השמועות החלו ל"רוץ" מערוצי הטלגרם לרחוב ומהרחוב לבתים ומשם לעוד ועוד אוזניים ואז למשפחות. בתוך כך "הימורים" על שמות ספקולציות וניתוח אפשרויות והמשהו הזה באוויר יצר את ההבנה שאכן יש דברים בגו' ולכולם קשה להמתין להודעת דובר צה"ל. ההודעה של הדובר תבוא רק ברגע שהמידע יהיה מאומת ומדוייק מבלי ל"שחק" בעצביהם של המשפחות וזו תצא אחרי שהמשפחות יקבלו את הבשורה הנוראית ויאשרו או לא את פרסומה. עדיין לא בדיוק ברור מה הלך שם בתוככי המנהרות, האם היה מרדף, האם הכוחות הבינו שישנם חטופים במרחק קצר מהם, האם הטרוריסטים הבינו שאלו הרגעים האחרונים ויישמו את "לקח" "מבצע ארנון" ורגע לפני ההגעה אל החטופים בחיים הם רצחו אותם במעשה נבלה ובדם קר של טרוריסטים. להיות שם ב"צומת" של קבלת ההחלטות הדרמטית הזו זה מעשה מורכב מנהיגותי הדורש קור רוח, נחישות, "עצבי ברזל" ועוד תכונות אופי מיוחדות. אלו באים לידי ביטוי בכל דרגי ביצוע ההחלטות מהמפקדים שמובילים את הלחימה והמרדף סמוך לקרב ולחטופים. בקרב בד"כ נמצאים הצעירים ביותר, חסרי הניסיון והם אלו שחייבים להביא את התוצאה ולפעול בתרגולות אוטומטיות במגבלת זמן ובסיכון מקסימלי, המשך בדרגי הפיקוד השונים עד לראש המטה הכללי ולראש השב"כ. כל אלו צריכים לשקף את התמונה בצורה הזריזה ביותר והמופשטת ביותר למקבלי ההחלטות ברמה הלאומית – השרים, הקבינט ועד קצה הפירמידה שם יושב ראש הממשלה ועליו מוטלת האחריות הלאומית לעשות את ההחלטות. פעמים רבות ההחלטות מובילות לתוצאה מצויינת כמו לדוגמה ב"מבצע ארנון" ופעמים יש את הטרגדיות כמו במקרה של השבוע. חייב להיות ברור לכולנו שהתמונה הכוללת מצויה אך ורק שם ואנחנו הציבור מקבל חלקיקי מידע ואיננו חשופים לכלל המורכבויות, הדילמות, הסיכונים והסיכויים. ביבי כראש ממשלה חייב להתוות אסטרטגיה לאומית ובהתאם כלל הדרגים צריכים לתרגם זאת לתוכניות פעולה מופשטות וברורות. וכאן ראש הממשלה החליט שהוא לא מתכוון להתקפל בפני החמאס (אפשר להתווכח על כך ולומר רגע למה הוא חיכה זמן רב) בשום מחיר. האם ההחלטה הזו היא שגרמה למותם של החטופים מפני שהם לטענתו רואים את הכרסום וההשפעה ברחוב הישראלי על כך שניתן ללחוץ את הציבור הישראלי שיפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות. לרבים נוח לקחת זאת למרחב המצמצם כאילו ביבי מחשב רק את מסלול הכדאיות האישי, אך כל מנהיג שהיה יושב שם בקצה היה צריך ל"שבור את הראש" בקרני הדילמה. חברים אני משוכנע שמזמן, עוד ביום הראשון והשני היה צריך להעמיד את האוייב תחת אופציה אחת עכשיו כולם חוזרים וברור שגם כיום חייבים לעשות הכל בכדי להשיבם וגם במחיר של יציאה מוחלטת מעזה. ערכית ומוסרית זוהי חובה לאומית, זוהי מורשת העם היהודי וכך מדינת ישראל פעלו לאורך שנות קיומינו. אסור שמשבר האמון בין אזרחים למדינה יפגע בנכונות "למות בעד ארצנו…" כל אזרח חייב לדעת שמדינת ישראל תעשה הכל , מכל מקום ובעד כל מחיר וסיכון להביאו חזרה הביתה. הויכוחים וההדלפות משולחנות הדיונים הסגורים עושים נזק עצום ומלמדים על התנהלות מכפירה של היושבים שם ופה המקום לומר שחייבים לטפל בכך באופן אגרסיבי.  ליבה של האומה עדיין כואב ודואב מאז ה – 7/10 וברור שכולנו כאבנו השבוע את הירצחם של ששת החטופים שמרחק חילוצם היה קרוב. אך בואו גם נזכור ונבין שאנחנו מתעסקים עם גדולי המרצחים, עם חסרי כל רגש, כאלו ששחטו תינוקת לנוכח הוריהם, טבחו בדם קר, שחטו צעירים במסיבת "נובה", אנסו גופות ועוד מעשה זוועה חסרי כל צלם אנוש. לא מדובר בטרוריסטים רחמניים ששומרים על מסגרת ערכית ועל מוסר בשדה הקרב, אותם לא מעניין הדין הפלילי, הדין הבינלאומי או אמנות לחימה הם רוצחים שדינם מוות.

ידידיי ורעיי הכאב הוא נורא והעם כולו עם המשפחות ועם לוחמי צה"ל שמחרפים את נפשם יום יום, יחד עם זאת בואו לא ניתן פת"ח ולגיטימיות לפעולות הנוראיות של סינוואר וחבורת הפשע הטרוריסטית שלו.