אין כאן מקום לעמידה מהצד, לאמפתיה ולרחמים, אלא יש כאן מקום לפעולה אקטיבית נמרצת של כל שוחרי השלום, שדיברו גבוהה גבוהה לאורך השנים. ניראה כי המילים "לא עוד" הם מהפה ולחוץ וכי בעיקר השימוש בהם היה כסיסמא ללא תכלית. מנהיגי המדינות הנאורות נעלמו/נאלמו ויחד איתם משפחת העמים. מיליוני פליטים נעים ברחבי המדינות הגובלות עם אוקראינה ונסים נוכח ההתקפות הברוטאליות של הרוסים בערי המדינה. נשים, זקנים וטף ללא גברים, שבחרו או נבחרו בכדי להמשיך ולהגן על מולדתם. מראות ההרס והחורבן נוראיים ולא פחות שובלי התנועה האנושית אל מחנות הפליטים וכל זאת בלב ליבה של אירופה בעידן של האיחוד האירופי. נשאלת שאלה קשה מאוד באשר לכישלון המודיעיני של מדינות העולם בהבנת כוונותיו של האיש – פוטין והאם המנהיג הזה כמנהיגים חשוכים בהיסטוריה האנושית נלקח ברצינות. כאשר המחזות הללו לא מזמן התרחשו במסגרת ה"אביב" עמים הערבי – בסוריה, תימן, עיראק, תוניס, לוב וכו' ובברוטאליות נרמסו כל זכויות האדם היו מוכנים עמי אירופה לקלוט את הפליטים, אך נמנעו מלנקוט פעולה, " זו מלחמה שלהם וביניהם…" וכעת מה?, "הלו" אירופה תתעוררי זו כבר תחילתה של המלחמה על הבית, המלחמה על הזהות, המלחמה על הערכים!. כולם עדיין צופים מהצד נוכח החשש שמא ה"מטורף" התורן יאבד עצמו לדעת ו"ילחץ על הכפתור" וכאילו לא ברור שזה כבר נלחץ ובמלוא העוצמה. נכונה הפעולה האמפתית והאנושית של המדינות שמקבלות את פניהם של הפליטים ונכון להראות לפוטין שה"התגייסות" האנושית הזו היא עוצמה של העולם המערבי – דמוקרטי, אך יחד עם זאת לא רק סנקציות כואבות יורידו את האיש מהמקום הגבוה אליו טיפס. הרוב המכריע ברוסיה אינו מאמין במלחמה הזו, אך הרוב הזה הוא דומם או מודמם ועד אשר שם תתארגן מחאה משמעותית שתוקיע זאת, אם בכלל, ההרס והחורבן ימשכו בליבה של אירופה. מדינת ישראל כחלק ממשפחת העמים הדמוקרטים חייבת לעשות הכל בכדי לתמוך את העם האוקראיני בסיוע הומניטרי, סיוע רפואי אקטיבי, הקמת מחנות פליטים וקליטת פליטים וכמובן קליטת עליה יהודית במסגרת חוק השבות וראש הממשלה צריך להמשיך לנסות להיות המתווך או השושבין בכדי לנסות לקדם פתרון במו"מ. עם זאת נכון יהיה שנשב בצד וניתן לגדולות שבמדינות ובמעצמות לנהל את התפתחות המערכה באירופה עם השלכותיה הגאופוליטיות. המראות שראינו השבוע בשערי המדינה עם הגעת הפליטים הראשונים למדינת ישראל הם מראות מבישים ונכון יהיה שבאופן מהיר וחד ישראל תשנה את מדיניות הכנסת הפליטים בשעריה ובודאי הפליטים היהודים. זו לא העת לבירוקרטיה עצובה בשערי נתב"ג ולתשלומי כסף לא ברורים, שמעמידים את הפליטים בחוסר אונים מביש. שרת הפנים חייבת לקבוע מדיניות של פתיחת שערים, חיבוק, קליטה וניסיון להרגיע את נפשם של מחוסרי הכל שמגיעים לפתחנו והממשלה בכלל חייבת לשנות "פאזה" ולייצר תוכנית חירום לאומית משמעותית לקליטת עליה רחבה של יהודים בשערי ישראל.

השבוע ציינו את יום האישה הבינלאומי ובהחלט ניכר כי השנים עושים את שלהם ומעמדן של הנשים הוא בהתאם לכוחן מתעצם ומשתפר וכך נכון ויאה לחברה שמדברת על שיויון הזדמנויות. אני יכול לומר בגאווה שעוצמתן הוא זכות לכולנו וכאחד שמאמין בעשיה האיכותית של הנשים אני גאה בכך שבכל עשיה ציבורית מיקומן זוכה להצלחה בביצועים.

ידידיי ורעיי האנושיות חייבת להיות אקטיבית ולא רק לאור מראות של הרוגים, הרס ופליטים והלקח לעולם נלמד בעבר רק צריך ליישם אותו ולא לוותר למעשה רודנות כזה או אחר ואולי זו העת למנות יותר נשים בתפקידי ביצוע במרחב הפוליטי ואז אולי נזכה לפחות מראות לא אנושיים.

ללדגרךף