בשעה טובה ומבורכת היום הושבעה הכנסת הנכנסת ובזה אחר זה ענו החברים לקריאת שמם – "מתחייב/ת אני" וכל שנותר לנו שזו תיהיה כנסת שתכבד את מעמדה הציבורי יותר מקודמתה. כפי שנראה כרגע הכנסת החדשה, אלא אם יהיו הפתעות בדרך, שקיבלה את המנדט מהעם תיהיה כנסת עם קדנציה מלאה. מאז שנת 1992 לא כיהנה בישראל כנסת שסיימה תקופה מלאה של המנדט שניתן לה מהעם ואוליי זה יותר מכל מבטא את מצב הפוליטיקה הישראלית. וכעת משהושבעה הכנסת והחלה במילויי תפקידה יש לנו את הזכות לדרוש מ – 120 החברים: ותיקים, חדשים, דתיים, ערבים, חילוניים ועוד מכל הקשת החברתית הישראלית, תייצגו אותנו נאמנה, תעבדו למעננו, תקדמו את המשך ביסוסה של המדינה, תנהלו שיח מכבד, תנהלו את המחלוקות, תתווכחו על הפסיק, הנקודה והשורה, אבל יש דרך לנהל זאת ובעיקר קוראים לה דרך ארץ.

 אפשר לחלוק, אבל להקשיב.

 אפשר לדון, אבל לא להחרים.

אפשר לכעוס, אבל לא לדרוס.

 אפשר אחרת, אבל לא חייב בחרם.

 ובעיקר אפשר, צריך וראויי שתיהיו נציגי העם

 ויותר מכל שתהוו סמן ימני ומודל עבור כולנו.

העם ובצדק "מותש" מחוסר היציבות הפוליטית ובהמשך לכך "נגרר" אחרי ההתלהמות שלכם והשיח העוקצני והפוגעני בפרלמנט הישראלי והוא מצפה שמשם תבוא הבשורה לשיח איכותי, מכבד ופתוח. זו העת להרגיע את הרוחות ולתת למוזות, בעיקר הקיצוניות, להתיישר וזאת על פי אמירתו של הבוחר.

כעת נמתין לסיום מלאכת הרכבת הממשלה והשבעת השרים. היה ניראה כי הליכוד בראשות ביבי רצו לעשות זאת ביחד עם השבעת הכנסת, אך במו"מ כמו במו"מ עדיין מנסים לסיים את מלאכת השיבוץ על פי ההרכב הקואליציוני  וכל אחת מהסיעות החברות רוצה לנהל מאבק על תיקים יוקרתיים, בכירים, משפיעים בכדי להוביל אג'נדה בהתאם למנדט שניתן לה. על פי הדיווחים המחלוקות הם סביב תיק הביטחון, האוצר, החוץ והמשפטים והדיווחים מלמדים שסמוטריץ מתעקש לקבל תיק בכיר מאוד וההנחה היא שביבי יצטרך לרצות אותו. אך הרכבת הממשלה היא לא רק סביב סמוטריץ וישנם עוד משתנים רבים ולכל אחד בתוך הליכוד ובחברות האחרות יש את הדרישה שלה ואת הרפורמות שהוא רוצה להוביל. נכון הוא שהאמריקאים לא יקבעו מי יעמוד בראש משרד זה או אחר, אבל בהחלטה ישנן דילמות רבות ומאתגרות בכדי להביא לאיזון הנכון לשם יצירת נקודת פתיחה טובה לממשלה שתורכב. ביבי עם ניסיונו מבין היטב את תהליך המרכבה ויודע לשקול את השיקולים הלאומיים. עם זאת לא יהיה מנוס מכך שיהיו מאוכזבים ונפגעים, כאלו שיכעסו ויחרימו, ובסופו של יום גם אם הדיווחים נכונים, ישנה אפשרות שאלו דווחים "טקטיים" בכדי להרגיש את התגובות ב "רחוב".  הממשלה תושבע ואז האתגרים יהיו מול פניהם של השרים ואלו יצטרכו לעבוד ואפילו קשה בכדי לקדם את הפתרונות.  טיפול שורש בשיח הציבורי בין כל חלקי העם ובהחלט הכנסת צריכה להיות המודל הנכון והראוי, הביטחון האישי ברחבי הארץ בהקשר הטרור והפיגועים הלאומניים ועוד יותר בהקשר האירועים הפליליים שחצו כל גבול ומבטאות חוסר משילות, ייצוב הכלכלה הישראלית בהקשר המשבר העולמי והתמודדות עם העלאות הריבית שגורמות לרבים ל "קרוס", טיפול שורש ביוקר המחייה וזאת באמצעות טיפול ממוקד במונופוליזם, זכינויות ומשפחות השולטות במשק  אין מנוס מהגדלת התחרות אמתית בכל התחומים וצמצום ההשפעות של בעלי ההון במדינה. המאבק הזה הוא מהמשמעותיים ביותר שעומד לפיתחה של הממשלה הנכנסת. המשך טיפול אינטנסיבי בפריפריות בדגש על החברתיות תוך מתן עדיפות למגזרים המוזנחים ויצירת הזדמנויות שוות. הביטחון הלאומי בדגש על איראן וגרורותיה באיזור והניסיונות הבלתי פוסקים לפיגועים כנגד ישראלים ברחבי העולם, טיפול במתן עדיפות למשרתי צה"ל בדגש על החיילים הסדירים ובעיקר ביום שלאחר סיום שירותם הצבאי והרחבת השירות הלאומי על ידי הטבות למשרתים. כך שהאתגרים הם רבים מאוד וברגע שהכיסאות יהיו עם יושבים עליהם אלו יבינו שאין מנוס מעבודה חרוצה וקשה בכדי לשפר את איכות החיים בישראל וברור שהכל צריך להיות מובל באג'נדה מסודרת תחת סדר עדיפויות ברור וחדש.

אנו בימי היערכות האחרונים לקראת "חגיגת" הספורט העולמית – המונדיאל ובעוד מספר ימים תפתח ההצגה, לצערנו שוב ללא הנבחרת הישראלית, ויעלו הנבחרות הלאומיות למאבק היוקרתי. ההכנות שמבוצעות בקטאר הם מרשימות וניראה כי אלו השקיעו ככל הניתן בכדי שהמעמד הספורטיבי הזה יהיה משובח. נאחל לכולנו שחגיגת הספורט הזו תיהיה כמו תמיד מרגשת, עוצמתית, ערכית ובעיקר ספורטיבית ונאחל להפתעות על כר הדשא ובסוף גם יכולת תקומה מהכורסא.

ידידיי ורעיי הציפיה מ "מתחייב/ת אני" היא שהם יגיעו מלאי מרץ ותשוקה לשיפור איכות חיינו הלאומיים ולהמשך ביסוס העם בארץ ישראל ושלא כמו במונדיאל, מלא התשוקה לניצחון, כאן אין מקום למפסידים.