ממבטה של אריאנה חייט – סטודנטית בחוג לאזרחות במכללת אורנים

זו כותרת העיתונים המלווה אותנו בשבועות האחרונים. משפט שידוע לכולנו אומר שההיסטוריה תמיד חוזרת, ואנחנו עדים לכך בעצמנו. בתאריך 24 לפברואר 2022 רוסיה פלשה לאוקראינה, במחזה שהעולם לא ראה עשרות שנים: צבא גדול של מעצמה עולמית פולש לתוך מדינה ריבונית, עריה מופגזות, טנקים ברחובות, מיליוני אנשים נסים על נפשם והופכים לפליטים חסרי כל. מלחמות תמיד היו ותמיד יהיו, אך מלחמה כזו ביבשת אירופה – לא נראתה עשרות שנים. על מנת להבין את המצב כיום ומה הוביל אליו, נחזור אחורה בזמן ונעצור בשנת 1917 .ברוסיה פרצה מהפכה שהביאה לעליית המפלגה הבולשביקית ולאחר מכן בשנת 1922 להקמת ברית המועצות. אוקראינה שראתה בעצמה עם, שאפה לקבל עצמאות מלאה, שבאה לידי ביטוי בין היתר בשמירה על השפה האוקראינית ולא על הרוסית, אך עם הקמת ברית המועצות סופחה אליה אוקראינה כחלק ממנה כרפובליקה סוציאליסטית סובייטית. לאורך השנים סבלה אוקראינה מחוסר יכולתה לקבל את הלאומיות והעצמאות שהיא שואפת אליהם. אחד האירועים המשמעותיים ביותר שקרו באותה התקופה היה "ההולודומור", שהיה רעב כבד שגבה את חייהם של מיליוני אוקראינים, שיש כאלו שטוענים כי זו הייתה הרעבה מכוונת בידי הממשל על מנת לפגוע בלאומיות האוקראינית. לאחר מלחמת העולם השנייה, בה נכבשה אוקראינה על ידי גרמניה הנאצית, היא חזרה לידי ברית המועצות בתוספת שטח הנקרא חצי האי קרים, בו חיים בעיקר רוסים. מדובר בשטח אסטרטגי בעל גישה לים השחור. עם התפרקות ברית המועצות בתחילת שנות ה-90 הכריזה אוקראינה על עצמאותה. לאורך השנים התקרבה אוקראינה אל המערב והתרחקה מבריתה עם רוסיה, מה שיוצר בעייתיות מעצם העובדה שבאזורי דרום ומזרח המדינה חיה אוכלוסייה פרו רוסית שמזהה את עצמה כחלק מרוסיה. בשנת 2014 ולדימיר פוטין נשיא רוסיה פלש אל חצי האי קרים וסיפח אותו אל רוסיה. משנת 2014 קיימים מתחים ויריבות בין רוסיה לאוקראינה על רקע הסיפוח, יריבות שהסלימה בחודשים האחרונים. רוסיה החלה להעביר כוחות צבאיים רבים לאזור גבולותיה עם אוקראינה, מה שהביא לחשש עולמי שמתוכננת פלישה רוסית אליה. רוסיה טענה כי תנועת הצבא היא חלק מתרגיל צבאי נרחב שהיא עורכת והכוחות יחזרו כאשר הוא הסתיים – מה בפועל לא קרה ורוב הכוחות הצבאיים נשארו על הגבול. ההתחממות בין הצדדים קרתה לאחר שדונבאס, חבל ארץ פרו רוסי במזרח אוקראינה, טען שאוקראינה תוקפת אותו. בשל כך, רוסיה קיבלה סיבה רשמית לפלישה ובתאריך 24 לפברואר 2022 פלשה רוסיה אל אוקראינה. צבא רוסיה פלש אל ערי אוקראינה תוך הפגזות מאסיביות ופגיעה אנושה בהן. ערים מרכזיות נפלו בידי רוסיה וחלקן מכותרות בידי הצבא – חרקוב, חרסון, מריופול, אודסה ואף הבירה קייב בסכנה. לאחר ימים קשים של לחימה הוכרזו הפסקות אש שהופרו במהירות. מאות אלפי אזרחים אוקראינים ברחו מהמלחמה למדינות השכנות כשהם חסרי כל ומוגדרים כפליטים. רכושם נשאר כתוב בעיתון – גיליון 1 המלחמה באוקרינה מלחמה באירופה אריאנה חייט בס"ד כתוב בעיתון מרץ 2022 5 מאחור ורובם נמצאים במצב קשה, נפשית, פיזית ומנטלית. כתגובה לפלישה הרוסית הוטלו על רוסיה סנקציות כלכליות כבדות ביותר, חברות עולמיות סגרו את סניפיהן במדינה ואוליגרכים רוסים הוגבלו. הסיבה העיקרית לפלישה הרוסית מצד נשיא רוסיה, היא חוסר הסכמתו להצטרפותה של אוקראינה לברית נאט"ו המערבית ולהתפשטותה מזרחה, משום שהיא לטענתו מהווה איום על רוסיה. רוסיה נמצאת בבידוד עולמי, טיסות אליה וממנה בוטלו, המסחר עמה הופסק כמעט לחלוטין ושירותים כלכליים עולמיים הוקפאו בה. ארצות הברית היא המדינה העיקרית שתומכת באוקראינה, מסייעת לה כלכלית ומעבירה לה תחמושת. עם זאת, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הכריז כי הוא לא מתכוון להכניס לתמונה כוחות אמריקאים. היריבות בין רוסיה לבין ארה"ב נמשכת כבר שנים ארוכות. על אף שהמלחמה הקרה ביניהן הסתיימה, ניתן לראות כעת את מערכת היחסים בין המדינות ואת המלחמה הסמויה שמסתתרת מתחת לפני השטח. אוקראינה ברגעים אלו נמצאת תחת מתקפה עזה, שגבתה עד כה מאות הרוגים, אלפי פצועים ומאות אלפי פליטים שנותרו חסרי כל, בחוסר וודאות משווע. בימים האחרונים מתקיימים מאמצים למשא ומתן בתיווך עולמי בשאיפה שיביאו לרגיעה והפסקת הלחימה. אנו עדים בימים אלו למתקפה אכזרית וחסרת רחמים על אוכלוסייה אזרחית ופגיעה אנושה במדינה עצמאית וריבונית, תמונות מהמלחמה מזכירות לנו תקופות אפלות בהיסטוריה שהיינו מעדיפים לשכוח.