האלימות בחברה הערבית ממשיכה ל"שבור" שיאים ולהביא אותנו למחוזות שמאיימים על היציבות הפנימית של החברה כולה ובינתיים אין פעולה, מעשה או תגובה הולמת. השבוע האלימות הגיע למרחב המוניציפאלי הפוליטי ויוצרת איומים מסוג חדש. ביום ב בערב בכפר טירה בפתח תחנת המשטרה נורה למוות מנכ"ל עיריית טירה ולידו היה חבר מועצת העיר ועוד בכיר נוסף שנפצעו. וביום ג למחרת בכפר אבו סנאן נורו למוות ארבעה תושבים בתוכם מועמד שהכריז על "ריצה" בבחירות הקרובות לראשות העיר הרבעה הם קרובי משפחה וכנראה כולם היו מזוהים עם המועמד. המקרים הללו מצטרפים למקרים הרבים כ – 160 נרצחים מתחילת השנה ומחדדים עוד יותר את מצב הביטחון האישי בחברה הערבית. למשטרה ישנן ידיעות מודיעיניות על כוונת משפחות ידועות שמתכננות להשתלט בצורה כזו או אחרת על המערכת המוניציפאלית ולהביא לכך שהמועמד הנוח להם ישב בכיסא הראשות ומשם יקדם את עניינן. מה עוד צריך לקרות ואלו ידיעות עוד צריכות להיכנס בכדי שהמשטרה והמערכות הרלוונטיות יכנסו לפעולה משמעותית בכדי לטפל במצב הנוראי הזה. שר הפנים שגם אליו הגיעו הידיעות ביקש מהמשטרה לנקוט פעולה וגם אז מהומה לא קורה. בשורה התחתונה נוכח המצב ברור כי למשטרה אין יכולת במצב הנוכחי לייצר פעולות משמעותיות בכדי לצמצם את האלימות בחברה הערבית בפרט ובחברה בכלל. גם כשיש ידיעות מדויקות אין פעולה וגם כשכבר קורה המקרה ונרצח אדם, בודדים המקרים בהם מפוענח הרצח. ברור לכולנו שהשיתוף פעולה בחברה הערבית שואף ל – 0 וזאת חייבת להיות הנחת עבודה שקשה לשנות אותה, ברור לכולנו שנקמת הדם היא דרך חיים בחברה המוסלמית וברור לכולנו שיש דרך ארוכה לעשות בכדי שערך החיים וקדושת החיים יקבלו מעמד משמעותי בחברה הזו. אם ההנחות הללו ברורות אז מדוע אין היערכות שונה ואחרת לטיפול שונה ואחר, על מנת להביא לתוצאות אחרות. חייבת להיות חשיבה שונה ואחרת על מנת להגיע לתוצאה טובה יותר ולהבנתי כל "הנחתה" של בעל תפקיד כזה או אחר לא תועיל. יחד עם מנהיגי הכפרים, הרשויות, החברה, כל רשויות האכיפה, מערכת המשפט צריך לייצר הסכמות על כוונים לפתרון ולפעול במיידי. אין מנוס מפעולות משמעותיות, הוספת תקנים, פתיחת תחנות, הכנסת סמויים, השקעה במערכות תומכות מודיעין, נקיטת פעולות מהירות לצד נחישות רציפות והתמדה ואוליי כשהמקרה הראשון, השני והשלישי ימנעו, משפחות פשע יעצרו ורוצחים ישבו מאחורי סורג ובריח ולמשך זמן רב, אוליי אז ניראה התחלה של צמצום תופעת האלימות. בכל מקרה האלימות הזו כבר מזמן היא לא עניין של החברה הערבית וגבולות הגזרה שלה כבר מזמן יצאו מהמרחב הכפרי וחייבים להטריד את כולנו. הזילות בערך החיים בכלל וחיי האדם בפרט הגיע לשפל שמשפיע על כולנו ובעיקר על הגאות באלימות בכל מרחב מחיינו. עם זאת החברה הערבית חייבת לקחת אחריות ולהבין שחייבים לעסוק בחינוך הדור ולמנוע עבירות קטנות מהנוער אחרת ימשחכו להיות מופתעים כשאלו יהיו לבוגרים.  השר שהבטיח את חזרת המשילות  בינתיים רק מצליח לייצר עוד ועוד מחוזות של כאוס ועל אף ההישג, שהוא מתהדר בו, של הבאת תקציב משמעותי תוספתי למשרד אין כל התחלה של ראיית הישג כלשהו שישפר את הביטחון האישי של כולנו.

