המלחמה בדרום מתנהלת בעצלתיים וככל שהזמן חולף הנזק לישראל הולך וגדל והעצמת ארגוני הטרור גוברת. העולם המערבי הנאור לא בנוי ערכית לגבות ולאורך זמן פעולות צבאיות כאלו במרחב אזרחי ואת זה מבינים , יודעים ומנצלים ארגוני הטרור ומדינות תומכות טרור. במידה ותוצאת המלחמה תהיה שביום שאחרי נותר ארגון טרור פונדמנטליסטי בדרום בפרט ובסביבות ישראל בכלל אז המלחמה הזו תיזכר ותשפיע על מצב הרוח הלאומי לרעה לשנים רבות מאוד. לכן מדינת ישראל כבר הייתה צריכה לפעול באופן חסר פרופורציה ובמידה רבה להתעלם מ"רעשי רקע" מהעולם הערבי וגם מהעולם הגדול. המצב בו הטרור ימשיך ל"הכות" בנו באופן שוטף וללא הכנעה מוחלטת הוא בלתי נסבל לחוסן הלאומי וישפיע על דורות קדימה. האירוע אתמול בבית החולים בעזה הוא במידה רבה רק פרומו לצביעות האזורית והעולמית ביום שאחרי מלחמת החרבות הזו. על כן להבנתי השפה חייבת להשתנות באופן מהותי אי אפשר להמשיך ולדבר במושגים מערביים ערכיים, כאשר מולך עומדים חבורה של רוצחים, תאווי דם, שוחטים, אנסים, עורפי ראשים ובמילים אחרות אי אפשר להמשיך לנסות לשבור שיניים באנגלית אוקספורדית או צרפתית מתגלגלת כאשר השפה המדוברת ב"שכונה" המטורפת שלנו היא שפה פונדמנטליסטית עם חרבות, נשקים, דם וריקבון. צה"ל ועם ישראל ימשיכו לפעול ברוח ועל פי קודים ערכיים שהעולם יכול להתקנא בהם, אך אל תתנו לערכים אלו להכניע אותנו. נמוך יותר ממה שהאירוע הזה הביא עלינו לא נוכל להרשות לעצמנו לרדת ולכן "די לצביעות" העולמית, האזורית באשר לניסיון להפוך עלינו את מצבם של תושבי עזה. העולם חייב לזעוק כולל זה מהשכונה שלנו שיפסיקו ארגוני הטרור בראשות איראן להחזיק מיליונים כבני ערובה של טרור בלתי נשלט. הזדעקות העולם הערבי היא פשוט שיא הצביעות והשפלות ובודאי רגע אחרי הוצאות להורג המוניות בסוריה עם מיליוני הרוגים, בלוב, בטורקיה, בעיראק, בתימן ובעוד מקומות רבים והכל בהובלת "אבירי" זכויות האדם מאיראן, די פשוט די נמאסתם. עם ישראל מצפה כרגע לניצחון חד ומובהק שסיומו הוא השבת הגאווה הלאומית וזאת על ידי השמדת ארגוני הטרור הקיצוניים שזוכים למימון, סיוע וכל הדרוש מהפטרון האיראני.

מדינת ישראל וצה"ל חייבים להאיץ את המשך המתקפה הצבאית. האם מהלך קרקעי נרחב או באמצעות כוחות מיוחדים במקביל לתקיפות האוויר והים זהו שיקול אופרטיבי ונכון שצה"ל יניח את התוכניות השונות על שולחן הקבינט וזה יכריע. צה"ל יודע לעשות גם וגם, על אף שבשנים האחרונות מסיבות רבות נשחקה יכולת התמרון היבשתית באופן מהותי. במקביל צה"ל ממשיך לחזק את הכוחות בצפון ולהיערך לאופציה הצפונית אם קרקעית או באמצעות ירי תלול מסלול ורמת המתח בגבול הצפון עולה בהתמדה. בכל מקרה צה"ל ערוך באופן מלא, נכון שהיה מעדיף להתמודד עם זירה אחת, אך כשהאמריקאים נותנים גיבויי, אפשר גם יותר. ברמה האישית דעתי היא שהמדינה חייבת להכריע על מעבר להתקפה נרחבת לרבות קרקעית ובמספר חזיתות כשהתכלית היא אין טרור בגבולות המדינה!

המלחמה הזו היא על הכבוד הלאומי ועל עצמאות ישראל לעשרות השנים הבאות וכל הישג פחות מזה יפגע בחוסן הלאומי ובעיקר בתפיסת ההתיישבות ביישובי הספר. למדינה נכונו אתגרים רבים מאוד ביום שאחרי המלחמה שנכפתה והאתגר הקשה ביותר הוא שיקום מערכת היחסים והאמון בין המדינה לתושביה. היום ישב במשרדי השר לשעבר, איש צבא עתיר זכויות, תת אלוף במילואים – אפרים סנה ושאלתי אותו מה דעתו ועל כך שוחחנו מספר שעות, אך בתוך כל השיח שמעתי ממנו שהמעבר לשפה מרחיקה היא חלק מהמשבר והוא טען שבעבר הוא וחבריו לפוליטיקה לצבא ראו עצמם כשמשרתי ציבור שעובדים בשביל הציבור וכיום הפוליטיקאים מדברים במושגים של משילות קרי למשול בציבור. בהחלט זה חלק מהשינוי בכוון שחייב להתחולל ביום שאחרי כדי לשקם את מערכת היחסים בתוך העם ובין העם לנבחריו.

ידידיי ורעיי ג'ו, כפי שכינה אותו ביבי, נחת פה היום והתקבל בהתרגשות רבה על ידי כולנו וזה מחמם את הלב לראות את האומה האמריקאית אתנו על מלא, אך אנחנו אחראים כאן לגורלנו ועתידנו ומוטב שנפעל מהר, נחוש ונשיג את ההישגים הרצויים להמשך קיומנו כאן.