות לעוסים שיוצאים מפיהם של רבים מנציגיכם שרק ימשיכו להרחיק אתכם מהשלטון, גלית גוטמן שתעסוק בדוגמנות הגוף ופחות בשווק רעיונות שיוצאים מפיה. ברור הוא שאתם לא רוצים כל בוחר ויש לכם דיעה, אבל בשינוי גישה ועם ה"קרקע" הקיימת בעם לאור הסוגיות שנכתבו קודם, הימשכות המלחמה והסתאבות השלטון, יהיה סיכויי שרבים יהיו מוכנים לחצות את ה"קווים" ולחולל שינוי שלטוני שבו המרכז הוא המנצח. יש אופציה לשינויי והיא לא חייבת לעבור דרך כספי מדשאות הבית הלבן ויהיה ראוי עם יכנסו לשורות מקדימה מנהיגים חברתיים חדשים.

יחד עם זאת בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, כשאתה מרגיש שאתה עם כוח בלתי מוגבל אז אתה מוכן למכור כל ערך כדי לשרוד ולראיה תראו מה קורה בליכוד. מוכרים שם ערכים בכדי לשרוד וכעת מעמידים את יולי אדלשטיין על מזבח ההישרדות ובעד מכירה של ערך השירות. הליכוד ישלם על כך בהמשך, מכיוון שהם מאבדים בוחרים על חשבון ריצויי החרדים בסוגיה חברתית כבדת משקל, בטח בימי מלחמה.

ידידיי ורעיי הדרך לשינויי לא חייבת לעבור דרך כספים לא ראויים, הדרך לשינוי תלויה במנהיגות עם יכולת להשתנות ולהתחבר לרגשי העם היושב פה!