מה קרה לנו? מדינת ישראל בת 70 ונראה שמשהו השתבש בדמוקרטיה הקטנה שלנו מבחינת צניעותם של המנהיגים!
ראש הממשלה ביבי נתניהו, אמר בשנת 2008, עת היה ראש האופוזיציה "אין למי ששקוע בחקירות את המנדט המוסרי והציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינה" והנה אנו עדים לכך שככל שהחקירות מתקדמות בעניינו וכמות התיקים 1000, 2000, 3000, 4000, נפתחים המוטיבציה שלו להמשיך למשול הולכת וגוברת.
אז בהחלט אני מצטרף לאמירות מה קרה לנו בדרך?
לאורך שנותיה הקצרות חוותה המדינה משברים דרמטיים- בטחוניים – 7 מלחמות ועוד מבצעיים משמעותיים רבים, משברים כלכליים שהביאו אותה לסף פשיטת רגל, תקופת צנע נוראית שעמדה לייאש את תושביה, משברים חברתיים נוראיים שאחד משיאם היה הפערים המובנים בין גלי העליה, פריפריה מול מרכז ועוד משברים מסוגים שונים וקשים, אך על כל אלו השכלנו להתגבר ולבנות חברה יהודית, ישראלית פלורליסטית עם ערכים דמוקרטיים.
יחד עם זאת ניראה כי את משבר המנהיגות הנוראי ואוליי הקשה מכולם, ישראל לא מצליחה לחצות ולהתגבר עליו.

למעלה משני עשורים אנו עדים לעובדה כי אף ממשלה – ימין ושמאל לא מצליחה לשרוד את אורך הזמן שמוקנה לה ע״פ חוק!
ראש ממשלה בישראל הורשע ונשפט לתקופת מאסר בגין ״ מעטפות״ כאלו ואחרות, נשיא מדינה הורשע ונשפט לתקופת מאסר בגין מעשים חמורים של בינו לבינה, שר אוצר כנ״ל בגין לקיחת כספים השייכים לניצולי שואה, שר פנים כנ״ל, שר תיירות, שר דתות, גורמי אופוזיציה היו בחקירות, ח״כ ועוד.
והנה אנו מוצאים עצמנו בפני עוד ראש ממשלה, שע״פ העדויות, עדי המדינה והפרשנים מגיע לסוף עידנו, בשל מעורבות בפרשות חמורות שבחלקן אף בחר את טובתו האישית על פני אינטרסים בטחוניים לאומייים.
לכל אלו אם נוסיף את מצבה של הפוליטיקה המוניציפלית כיום לאור חקירות שמתעוררות חדשות לבקרים על ראשי רשויות נקבל מצב משברי שכעת קשה לצפות את סופו.

נזכרים אנו בערגה וכמיהה למנהיגי העבר שצניעותם היתה מעוררת השראה.
בן גוריון ז״ל לאחר הקמת המדינה ומספר משברים פוליטיים בחר לעזוב את ראשות הממשלה ולעבור ולהתגורר בצריף בנגב יחד עם רעייתו, יצחק רבין ז״ל קיבל החלטה על התפטרות מראשות הממשלה על רקע חשדות כנגד רעייתו על החזקת חשבון בנק מחוץ לגבולות המדינה וזאת עוד בטרם נפתחה חקירת משטרה.
בגין ז״ל התגורר בדירה בת 70 מטרים עם רעייתו ולאחר משבר אישי על רקע ההצלחה או אי ההצלחה במלחמת לבנון הראשונה התפטר מתפקידו.
וכך היה גם לגבי ראשי הממשלה שהיו למדינתינו הצעירה, בהתאמה השרים, חברי הכנסת ופרלמנט ישראל היווה מודל לאזרח הפשוט.

דמוקרטיה מבוססת על עקרונות של מערכת מחוקקת, מערכת אכיפת חוק, מערכת שופטת, מערכת ביצוע, חופש ביטויי, כוחו של היחיד בעיקר ביום הקלפי.

הדמוקרטיה שלנו צעירה, אך ניראה כי אנו מאבדים את האיזון העדין שלה בין יחסי הון – שלטון, חופש עיתונות- שלטון, גיבויי למערכות הפועלות מתוקף סמכות שהקנה לה המחוקק.
אנו עדים לתקופה בה מערכות הדמוקרטיה שלנו מותקפות על ידי אלו שהעניקו להם את סמכותם.
התקשורת היא זו שסופגת קיטונות של רותחין על סיקור חד צדדי, לאחריה הרשות האוכפת- המשטרה שסופגת על הדלפות, חוסר רגישות, העדפות.
הרשות השופטת חשופה להתקפות מצד הפוליטקאים על כך שהיא אקטיבית בפרשנות החוק, היועץ המשפטי נמצא תחת התקפות וכך שומרי סף נוספים שהמחוקק בשם הדמוקרטיה הציב אותם.

אז מה קרה לנו בדרך זו שאלה עצומה שייתכן ומביאה לידי ביטויי את אחד המשברים המשמעותיים שחווה הדמוקטיה הצעירה שלנו.
בימים אלו מתנהל משבר קואליציוני משמעותי שמאיים על המשך קיומה של הממשלה הנוכחית וריח הבחירות מעלה ניחוחות ולא מעט פרשנים בציניות שנוצרה בין המערכות הדמוקרטיות במדינתינו מייחסים זאת לרצונו של ראש הממשלה ללכת לבחירות על מנת לחלוף או לפחות למשוך את דעיכתו האישית.
אז מה בין אמירתו הנחרצת של אותו ביבי, באשר ליכולת מנהיג להמשיך לתפקד, לבין החלטותיו האישיות?
האבסורד בעיניי הוא כי ככל שעומק המשבר נחשף כך הפופולריות של ביבי הולכת וגוברת ואנו עדים לכך בתוצאות הסקרים שמופיעים בימים אלו.
אז אל תאמרו זה הם ולא אנחנו, אל תאמרו מה אנחנו יכולים לעשות, אל תאמרו הוא סתם נרדף. הוא זה שקבע את ה״תג מחיר״ שמצופה ממנהיג תחת חקירה ולכן כן תדרשו נאה דורש נאה מקיים.
את המשבר הערכי מנהיגותי הזה נצליח לחצות כמו המשברים האחרים שתוארו, רק אם אנו נבין שכוחה של הדמוקרטיה נמצא בידינו הבוחרים וכן יש לנו את הזכות לדרוש מנהיגות בעלת ערכים אחרים!
דירשו ביום הבוחר צניעות על חשבון יהירות, כבוד האדם והאומה על חשבון יצירת שסעים בין חלקי העם, טובה לאומית על חשבון טובות אישיות, ערכים לאומיים על חשבון נכסים אישיים חומריים.

אין מדבריי להסיק על עמדתי הפוליטית והעדפתי לצד זה או אחר.