זה היה אחד הערבים היותר מרגשים שהיו כאן לאחרונה.
אולם התיאטרון העירוני התמלא בשבוע שעבר בתושבים ותיקים מהעיר עם בני משפחותיהם, שבאו לציין את השקת התערוכה 'להשאיר חותם ביקנעם'. את האנרגיות, ההתרגשות ושמחת ההכרה בוותיקי העיר אפשר היה להרגיש ולחוש כבר בדרך.
התערוכה היא מיזם אומנותי המציג את סיפורם של ותיקי העיר, מבעד לעדשת המצלמה. 24 אזרחים ואזרחיות מוותיקי העיר, בניהם גם ראש העירייה סימון אלפסי, שהטביעו חותמם בעיר. וזה לא רק קלישאה.
החל מאלי בן-חמו והמכולת המיתולוגית שלו ועד מזכיר מועצת הפועלים סניף יקנעם רפאל טולידאנו. מהצלם הראשון בעיר ועד החיילת הראשונה של יקנעם, מבתיה סמוביץ המתנדבת הדגולה וכלה ביוסף גרינפרס שגדל כילד בצל מלחמת העולם השניה. ועוד סיפורים רבים ומרתקים של ותיקי העיר, שעל כל אחד ואחת מהם אפשר היה בקלות לכתוב ספר שלם. 
בזה אחר זה הם נקראו לבמה, לקבל תעודת הערכה על פועלם מראש העירייה ויוזמי הפרויקט. על המסך הוקרן סרטון שצולם לכבוד ותיקי העיר, ומחיאות הכפיים נשמעו למרחוק.

כיאה לעיר שקולטת עלייה מאז שנות ה-50, יקנעם קיבלה אליה מקבץ של עליות ממדינות שונות ועם כל עולה ועולה, סיפור ייחודי משלו. סיפורים אלו של העולים והתושבים הותיקים, הם הם אוצר פולקלורי, מסורות ונרטיבים שחובה עלינו לדעת ולשמר למען הדורות הבאים.
בשנים האחרונות מדינת ישראל הפנימה את הרעיון והחשיבות בשימור ותיעוד סיפורי עליה, הגירה, פולקלור ומורשת של עולים רבים ואזרחים ותיקים. יותר ויותר גופים ממשלתיים, עמותות וארגונים, פונים לקהל הרחב בניסיונות להשיג תיעוד על האזרחים הוותיקים שבקרבם. בין אם מדובר ביוצאי צפון אפריקה, בעולים מאתיופיה שחצו את מדבריות סודן או אם אלו סיפורים של ניצולי שואה בגטו.

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" כך אמר פעם יגאל אלון במשפט שהפך לסלוגן והשראה לדורות הבאים. על אותו משקל, ניתן לומר שגם עיר שאינה יודעת להכיר את תושבי הוותיקים, את העבר וההיסטוריה שלהם, ולתת להם את המקום הראוי שלהם – לא תגיע רחוק מידי.
אלא שיקנעם יודעת גם יודעת.
במסגרת השתתפותי בפרויקט, תיעדתי את רפאל טולידאנו, מוותיקי העיר ולשעבר מזכיר מועצת הפועלים בסניף יקנעם. כבוד גדול עבורי היה להיפגש איתו ולשמוע ולכתוב את סיפור העלייה שלו. סטודנט ממרוקו בן 19 שלימים יהפוך להיות מנהיג עובדים מקומי.
צריך לומר שעוד הרבה סיפורים של תושבים ותיקים יושבים בקרבם, ומחכים שיבוא מישהו לדלות אותם ולשמר את זיכרון ילדותם ונעוריהם. המיזם הזה והתערוכה שעדיין נמצאת בתיאטרון העירוני, הם קריאת השכמה לנו, הדור הצעיר יותר לקחת את המושכות ולנצל את המומנטום כדי לאסוף עוד עדויות. אלו יכולים להיות ההורים שלנו, שכנים מבוגרים שמתגוררים לידינו, מכרים של המשפחה או כל תושב ותיק ביקנעם שיהיה מעוניין לספר את סיפורו. כל סיפור, כל תיעוד – זה עולם ומלואו.
זוהי גם אחת המטרות שלנו במסגרת הפעילות של סניף יקנעם בפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. תיעוד ואיסוף סיפורי עליה והגירה של תושבי העיר עולי מרוקו וצפון אפריקה, לשמר אותם וכך לחבר ולקשור עוד בין הדורות.  האוטוגרפרס הצית את הגפרור הראשון. מכאן זו חובתנו להדליק את הלפיד ולהוציא החוצה את האוצר הבלום של ותיקי העיר הן ממרוקו והן מיתר העליות, למען הדורות הבאים.
________________________________________________________
הכותב הוא יו"ר סניף יקנעם בפדרציה העולמית של יהדות מרוקו ופעיל חברתי.