מנכ"לית המחלקה לישראל ולהנצחת השואה בישראל זה בהחלט תפקיד משמעותי עם יכולת השפעה. לבסוף כשמינויים אלו נחשפים לנסות ל"גמד" אותם ולתרץ זאת באופן זחוח ויהיר כאילו על מה המהומה ניראה קצת מעבר לחוצפה. הרי אם מי מהליכוד או הימין בכלל היה מעיז למנות כאלו מינויים מעבר ל"התקפה" שהלפיד היה עושה, אחריו כשופרות התקשורת כולה היתה מתגייסת ושופכת את זעמה בכל מבזק או מהדורה. כאן במקרה הזה עומד אותו חליפי ובזלזול וגיחוך מסביר למה כולנו לא מבינים מהו טוהר מידות, מהי שליחות ומהי רוח התנדבות. היא והם באו לתרום ממקום של 100 אחוז מעשה ציוני ללא שום כוונה לטובה אישית, מעמד, שררה או כוח על זה ובצדק האמסלמים היו אומרים " יאיר! עליינה?", תחפש פראיירים אחרים שיאכלו את הקשקוש המכובס שלך. מדהים איך כמנגינה מתוזמנת של להקה יצאו להגנת המינויים החברים שם וניסו לשכנע את כולנו כמה אנחנו לא מבינים במינויים, בתפקידים, במעמדות ובקרבה לצלחות. מעבר להכל אותי באופן אישי מרתיח הסיפור הזה, מכיוון שלאחר מסע הבחירות בהתמודדות שלי בקרית טבעון מטעם יש עתיד, היה האיש שר האוצר ואז גם הוקמה מה שכינו נבחרת הדירקטורים לחברות הממשלתיות ופניתי לאיש ואמרתי שהייתי יותר משמח להתמודד לתפקיד שכזה ואני מצפה לתמיכתו ובמידה מסויימת ל"דחיפתו" – הוא היה השר הממונה בנושא ותשובתו אליי היתה " לא אנחנו לא כמו האחרים (רמז לליכוד) אנחנו לא ממנים ולא "דוחפים" אנשים" יאיר גם אני יאמר כמו קודם "וועאלק! עליינה?". זקיפות קומה, טוהר מידות, יושרה וצניעות הם חלק ממסד הערכים שראויי שיהיו למנהיגינו ואתה לא מאלו שתכונות אלו קיימות אצלך או שהן בהתאם לסיטואציה.

עם קשר או בלי השבוע סיפר עורך דינו של איבגי כי להערכתו אילו שם משפחתו של הנאשם היה אחר כפי הניראה שהתוצאה השיפוטית היתה אחרת, אמירה מאוד חמורה שחוזרת על עצמה חדשות לבקרים. "מבחן בוזגלו" הפך למטבע לשון לאומי והתופעה לא נעלמת ממחוזותינו. מקרים רבים נעלמים ומושתקים על ידי מערכת ממסדית מאורגנת ומסודרת ואחרים זוכים לתהודה מדהימה ותפיסת כותרות באופן שלא ניתן להסביר ולשכנע. איבגי יחזיק כותרת לאורך זמן וישפט במידתיות שיפוטית לא ברורה ומנגד יעלו שמות אחרים ושמם ישמר מתחת לרדאר והכותרת תיעלם כלא היתה. לצורך הבחינה בואו נבחן מה יקרה עם גל אוחובסקי ככותרת, כמה זמן התקשורת תתחזק זאת ומה תיהיה מידתיות השיפוט של המערכת המשפטית. אני רק מניח זאת כאן לצורך מעקב מבלי לתזכר אירועים, שמות, סחיטות והטרדות שלא תפסו מסך מכיוון שהשם איבגי לא היה שם.

רבות מדובר בעת האחרונה על שסע, הסתה, בריונות במדיה, אלימות מילולית ופיסית ועוד מיני התנהגויות שמבטאים הלך רוח של חוסר סובלנות וסבלנות לאחר והשונה. השבוע הגדילה ח"כ – סילמן, מרכזת הקואליציה לדווח בשידור ישיר על אלימות פיסית כלפיה ועשתה זאת באופן שבהחלט מעלה את סף הדאגה של כולנו. והנה אט אט מאותו שידור אצל רינה מצליח, גירסתה התעצבה, השתנתה וקיבלה זויות הסתכלות ומבט שונות לחלוטין עד כדי ערעור/הרהור אם אכן האירוע עלה בדמיונה או שמא קרה. במידה ואירוע כזה אכן קרה אז בהחלט יש פה מעשה חמור שמחייב פעולה חקירתית מקיפה ומציאת אשמים שיועמדו בדוכן הנאשמים, אך במידה והאירוע הוא תוצר של דמיון מופרז של הגברת אז בעיניי מדובר באירוע חמור שבעתיים כי אז זוהי הסתה נוראית והמצאת סיפור "משכנע" תוך ניסיון להכפיש ציבור שלם וזאת על ידי מנהיגה ציבורית. בני גנץ – שר הבטחון באחד מרעיונותיו השבוע אמר שהוא מרגיש " מותקף" ברשתות החברתיות באופן חמור וטען שההתקפות בעיקרם הן מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. הרשתות החברתיות גועשות ואפילו נחשף כי פייסבוק "מתדלקת" זאת בכדי שיהיה עניין לציבור הקוראים. חייבים לעצור את ההסתה ונכון יהיה שהמנהיגים לא יהיו חלק מה"דלק" שמעלה את גובה הלהבות וסיפורה של הגברת סילמן חייב להיחקר לעומק ובמידה והיא בדתה את הסיפור אז מן הראויי שתמצא את עצמה מחוץ לכותלי כנסת ישראל.

ידידיי ורעיי היה מי ממנהיגנו שנאם ואמר "…יהודים…אחים אנחנו" והתכוון לכך שבין איבגי, קרן, בוזגלו והנדקנופף אסור שיהיה הבדל והמידתיות בכל רובדי החברה תבחן אותנו בהתאם לכישורינו ולא לקשרנו או שמות משפחתינו וזאת לפני הכל הדוגמה המחייבת את היושבים שם בירושלים, לצערי עוד רבות צריך וניתן לעשות בכדי שהמרחק המידתי בין איבגי לאוחובסקי יהיה פרופורציונאלי.