טור דעה של ליאת שרית רביבו – סטודנטית בחוג לאזרחות במכללת אורנים

לאחר חודשים של שמועות, בחודש פברואר האחרון, פלש נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לשטחיה
של אוקראינה והחל במבצע צבאי נרחב שכלל הפגזות על ערים מרכזיות באוקראינה. פעילותו
הצבאית בשטחיה, הובילה לחורבן והרס רב אשר עולים על כל דימון. מתחילת הקרבות מתו יותר
מ-330 אזרחים ומעל ל-2 מיליון אזרחים נאלצו להתמודד עם המציאות החדשה בתור פליטים.
נאומו של הנשיא הרוסי, בו הכריז על פלישתו לאוקראינה, מבהיר כי אין מדובר באירוע בעל
השפעה מקומית בלבד וכי פוטין שואף לכונן סדר עולמי חדש. לדבריו, סדר זה כולל את סיום
תקופת ההגמוניה האמריקאית שהחלה בסיום המלחמה הקרה ואת חלוקת העולם לשני גושים,
מערב ומזרח. מנהיגי מדינות המערב מבינים שכל עוד לא קיימת פגיעה ממשית באחת ממדינות
נאט"ו, הם לא יזכו ללגיטימציה ציבורית לשלוח את כוחותיהם הצבאיים להילחם כנגד הכוחות
הרוסיים ולמנוע את המשך התרחבותם באירופה. מה שמותיר להם לפעול רק במישור הכלכלי
כנגד כך.
בנאום שנשא נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הוא הדגיש כי להחלטתה של רוסיה לפלוש לשטחיה
של אוקראינה יהיו השלכות כלכליות ומדיניות כבדות. מבין סנקציות אלו הוא מנה את ניתוק
הקשר בין בנקים רוסיים ממערכת העברת הכספים הבינלאומית SWIFT , את האיסור של
אזרחיים אמריקאים לקיים עסקאות עם בנקים רוסיים, את עצירת פרויקט צינור הגז "נורד
סטרים 2 "וכך גם את הגבלת הייבוא מרוסיה לשטחיה של ארצות הברית ולהיפך. לארצות הברית
הצטרפו כלל המעצמות המשתייכות ל-G7 ,ביניהן קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה,
אשר החליטו פה אחד לשנות את מעמדה הכלכלי של רוסיה "ממדינה מועדפת", תואר שהקנה לה
עד כה את היכולת לקיים מסחר בעלויות מיסוי נמוכות משמעותיות. לחרם על רוסיה הצטרפו עוד
שלל תאגידי ענק כמו אפל ומייקרוסופט ועד נייקי ואיקאה אשר קוראות לנתק את יחסיהן עם
השוק הרוסי.
על אף המהלומה הקשה שחטף הנשיא הרוסי מסנקציות אלו, ניכר כי הוא משדר עסקים כרגיל.
באחד מנאומיו האחרונים, הבטיח פוטין כי רוסיה תתגבר על הקשיים הכלכליים עמם היא נאלצת
להתמודד וכי היא תצא מהם אף מחוזקת. רוסיה נחשבת ליצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם,
אשר מספקת בין היתר כ-%40 מצריכת הגז של אירופה. עובדה זו מקנה לרוסיה, חרף ניסיונותיה
של ארצות הברית, את היכולת למוטט את הכלכלה באירופה וכך בהתאמה גם לפגוע משמעותית
בכלכלתה שלה. זאת מאחר וכי אין בידיה וכך בהתאמה גם בידי מדינות אירופה מקורות אספקה
חלופיים זולת רוסיה.
כלכלנים רבים מצביעים על כך שגם אם אין רוסיה תבטל לחלוטין את הספקת הנפט שבידיה,
הדבר עלול להוביל לקריסתן של בורסות רבות ברחבי העולם ב-נ%40 , לאינפלציה ולאבטלה
כבדה. מציאות דומה מתרחשת גם ביחס למחירי הגז. נכון לימים אלו אספקת הגז לאירופה אשר

תלויה במידה רבה באספקה זו נמשכת כסדרה, אולם החשש בהפסקת הזרמת הגז בידי הרוסים
מובילה לעליית מחירים כבדה, אשר את השפעותיה ניתן כבר להרגיש בכל מקום בעולם.
על אף היכולת של רוסיה להסתדר כלכלית ניכר כי אין כך במישור הפנים שלה. מתחילתו של מה
שכונה על ידי הנשיא הרוסי כ"מבצע צבאי", יצאו כאלפי רוסים לרחובות על מנת להפגין כנגד
מדיניותו. אולם אלו גם אם נזכרו בתקשורת, נכלאו או הושתקו בצורה זו או אחרת לאחר מכן.
מתחילת פלישתו של המשטר לשטחי אוקראינה, השלטון הרוסי חסם את השימוש ברשתות
חברתיות כמו טוויטר או פייסבוק עבור אזרחיו וכך בהתאמה גם הפעיל צנזורה כבדה על מערכת
התקשורת במדינה. דבר זה מנע ממנה לסקר ולהביע ביקורת כנגד השלטון. פעולות אלו נועדו כדי
להותיר את אזרחי המדינה בערפל, בלי יכולת ממשית לגבש את דעתם או להביע אותה.
האיום הרוסי להרחיב את נוכחותם באירופה וכך גם לשנות את הסדר העולמי עלול להשפיע על
כולנו. בהתאם לכך עלינו לצאת לקרב, לקרב על השלום. קרב שעל מנת שננצח אותו עלינו להיות
מאוחדים. לא עוד אחד בשביל אחד, אלא כולם בשביל כולם. עלינו להגן על אותם עקרונות
דמוקרטיים שמי כמונו יודעים, כמה חמקמקים הם. על מנת להגן עליהם תחילה עלינו לגנות בכל
יכולתנו מציאות מעין זו ולפעול על מנת למגרה, הן ברוסיה והן בכל מדינה אחרת בה מתקיים
משטר טוטליטארי כזה או אחר. אין לנו לשבת מנגד בעוד עמים שלמים הולכים כצאן לטבח.
ההיסטוריה לא פעם הוכיחה לנו כי היא חוזרת על עצמה. פעם היה זה בדמותו של סטלין, היום
זה בדמותו של פוטין. הגיע הזמן לעשות שינוי, שינוי אמתי. לא אחד שמחזיק סיסמאות ריקות
מתוכן אלא אחד שעתיד לקדם חירות ושלום ממשי לכל אדם באשר הוא אדם. כי היום זה הם
ומחר זה אנחנו