בהמשך לאלימות הזו השבוע ראינו רצף של אירועי ביטחון ביהודה ושומרון שבמידה רבה מזכירים לנו תקופות קשות של עליה בטרור, שלא לומר אינתיפאדה. רבים מהאירועים, הקצב שלהם, הנועזות והשיטה מיוחסים למתן רוח גבית רעיונית וכלכלית של איראן שעושה מאמץ רב בכדי לערער את הביטחון במרחב יהודה ושומרון וליצור עוררות בפעולות של הפלשתינים שם. המצב הזה מחזק מאוד את ארגוני הטרור ומייצר מוטיבציה כללית ואישית לפעולות ומאידך מחליש את מעמדה ואחיזתה בשטח של הרשות הפלשתינית. מערכות הביטחון בפיקוד המרכז על  הגופים השותפים שם לפעולה נמצאות במצב של "מתיחת איברים" ועושים כל מאמץ על מנת לייצר ביטחון ותחושת ביטחון. יחד עם זאת לא מתקבל על הדעת האירוע של שבת האחרונה בה אב ובנו מאשדוד מגיעים ל"לב" מרחב הטרור על מנת לעשות "סידורים" ולאחר מספר שעות שם בעת שטיפת הרכב מוצאים עצמם בחיסול בדם קר על ידי טרוריסט. קשה להבין ויש ישראלים רבים שעושים זאת באופן קבוע את הניסיון לחסוך כמה שקלים ולהתעקש להגיע למרחבי טרור ולסכן את חייהם. במעשה שכזה הם לא רק מסכנים את חייהם, אלא כמו במקרה הזה הם מערערים את הביטחון של כולם ומעלים את רמת הפעילות והכוננות לשיאים שמותחים יותר את מערכות הביטחון. מצד אחד ישנה ציפייה ובצדק של התושבים לקבל 100 אחוז ביטחון בכל ציר, גבעה, ישוב, שטח ביהודה ושומרון ומאידך התושבים שם וכאלו שמגיעים מאשדוד חייבים להיות עם אחריות אישית מינימלית ולהימנע מ"משחקים באש" באזורי האיום הללו. רצף האירועים מדאיג את כולנו ובעיקר את מערכות הביטחון שאמונים על כך ונעשים מאמצים רבים לצמצם את דריסת הרגל האיראנית ביהודה ושומרון ולמנוע מגל האירועים הנוכחי להמשיך ולדרדר את המצב.

בין זה ובין זה בסוף נגיע לבג"צ בנושא האלימות ויש סיכוי שנעשה זאת דרך התנועה לאיכות השלטון רק שהשבוע גילינו ששם אבירי היושרה והניקיון כפיים הם גם נגועים בתאוות הבצע ובין החצנת ערכים ודיבורי גבוהה גבוהה לבין מימושם בפועל יש פער רב. נכון יהיה שמי שחטא בייצוג הטהור כאביר איכות השלטון יעשה מעשה לתיקון הרושם שנוצר.

ידידיי ורעיי האלימות מתפשטת כאש בשדה קוצים וככל שהיא מתרחבת היא מערערת את המערכת הערכים של כולנו ובעיקר את ערך חיי האדם שהפך להיות להפקר ולא רק בחברה הערבית. טוב יהיה שכולנו ננקוט משנה זהירות ונדרוש את השבת הביטחון האישי בכל המרחב הציבורי.