צרפת שוקעת בבוץ של עצמה עם התפשטות איסלאמיסטית – האחים המוסלמים, במימון מובהק קטארי, סעודי וכל שיש בידו של הנשיא שם זה להוביל במדיניות החוץ הכרה במדינה פלסטינית. תעסוק בבעיות שלך בבית וייטב לצרפתים, אך זו דרך לגרוף עוד כמה בוחרים וכנראה עוד כסף בכדי לשרוד. האחים המוסלמים משקיעים הון כספי במימון חינוך, מזון לעניים, הדתה והם לא במפתיע רגע לפני דרישה להחלת חוקי השריעה. במרחק של שלושים שנה ניכר ההבדל המהותי בין צרפת של אז לצרפת של היום בהקשר האיסלמיסטיות והשלטונות שם בוחרים לטמון את ראשם עמוק בחול. מסגדים מתרוממים בקצב מדהים, שכונות בפריז הופכות לקסבות ללא משילות, עיירות בצפון צרפת הופכות לכפרים קלאסיים רדיקליים והאיש שיושב בארמון האליזה עוסק בכך דרך הכרזה מטופשת, מנותקת ובעיקר מעודדת את הקיצוניים שבארגון הטרור – האחים המוסלמיים תמשיכו בעשיה טרוריסטית ותקבלו עוד ועוד. זאת לצד הקצנות בחברה הצרפתית והבנה חברתית שם שהאיסלאם אט אט מאיים על החברה הצרפתית. טוב יעשה מקרון אם יכריז על הקמת מדינה פלסטינית במרחבי צפון צרפת והו אז כפי שרבים חושבים באירופה נאחל לו "התאבדות נעימה…". מדינות אירופה, בנוסף לאלו שכבר הכריזו מאיימות להצטרף אם ישראל לא תנקוט פעולות מיידיות לרבות סיום המלחמה, למקרון במהלך שלו. ברור הוא שבאירופה מבינים שזהו צעד פופוליסטי שמאחריו יש בעיקר חוסר תכלית מדינית ואפילו ירחיק את הפלסטינים מהישג בזירה הפנימית  והבינלאומית. מדינות באירופה ונוספות בעולם מבהירים שהתמונות מעזה ובעיקר הימשכות המלחמה נמאסה ומצפים למעשה מיידי ישראלי. ההבנה שמעבר לרצון ל"הכרעה", כנראה שיש יותר מדיי פוליטיקה בהחלטה הישראלית הן של ביבי באופן אישי ובעיקר מאלו המנסים למשוך ימינה בכל הכוח ולהמשיך להילחם, מבחינתם עד כיבוש הרצועה ואף הקמת התיישבות יהודית חזרה שם. ממשלת ישראל חייבת לנקוט פעולה מיידית לסיום המלחמה, להשבת כל החטופים ולהסיג את צה"ל לאחור בכדי שנתחיל כולנו במלאכת השיקום הצבאית והלאומית וזאת לצד התמיכה הגורפת בעולם שהחמאס לא ישלוט בעזה. לצד הפעולות הפנימיות שנדרשות, ישראל חייבת לפעול במיידי בזירה הבינלאומית, אחרת "איבוד הגובה" יהיה קשה לשיקום ונמשיך לראות את תסיסת האנטישמיות ואת מידור ותקיפות ישראלים ויהודים. התמונות מעזה, גם אם הם של בעלי מוגבלויות ושל שיירות מבוימות הם קשות להסבר וישראל מפסידה במערכה הזו.  דווקא בימים אלו של תחילת חודש אב, שכזכור נפל בית המקדש בעיקר על שנאת חינם חובה שנתחיל בעבודה על החיבור בתוכנו ועל אהבת חינם, אחרת הנפילה הלאומית, חברתית תהיה כואבת לא פחות מימיו של טיטוס.

בהמשך לכך המלחמה בגרילה החמאסית ממשיכה לצבור אבידות וברור שככל שתימשך ה"בוץ" העזתי יגבה עוד ועוד והשבוע נפלו בקרב שני לוחמי צה"ל – סמל ינון נוריאל ואנה ואמיר סעד זכרם לברכה. את משפחת סעד אני מכיר ואמיר הוא עוד חלל מהמשפחה הענפה בפרט ומהעדה הדרוזית בכלל והמשך הברית ביננו שמחייבת כל העת חיבור ותמיכה כולל בסוריה היא המהלך הנכון למשפחנ האבילה ודרוזים בישראל ובסוריה בכלל. ינון הוא בן הקריה, שרבים מבניה חירפו נפשם למען המולדת ולצערנו החלקה הצבאית בטבעון ממשיכה להתרחב. ינון כמו חבריו הרבים בטבעון, שבוחרים שירות משמעותי בצה"ל הם הביטוי לאהבת הארץ הזו ולאהבת החינם שאנחנו מחוייבים בצוואתם. את ינון לא הכרתי, אך קראתי על נער מקסים, שקט וטוב לב, שבחר לתת את נשמתו למען הארץ הזו והוא ואמיר הם הביטוי לדור של לוחמי חת, שבצדק יעשו הכל למען העם, אך בה בעת ישאלו שאלות מורכבות וקשות יהי זכרם ברוך. ידידיי ורעיי הכרעת גרילה היא מעשה כמעט בלתי אפשרי ואפשר לראות זאת בהיסטוריה העולמית והישראלית בפרט בניסיונות ההכרעה מול לוחמה זו.  הרמטכ"ל חידד זאת השבוע בקבינט. ההכרעה בהחלטה על סיום המלחמה היא בידינו וייטב לכולנו, שהכרעה זו טיפול, נשיב את החטופים ונעצור את צמד המילים המצמרר – "הותר לפרסום", אחרת המהלך יכפה על ישראל!