השבועות האחרונים בהם ישראל עדיין במלחמה בחזיתות השונות מלמדת אותנו שיעורים רבים ביחסי צבא – מדינה, ביחסי החוץ של מדינת ישראל, במהות המלחמה המודרנית, במושג ההכרעה, באורך המלחמה כיום, במלאים, בחימושים, באורך נשימה לאומי ועוד שיעורים רבים ועמוקים, אך יותר מכל בעיניי בשבועות האחרונים אנו למדים שיעור מדהים בהתפרקות המנהיגות הלאומית וביכולת למכור כל נכס לאומי בכדי לשרוד בכיסא הנכון. המדינה לפני הכל זהו מושג שהיה ברור לכולנו והלכנו איתו בגב זקוף ומבלי לערער עליו לרגע . ביבי נתניהו- ראש ממשלת ישראל מקדם מלחמה ארוכה כאג'נדה להישרדות אישית וכל המערכת הפוליטית תקועה סביב הדבר הזה. בני גנץ "לא יכול" לברוח מהחיבור עם הממשלה הזו ומבחינתו זה מהלך שיפקיר את המדינה לחלוטין, אך בה בעת "על הראש" של ביבי טס לוושינגטון לא מקבל גיבויי של משרד החוץ וכל ייתר גינוני חובה בביקור שכזה ושם נפגש באופן פומבי עם צמרת הממשל מבלי לתאם זאת עם הביבי. משם באופן "מפתיע" ממשיך ללונדון "מופקר" לבתי הדין שלשמחתנו נרדמו לרגע מגיע לדאונינג 10 ואז באופן "בלתי צפוי" איזה סונאק מגיח מאיזה דלת ושניהם עושים פרצוף המום שמראה עד כמה זה קרה ככה פתאום ושם הוא דן שוב ללא כל תיאום עם הביבייהו. גנץ חוזר ארצה מתקבל בכתף קרה ואפילו לא נערכת פגישת עדכון  על ה"הפתעות" שהיו שם בניכר. כמובן שהעלילה ממשיכה וגדעון לא יכול שלא להצטרף ל"חגיגה" ומבצע הוא מהלך הגנתי לביבי , מעניין מה התמורה לכך. הזוי גדעון מציל את בנימין…(בטוח שהמהלך מתואם עם ביבי) ברקת מפתיע גם והנה הוא עכשיו המאתגר התורן בתוך הליכוד למנהיגותו של ביבי ומחליט רגע לעלות למקפצה ולנסות לעשות את מה שכולם עושים במים הרדודים. הליכוד כמובן מיד מתייג אותו ומצרף אותו ללהקת "המלעיזים". ברקת מאתגר את מנהיגותו של ביבי מתוך הבית אך להקת המעודדות והמעודדים ישר קפצו ו"מדביקים" את המורד התורן למקומו ואומרים לו תפסיק לחפש את חיבוק התקשורת על הגב שלנו עם איזה כותרת נגד ביבי. הימין היותר ימני שותק לחלוטין ומכל סיטואציה מנסה להרוויח עוד איזה תשורה משמעותית בכדי להרגיע את ביבי אנחנו כאן איתך "באש ובמים" ובכל ניסיון למרוד רק תשלם. שרה של ביבי יכולה לשים פס על משפחות החטופים וגם אז תזכה לגיבוי מלא פנימי ואף אחד לא יערער על מנהיגותה הבלתי מסוייגת גם כלפי ביבי ויצאו להגנתה החד משמעית. וכך ישנם עוד סיפורים שמלמדים כי המנהיגות של ביבי במבחן משמעותי, אך "מעגל הקסמים" מתקיים גם ללא מאמץ מיוחד של ביבי וכולם חושבים ביחד ולחוד על האינטרס האישי , המפלגתי, הסקטוריאלי ולא על האינטרס הלאומי והמדיני. כל כך הרבה סיבות להגיע להכרעות מובהקות במלחמה הנוכחית בדרום, בצפון , במרכז ובכל זירה כולל הבינלאומית ויש רק סיבה אחת למה לא להכריע במהירות ולה קוראים ביבי ובהתאם ישנה "שתיקה" מקיר לקיר בתוך הליכוד, בקרב מפלגות הימין ובמערכת הפוליטית בכלל. אני "תקוע", הליכוד תקוע, הימין תקוע אז סתמו תפה וככה המדינה כולה תישאר תקועה ללא יכולת של יציאה מהמעגל הזה. מצער מאוד המצב הזה ואת זה לא רק אנחנו רואים, אלא המנהיגות האמריקאית שנמצאת רגע לפני קבלת החלטות שתפגע בלגיטימיות של הפעולה שלנו בעזה ובכלל, הלובי היהודי רואה ומרגיש שם בארה"ב את המשבר, האירופאיים, העולם המערבי ויותר מכל ואוליי עם החשש הגבוה ביותר רואים זאת בעולם הערבי ובעיקר האוייבים המובהקים שלנו שמובלים על ידי איראן וייתר ארגוני הטרור. הם מזהים משבר קשה ואמיתי ולהבנתי יודעם להעריך אותו ונקוה שלא ירצו לנצל אותו על ידי התקפה משמעותית בזירות השונות. כשהחמאס זיהה את משבר המנהיגות הלאומי הוא לא היסס ויצא להתקפה הנוראית ביותר בתולדות ישראל מאז הקמתה, אז אין שום מניע  שהוא ירצה שוב או שארגון אחר כמו החיזבאללה יעשה זאת.  חברים לצערי מבחן המנהיגות הזה אסור שנעמוד לו מהצד ונחשוב שהדברים הסתדרו מאליהם. בתוך הליכוד והימין חייבת להתארגן מנהיגות שאומרת עד כאן , במחנה הממלכתי חייב לקחת מנהיגות ולהוביל מהלך וכך גם בייתר הזירה הפוליטית ועוד יותר בקרב העם בכל צדדי הקשת החברתית העממית. המדינה לפני האני וביבי שיעשה את מה שנכון לעם ישראל ולארץ ישראל ולא את הטוב ביותר לביבי, שרה והילד. במילים אחרות זו העת למרד שיאתגר את מנהיגותו של ביבי ויביא לחילול של שינוי קיצוני של סדר היום הלאומי.

ידידיי ורעיי מנהיגות היא הסיפור המרכזי שבמצב העניינים במדינת היהודים וכיום המנהיגות נמצאת במצב בו ישנם ערעורים/הרהורים על תפקודה יותר מבעבר.